הזכות לחיים ולביטחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הזכות לחיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הזכות לחיים ולביטחון ולשלמות הגוף והנפש שנהגתה על ידי ג'ון לוק קובעת כי לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית, זאת היא זכות בסיסית וראשונית של האדם המאפשרת לו לחיות את חייו בכבוד ואי השפלה, ואת מימוש כל שאר זכויותיו וחירויותיו הנובעות מעצם היותו אדם. "לכל אדם יש את הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף ג').

הזכות כוללת:

  1. הגנה מפני פגיעה גופנית כל שהיא בין שגורמת למוות ובין שלא.
  2. זכות לחיות חיים מחוסרי פחד והשפלה הנגרמים על ידי אדם כל שהוא (דוגמה: אלימות במשפחה) או רשויות השלטון (דוגמה: שימוש בכוח מופרז בעת חקירה משטרתית).

חובת כל מדינה להגן על חייהם וביטחונם של אזרחיה מפני גורמים עוינים בתוך המדינה ומחוץ לגבולותיה, לשם כך אם יתעורר צורך זכותה להפעיל את זרועות הביטחון שלה כגון: הצבא והמשטרה, זכות זו היא נגזרת של הזכות לחיים וביטחון ומכונה זכות המדינה להגנת אזרחיה.

הזכות לחיים במשפט הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (1948): בסעיף 3 מצוינת הזכות לחיים וביטחון אישי.

ICCPR- האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדינות : הזכות לחיים מעוגנת בס'6 (א) המגדיר כי לכל אדם זכאי לזכות לחיים שאין לשלול אותה באופן שרירותי .

האמנה האירופאית לזכויות אדם: הזכות לחיים וביטחון מוגדרת בסעיף 2(1) המדינות מחויבות להגן על הזכות לחיים. .

ACHR- האמנה האמריקאית לזכויות אדם: הזכות לחיים מעוגנת בס'4 לאמנה. בהזכות לחיים מוגדרת באמנה זו כזכות החלה מגע ההתעברות .

האמנה האפריקאית לזכויות אדם וזכויות עמים (אמנת בנג'ול):. במסגרת סעיף 4 נכללת הזכות לחיים.

סוגיות הנוגעות בזכות לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתות חסד אל מול הזכות לחיים – מדובר בחולים סופניים אשר מבקשים למות כדי לקצר את סבלם. מחד, מדובר על הזכות של האדם להחליט על גופו, זכותו של האדם לבחור להימנע מסבל ומאידך הזכות לחיים נפגעת גם אם בהחלטת האדם עצמו. יתרה מזו, המתת חסד תבוצע על ידי אדם אחר (רופא) אשר יפגע בזכות לחיים של מטופליו גם אם הם מבקשים זאת. שכן, הזכות לחיים לא מכתיבה את איכות החיים אשר לפיה יש לחיות אלא רק מדגישה את הזכות לחיות .

הפלות – בנושא זה ישנה שאלה האם עובר נחשב ליצור אנושי הזכאי לזכויות ואם כך הדברים אז הפלת העובר תפגע בזכות לחיים שלו. מנגד, יש הטוענים שהעובר מתפתח בגופה של האישה ולה זכות ההחלטה על גופה. כמו כן, יש הסבורים כי בשלבים מוקדמים של ההיריון לעובר אין מודעות ולכן הסוגיה נתונה להחלטתה של האישה אך בשלבים מתקדמים כאשר איבריו התפתחו יש לראות בו בין אנוש הזכאי לזכות לחיים .

עונש מוות – עונש מוות הוא גזר הדין הקשה ביותר שמערכת המשפט יכולה לגזור על נאשם. עונש מוות כולל בתוכו קונפליקט בין הזכות לחיים לבין עצמה. מחד, האדם שנשפט למוות ביצע פשע נורא וככל הנראה לקח חיים של אנשים אחרים, שלל להם את הזכות לחיים. מנגד, המדינה שוללת את הזכות לחיים של אותו פושע. השאלה הנשאלת אצל מי מהצדדים הזכות חשובה יותר. התומכים בעונש יטענו כי הוצאה להורג מונעת מהפושע לחזור לפשע ומרתיע פושעים אחרים ובכך נשמרת הזכות לחיים של אזרחי המדינה. ומנגד, המתנגדים יטענו שכל בני האדם שווים ואומנם הנאשם אינו פטור מריצוי העונש אך ניתן לפסוק עונש חמור לא פחות כמו מאסר עולם ולא שלילת הזכות שלו לחיים שכן מדובר בזלזול בחיי אדם מצד המדינה .

הזכות לחיים בדיני הלחימה- המלחמה היא המצב האלים ביותר אשר החברה יכלה להיקלע אליו. מחד, ישנה זכות למדינה להגן על עצמה מאידך צריך לשמור על זכויות האדם של האוכלוסייה. לכן, נדרשת הבחנה בין מטרה צבאית לגיטימית וחיילים לבין אוכלוסייה אזרחית. שאינה לוקחת חלק בפעולות האיבה בשום מקרה אזרחים אינם יכולים להוות מטרה צבאית לגיטימית ויש לשמור על זכויותיהם הטבעיות ביניהן גם על הזכות לחיים.( ס'3 אמנת גנבה) .

הזכות לחיים במשפט הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל מעוגנת הזכות לחיים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע:

  • סעיף 2: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
  • סעיף 4: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]