הכוח החמישי: סוד הרשתות שמשנות את העולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוח החמישי: סוד הרשתות שמשנות את העולם
הכוח החמישי- סוד כוחן של הרשתות בעולם.jpg
מידע כללי
מאת אשר עידן
שפת המקור עברית
סוגה מדע פופולרי
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
תאריך הוצאה 2014
מספר עמודים 221
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-965-545-744-5
הספרייה הלאומית 003749210

הכוח החמישי: סוד הרשתות שמשנות את העולם, הוא ספר מאת ד"ר אשר עידן, בהוצאת ידיעות ספרים (2014). בספר 12 פרקים: רשתות חברתיות, רשתות ארגוניות וניהוליות, רשתות מדעיות-מחקריות, רשתות נוירונים במוח, רשתות שפה, רשתות למידה, רשתות פיזיקליות, רשתות ביולוגיות, רשתות פסיכולוגיות, רשתות מלאכותיות ומיחשוב דמוי מוח, עתיד הרשתות, הכוח החמישי הוא הכוח האינפו-סוציאלי (המידעי-חברתי).

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מראה כי לכל סוגי הרשתות יש אותם חוקי יסוד. כך למשל, נחילי דבורים, רשתות נוירונים במוח ורשתות חברתיות של בני אדם פועלים לפי ארבעה חוקי יסוד:

  1. חוק מטקלף על אודות העלייה החזקתית של כוח הרשת לא לפי מספר המשתמשים בה, אלא לפי מספר הקשרים שבה.
  2. חוק שירקי על ירידת העלויות של התקשורת בין החברים-נקודות ברשת, יחסית לעלויות הארגון.[1]
  3. חוק אקסלרוד אודות חיזוק האמון כפונקציה של מספר ותדירות סבבי התקשורת בין החברים ברשת.[2]
  4. חוק מקלוהן אודות התרמודינמיקה של הרשתות. אמצעי התקשורת לפי מקלוהן יכולים לקרר או לחמם ארגונים וחברות. במצב הצבירה המוצק, כולם מלוכדים ולכן קשה לעשות שינוי. במצב גזי כולם מפוזרים ואי אפשר להתחיל שינוי. במצב נוזלי קל לעשות שינוי.[3]

טענות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קיומם של חוקים משותפים לכל סוגי הרשתות.
  2. קיומו של כוח חמישי בטבע, בנוסף ל-4 הכוחות הידועים: כוח הגרביטציה, הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק והכוח הגרעיני החלש. הכוח החמישי הוא הכוח האינפו-סוציאלי, או הכוח המידעי-חברתי. כוח זה פועל ברשתות החברתיות באופן דומה לפעולת הכוח האלקטרומגנטי ברשתות החשמל. כמו שבכוח האלקטרומגנטי תנועת אלקטרונים בתיל המקיף מסמר הופכת את המסמר למגנט, כך בכוח האינפו-סוציאלי תנועת מידע סביב אדם הופכת אותו למנהיג או סלב.
  3. אתרי רשתות חברתיות מקוונות כמו פייסבוק, גוגל+ וטוויטר, הן הטלסקופ והמיקרוסקופ של החברה. כפי שהטלסקופ אפשר את הרחבת הידע על הכוכבים וניסוח חוקי האסטרונומיה, כך הניטור שמתקיים באתרים באמצעות כלים כמו PageRank של גוגל ו-EdgeRank של פייסבוק, מאפשרים את הרחבת הידע על החברה וניסוח חוקים חדשים בתחום הסוציולוגיה, הכלכלה, הפוליטיקה, ועוד. הרשתות החברתיות מהוות כלי משמעותי לחברה האזרחית ולקבוצות אינטרס הפועלות בה, כדי לשנות הסדרים חברתיים.
  4. הרחבה זו של ידע, מאפשרת את גילויו של "הכוח האפל" של מדעי החברה והאדם. דבר זה מוביל למהפכה קופרניקאית שלפיה ההמון חכם מהגאון, וההמון חזק מהשלטון. לא מנהיגים וגאונים עומדים במרכז ההיסטוריה (תפישה אגו-צנטרית), אלא ההמון (תפישה דמו-צנטרית).
  5. האינטליגנציה המלאכותית המבוססת על מיחשוב לפי מודל טיורינג ופון-נוימן (מעבד-זיכרון מרכזיים), נכשלת כבר 60 שנה, משום שהיא אינה פועלת כמו המוח. לכן המודל המבטיח החדש שבו ממשלת ארצות הברית והשוק האירופי המשותף משקיעות 2 מיליארד דולר בעשור הקרוב, דרך פרויקט המוח האנושי, הוא מודל המחשב, הנוירו-מורפי.[4]
  6. האינטליגנציה המלאכותית שמבוססת על הלוגיקה של אריסטו, אינה מספיקה לפיתוח אינטליגנציה מלאכותית. זו מבוססת על כתב יד, אולם לבני אדם שאינם כותבים, יש אינטליגנציה שונה. יש לבנות רשתות נוירונים שמקודדות דיבור, כתנאי קודם לאינטליגנציה מלאכותית. זו תהיה אינטליגנציה מלאכותית רישתית.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Clay Shirky, Here Comes Everybody: The Power of Organizing Without Organizations, Penguin, 2008
  2. ^ Robert M. Axelrod, The Evolution of Cooperation, Basic Books, 2006
  3. ^ מרשל מקלוהן, להבין את המדיה, הוצאת בבל, 2003
  4. ^ האתר הרשמי של הפרויקט
  5. ^ Eric Havelock, Preface to Plato, Harvard University Press, 1982