יורם דינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יורם דינשטיין (נולד בשנת 1936) הוא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מומחה במשפט בינלאומי ובדיני מלחמה. היה רקטור אוניברסיטת תל אביב, נשיא האוניברסיטה החמישי, ודקאן הפקולטה למשפטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינשטיין נולד בתל אביב. קיבל תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר נוסף באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1964 מונה למדריך למשפטים באוניברסיטה העברית[1] והרצה בשלוחה התל אביבית בנושאי משפט בינלאומי[2].

דינשטיין החל את הקריירה שלו בשירות החוץ של ישראל כקונסול ישראל בניו יורק[3] וחבר קבוע של משלחת ישראל לאו"ם בשנים 1966–1970 ויצג את ישראל בדיונים בפורומים וארגונים בינלאומיים. בסוף 1970 פרסם מאמר נגד החלת החוק והמשפט על ירושלים המזרחית וטען שהדרך הנכונה להתקדם לסיפוח ירושלים המזרחית היא החזקה למשך שנים רבות שתביא לסיפוח השטח לישראל בעקבות התיישנות[4]. בשנת 1971 הוא פרסם מאמר בו טען שעמדת ישראל, שלממלכת ירדן אין זכויות בירושלים ויהודה ושומרון אינה מחזיקה מים{[5]. בינואר 1972 היה מחותמי מברק של פרופסורים לראש הממשלה, גולדה מאיר, בו נטען שהממשלה לא עשתה מספיק להשגת הסכם שלום עם מצרים[6].

בשנת 1978 ביקר בחריפות את הסכם השלום עם מצרים שנוסח על ידי אהרן ברק ומאיר רוזן[5].

היה דקאן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1978–1980. לאחר מכן כיהן כרקטור האוניברסיטה בשנים 1980–1985. היה נשיא האוניברסיטה בשנים 1991–1999. שימש פעמיים (בשנים 1999–2000, 2002-2003) בתפקיד Charles H. Stockton Professor of International Law (אנ') במכללת המלחמה של הצי בניופורט שברוד איילנד, ארצות הברית. לאחר מכן הצטרף למכון מחקר משפטי Max Planck Institute for Comparative Public Law and International Law בהיידלברג, גרמניה. שימש פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק, ובאוניברסיטת טורונטו.

דינשטיין הוא נשיא הסניף הישראלי של ארגון "International Law Association", ושל "United Nations Association". שימש בתפקיד יושב ראש הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל. היה חבר הוועד המנהל של "American Society of International Law". הוא מייסד ועורך של השנתון לזכויות האדם, אשר מופיע בחסות הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב (ISRAEL YEARBOOK ON HUMAN RIGHTS).

אחיו צבי דינשטיין היה חבר הכנסת מטעם סיעת מפלגת העבודה הישראלית וסגן שר בממשלות ישראל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההגנה של ציות לפקודות מגבוה במשפט הבינלאומי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1965
  • המשפט הבינלאומי והמדינה, הוצאת שוקן, 1971
  • סמכויות המדינה כלפי פנים הוצאת שוקן, 1972
  • תביעות בינלאומיות, הוצאת שוקן, 1977
  • המשפט הבינלאומי האל מדינתי, הוצאת שוקן, 1979
  • יסודות המשפט, הוצאת משרד הביטחון, 1981
  • דיני מלחמה, הוצאת שוקן, 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]