היינריך מנדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היינריך מנדלסון
A a 2011 390 1 9.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 באוקטובר 1910
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 2002 (בגיל 92)
ענף מדעי זואולוגיה
ארצות מגורים ישראל
פרסים והנצחה זוכה פרס ישראל
תרומות עיקריות
ממייסדי שימור הטבע בישראל, חוקר פורץ דרך

היינריך מנדלסון (30 באוקטובר 191019 בנובמבר 2002) היה זואולוג ישראלי. הוא נחשב לאחד ממייסדי שימור הטבע בישראל והמחקר הזואולוגי בה וזוכה פרס ישראל. בין גילויו ומחקריו היו גם גילויה של הצפרדע המיוחדת עגולשון שחור-גחון, שנחשבת למין נדיר וחשוב למחקר. ממקימי אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלסון נולד ב-30 לאוקטובר 1910 בברלין, ומאז ילדותו התעניין במדעים. כנער, לקח חלק בתנועות הציוניות "קדימה" ו"כחול לבן" (Blau Weiss). עם עליית השלטון הנאצי הוא עלה לארץ, ושכנע את הוריו לעשות כן.[1]

כשהגיע ארצה החל מנדלסון בלימודיו האקדמיים, תחילה בלימודי זואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1936 נמנה עם מוסמכי המחזור הראשון של הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.[2] בתואר השני שלו עסק באורח החיים של שבלולים, ובדוקטורט עסק בחיהם של ציפורים שונות בארץ ישראל. לימודיו היו בהנחייתו של פרופסור שמעון בודנהיימר. תוך כדי לימודיו הצטרף מנדלסון לצוות המכון הביולוגי-פדגוגי בתל אביב, והוא אף מונה לאחר מכן למנהל המכון. בתפקיד זה כיהן כשש שנים.

מנדלסון לקח חלק פעיל בהקמת אוניברסיטת תל אביב והיה לדיקאן הראשון של הפקולטה למדעי החיים ולסגן הנשיא הראשון של האוניברסיטה. הוא ייסד את המחלקה לזואולוגיה והיה לראש המחקה ומובילה. במסגרת תפקידים אלה עודד מנדלסון חקר בתחומי מדע רבים, ובעיקר מחקר של האורגניזם השלם. נוסף לאלה, מנדלסון פיתח את האוספים הזואולוגיים של אוניברסיטת תל אביב, והיה למנהל הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב. בגן הזואולגי הוא שימר מינים בסכנת הכחדה.

על פי עמדותיו, זואולוג טוב צריך להיות בעל הבנה וידע על כל התהליכי המתרחשים בטבע. עמדה זו משתקפת בעבודתו הרבה והמקיפה בתחום.

מעבר לתרומתו הגדולה של מנדלסון בתחום האקדמי והמחקרי, הוא תרם רבות גם בתחום שימור ושמירת הטבע בארץ. הוא לקח חלק בהכרזה על שמורת הטבע הראשונה, בהקמת רשות שמורות הטבע (לימים רשות הטבע והגנים) ובהקמת החברה להגנת הטבע. יתר על כן, השתתף מנדדלסון בכמה ועדות מקצועיות האיגוד העולמי לשמית טבע, IUCN.

הוא התחיל את דרכו כמורה בסמינר הקיבוצים, שם, יחד עם מורו וחברו יהושע מרגולין חינך לאהבת הטבע מורים רבים שחונכו במוסד. הוא המשיך את אותה דרך באוניברסיטת תל אביב.[1]

פרופסור היינריך מנדלסון היה חתן פרס ישראל במדעי החיים לשנת 1972. ארכיונו מופקד בארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב.

נוסף על כך, הוא קרוב משפחתם של המלחין פליקס מנדלסון, הפילוסוף משה מנדלסון ורבי משה איסרליש (הרמ"א).

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך מנדלסון פרסם מאמרים רבים אודות בעלי החיים בארץ ישראל. פרסומיו עסקו הנושאים מגוונים בתחום:[3]

  • התמעטות אוכלוסיית השליו הנודד בארץ ישראל ובסיני
  • דו"ח המפרט את מצב מיני הציפורים ארץ ישראל
  • הרג העופות הדורסים בעמק החולה
  • עזניית הנגב על סף הכחדה
  • מצב החרדונים בישראל
  • מצב הצבאים בישראל
  • דוח" המפרט את השפעת פעולות האדם על אוכלוסיית הציפורים בישראל

מחקריו נחשבו לפורצי דרך בתחומם והם תרמו רבות לחקר הזואולוגיה בכל העולם.[1]

"אבי שמירת הטבע בישראל" -
יד לזכרו של מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב

מנדלסון והיינץ שטייניץ גילו יחד את הצפרדע הנדירה "עגולשון שחור-גחון" בשנות הארבעים של המאה ה20.[4] עגולשון שחור- גחון היא צפרדע שהתגלתה באגם החולה. בנוסף לעדות שנרשמה על ידי היינריך מנדלסון והיינץ שטייניץ נרשמה עדות נוספת לקיום הצפרדע בשנת 1955.[5] מעבר לשתי עדויות אלו, אף אדם לא ראה את הצפרדע היחודית שנים רבות, ולכן היא נחשבה למין נכחד. בשנת 2011 נצפה פרט מזן צפרדעים זה שוב, ועל כן כיום היא אינה מוגדרת עוד מין נכחד.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]