הורקאן (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הורקאן
Club huracan logo.png
מידע כללי
שם מלא מועדון אתלטיקה הורקאן
תאריך ייסוד 1 בנובמבר 1908
אצטדיון אצטדיון תומאס אדולפו דוקו
(תכולה: 48,314)
נשיא אלחנדרו נאדור
מאמן אדוארדו דומינגס
ליגה ליגת העל הארגנטינאית
cahuracan.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון אתלטיקה הורקאן (ספרדית: Club Atlético Huracán) הוא מועדון ספורט מבואנוס איירס, ארגנטינה. המועדון ידוע בעיקר בגלל קבוצת הכדורגל שלו שמשחקת בליגת העל הארגנטינאית.

המועדון נוסד ב-1 בנובמבר 1908 בשכונת נואבה פומפיה (Nueva Pompeya) שבבואנוס איירס. אצטדיון הקבוצה נמצא היום בשכונת פרקה פטריסיוס (Parque Patricios). שם הקבוצה, סמלה וכינויה "גלובו" (במשמעות של כדור פורח) נובעים מכדור פורח בשם הורקאן שהטיס חורחה ניוברי (Jorge Newbery) ב-1909. המגרש נבנה באתר ששימש בעבר לשריפת אשפה ומכאן כינוי נוסף של הקבוצה - השורפים.

לקבוצה יריבות ספורטיבית היסטורית עם סן לורנסו, והמשחק ביניהן נחשב ל"קלאסיקו".

בנוסף לכדורגל מפעיל המועדון קבוצות התעמלות מכשירים, איגרוף, הוקי שדה, כדוריד וכדורעף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורחה ניוברי בכדור הפורח
הקבוצה ב-1928 שזכתה באליפות האחרונה בעידן החובבני

לאחר הקמת הקבוצה, היא שיחקה במגרש ארעי עד שניוברי רכש עבורה קרקעות להקמת מתקני קבע. ב-1912 העפילה הקבוצה לליגה השלישית. היא המשיכה להצליח ולעלות ליגות עד ששנתיים מאוחר יותר, ב-1914, הגיעה לליגת העל שהייתה אז חובבנית. באותה עונה היא סיימה במקום השישי[1]. בשנים הבאות היא שמרה על מקומות גבוהים בליגה, כולל הגעה למקום השני ב-1920. באותה עונה זכתה גם בתואר ראשון - גביע אסטימולו (Copa Estímulo; מפעל שבוטל לאחר 6 שנים)[2]. עד תום העידן החובבני היא זכתה ארבע פעמים באליפות הליגה: ב-1921, 1922, 1925 וב-1928 ופעמיים בגביע הלאומי קופה איברגורן, בשנים 1922 ו-1925. באותן שנים שיחקו בשורותיה לואיס פליפה מונטי וגיז'רמו סטאבילה (מלך השערים במונדיאל 1930).

הליגה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 הפכה ליגת העל הארגנטינאית למקצוענית ומאז ירד מעמדה של הורקאן. למרות זאת היא תפסה מקום חשוב בכדורגל הארגנטינאי. בשנות הארבעים היא זכתה בשלושה גביעים לאומיים (קופה אסקובר 1942, קופה אסקובר 1943, קופה בריטניקה 1944), ושיחקו בה שחקנים גדולים כמו אלפרדו די סטפנו ב-1946 ואדולפו פדרנרה ב-1948. ב-1949 היא ניצלה מירידת ליגה לאחר שסיימה במקום האחרון, אך עם מספר נקודות זהה ללנוס. גם במשך שנות ה-50 לא היה מעמדה יציב כאשר הייתה קרובה פעמים רבות לירידת ליגה, אך הגיעה גם למקום השלישי ב-1952.

ב-1971 מונה ססאר לואיס מנוטי למאמן והוא חיזק את הקבוצה. ב-1973 הגיעה הקבוצה בהנהגתו להישג השיא שלה בעידן המקצועני, כאשר זכתה באליפות הליגה[3]. בקבוצה שיחקו באותן שנים שחקנים כדוגמת מיגל אנחל ברינדיסי, רנה הווסמן, אלפיו באסילה והקפטן חורחה קראסקוסה. בעונה שלאחר מכן הגיעה לחצי גמר גביע ליברטדורס. ב-1975 וב-1976 המשיכה בהצלחתה בליגה והגיעה למקום השני, כאשר כמה משחקני ההרכב שלה שיחקו גם בנבחרת ארגנטינה וזכו במונדיאל 1978.

ב-1986 ירדה הקבוצה בפעם הראשונה לליגת המשנה ושיחקה בה ארבע שנים לפני שחזרה לליגת העל. ב-1994 הגיעה עם המאמן הקטור קופר למקום השני בליגה. ב-1999 ירדה הקבוצה ליגה פעם נוספת, למשך עונה אחת. ב-2003 הובילו אותה קשיים ניהוליים ותקציביים לירידה שלישית, הפעם לארבע שנים. בקלאוסורה 2009 הגיעה הקבוצה למקום השני, אך בעונה העוקבת, אפרטורה 2009 הגיעה כמעט לתחתית הטבלה. ב-2011 ירדה שוב לליגה השנייה.

בעונת 2014/15 זכתה הקבוצה בשני גביעים לאומיים נוספים: בנובמבר 2014 זכתה בגביע ארגנטינה לאחר שניצחה את רוסאריו סנטראל 5-4 בדו-קרב פנדלים, כשהמשחק עצמו הסתיים בתוצאה 0-0[4]. באפריל 2015 זכתה הקבוצה בסופר קאפ הארגנטינאי לאחר ניצחון 0–1 על ריבר פלייט[5]. בתווך, בדצמבר 2014, חזרה הקבוצה לליגה הראשונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הורקאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]