הירוקאזו קורה־אדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הירוקאזו קורה־אדה
是枝裕和
לידה 6 ביוני 1962 (בן 61)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ואסדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הסרט הכחול לבמאי הטוב ביותר (2004)
  • פרס הסרט הכחול לבמאי הטוב ביותר (2009)
  • פרס הסרט הכחול לבמאי הטוב ביותר (2005)
  • Nikkan Sports Film Award for Best Director (2013)
  • Honorary Cyclo d'or (2012)
  • פרס הקולנוע האסייתי לבמאי הטוב ביותר (2009)
  • פרס דקל הזהב
  • פרס אוסלה (1995)
  • פרס דונוסטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.kore-eda.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הירוקאזו קורה־אדהיפנית: 是枝 裕和; נולד ב-6 ביוני 1962) הוא במאי, תסריטאי, עורך, ומפיק קולנוע יפני. הוא החל את הקריירה שלו בטלוויזיה, ומאז ביים עשרות סרטי קולנוע באורך מלא.

ב-2013 הוא זכה בפרס חבר השופטים של פסטיבל קאן עבור "סיפור משפחתי", וב-2018 זכה בפרס דקל הזהב עבור "המשפחה שלי"[1].

הוא ידוע גם בשל הסרטים: "אף אחד לא יודע" (Nobody Knows), אחותנו הקטנה[2], ואחרי הסערה (After the Storm)[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של קורה־אדה היה יליד טאיפיי, טייוואן. סבו וסבתו מצד אביו לא יכלו להתחתן על פי החוק היפני באותה תקופה, כיוון שהיה להם שם משפחה זהה, ולכן הם עברו לטייוואן שם יכלו להתחתן, בעת שהייתה תחת שלטון קולוניאלי יפני. הוא ציין זאת כסיבה לזיקה שלו לטייוואן.

קורה־אדה נולדה בנרימה, טוקיו, יפן. הוא הצעיר מבין שלושה ילדים עם שתי אחיות מבוגרות. מגיל צעיר היה מבלה שעות בצפייה בסרטים עם אמו. הוא אמר: "אמי אהבה סרטים, היא העריצה את אינגריד ברגמן, ג'ואן פונטיין, ויויאן ליי. לא יכולנו להרשות לעצמנו ללכת יחד לקולנוע, אבל היא תמיד צפתה בסרטים שלהם בטלוויזיה. היא עצרה את כל העסק המשפחתי, או דיונים לצפייה בסרטים האלה. היינו צופים ביחד. אז הערצתי סרטים - כמוה".

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר לתארים מתקדמים במדעים, באוניברסיטת ווסדה בשנת 1987, עבד קורה־אדה על סרטי תעודה, שם היה נתון לניהול אגרסיבי. הוא ציין זאת כסיבה שהוא מנסה להימנע מכעס על הסטים שלו ולעודד סביבת עבודה שמחה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורה-אדה התחתן בשנת 2002. ב-2007 נולדה לו בת.

סגנון והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים משווים את קורה־אדה לבמאי היפני הגדול יסוג'ירו אוזו, בעוד הוא עצמו טוען כי הוא מושפע מקן לואץ'[4].

בראיון שנערך בשנת 2009, קורה־אדה חשף כי הסרט Still Walking מבוסס על משפחתו[5].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירוקאזו קורה־אדה בפסטיבל טורונטו הבינלאומי 2009
  • 1995: פסטיבל הסרטים של ונציה - אוסלה הזהב, הבמאי הטוב ביותר (מאבורוסי)
  • 1999: הפסטיבל הבינלאומי לסרטי קולנוע עצמאיים בבואנוס איירס - הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר (אחרי החיים)
  • 2004: פרסי הסרט הכחול - הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר (אף אחד לא יודע)
  • 2008: פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מר דל פלטה - הסרט הטוב ביותר (Still Walking)
  • 2009: פרסי הסרט האסייתי - במאי הטוב ביותר (Still Walking)
  • 2013: פסטיבל קאן - פרס חבר השופטים (סיפור משפחתי)
  • 2015: פסטיבל הסרטים של יוקוהמה - הבמאי הטוב ביותר (אחותנו הקטנה)
  • 2016: סרטים מהדרום - הסרט הטוב ביותר (אחרי הסערה)
  • 2018: פרס האקדמיה היפנית - הסרט הטוב ביותר ומנהל הטוב ביותר (הרצח השלישי)
  • 2018: פסטיבל קאן - פרס דקל הזהב (המשפחה שלי)
  • 2018: פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן - פרס דונוסטיה

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורה־אדה וצוות השחקנים של סרטו סוחרי הילדים, ב-2022

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם מקורי הערות
1991 However... דוקומנטרי
1994 August without Him
1995 Maborosi
1996 Without Memory
1998 After Life
2001 Distance
2004 Nobody Knows
2006 Hana Hana yori mo Naho
2008 עדיין מתהלכים Still Walking
2008 Daijōbu Dearu Yō ni: Cocco Owaranai Tabi
2009 בובה מתנפחת Air Doll
2011 המשאלה I Wish
2013 סיפור משפחתי Like Father, Like Son
2015 אחותנו הקטנה Our Little Sister
2016 אחרי הסערה After the Storm
2017 הרצח השלישי The Third Murder
2018 המשפחה שלי Shoplifters
2019 סיפור חיי The Truth
2022 ברוקר Broker
2023 מפלצת Monster

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lessons from a Calf ‏ (1991)
  • Going My Home ‏ (2012)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הירוקאזו קורה־אדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, הסרט "המשפחה שלי" מצדיק את הזכייה בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2018
  2. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, שני סרטים, "אחותנו הקטנה" ו"קרול", הצליחו להרשים, באתר הארץ, 18 במאי 2015
  3. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, "אחרי הסערה": סרט יפהפה על חיים מאכזבים, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
  4. ^ "Hirokazu Kore-eda: 'They compare me to Ozu. But I'm more like Ken Loach'". 21 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ ראיון עם Hirokazu Kore- eda, MUBI.com; גישה 27 פברואר 2018.