לדלג לתוכן

המועצה העליונה לביטחון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המועצה העליונה לביטחון לאומי
شورای عالی امنیت ملی جمهوری اسلامی ایران
מידע כללי
מדינה איראן
תחום שיפוט איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1989
ראש נשיא איראן (מסעוד פזשכיאן)
יו"ר עלי לאריג'אני
מטה מרכזי טהראן
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל איראן
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של איראן

פורטל איראן

המועצה העליונה לביטחון לאומיפרסית: شورای عالی امنیت ملی, בתעתיק: שורא-י עאלי אמנית מלי) היא המועצה לביטחון לאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן. מזכירה הנוכחי הוא עלי לאריג'אני. המועצה הוקמה במתכונתה הנוכחית לאחר תיקוני החוקה של 28 ביולי 1989.[1]

טרם הקמת המועצה לביטחון לאומי המוכרת לנו כיום בתיקוני החוקה לאחר מותו של ח'ומייני ב-1989 הייתה קיימת באיראן "מועצת ההגנה העליונה". מועצת ההגנה הורכבה מראשי מנגנוני ביטחון הפנים וצבא איראן ושני יועצים שמונו על ידי המנהיג העליון. למנהיג הייתה סמכות פיקוח על המועצה ויכולת לפטר את כל חברי המועצה. המנהיג היה צריך לקבל החלטות בדבר מלחמה או שלום, רק לאחר התייעצות עם מועצת ההגנה.

באחריות מועצת ההגנה העליונה היה תכנון בניין הכוח של צבא איראן, ונציגים של המועצה בשטח או במפקדה אף הורו על תנועת כוחות במלחמת איראן–עיראק. לאחר שמספר מהלכים שגויים בהוראתם של חכמי דת גרמו למותם של חיילים איראנים רבים, הוגבל כוחה של המועצה בתחום זה ב-1987. התפקוד הקלוקל של המועצה והסרבול במערכת העברת ההוראות, שפוצלה לחלק מנהלי וחלק מבצעי, עוררה את המשטר האיראני לבצע שינויים במבנה המועצה ובתחומי אחריותה.[2]

תחומי אחריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הקמתה של המועצה, על פי חוקת איראן, היא "שמירה על האינטרס הלאומי [האיראני] ושימור המהפכה האסלאמית, אחדותה הטריטוריאלית וריבונותה הלאומית [של איראן]". תפקידיה ותחומי אחריותה של המועצה מוגדרים בפרק 176 של חוקת איראן והם:

  1. קביעת מדיניות ההגנה והביטחון הלאומי, במסגרת המדיניות הכללית המתווה על ידי המנהיג העליון.
  2. תיאום הפעילות בהתאם למדיניות המתווה בתחומי הפוליטיקה, המודיעין, החברה, התרבות והכלכלה.
  3. שימוש במשאבים החומרניים והאינטלקטואליים של המדינה כדי להתמודד עם האיומים הפנימיים והחיצוניים.

החלטות המועצה לביטחון לאומי מיושמות רק לאחר אישור המנהיג העליון.[3]

על אף שהמועצה היא גוף מייעץ וביצוע המלצותיה נתון לשיקולו של המנהיג העליון, כוחה המשמעותי (ויש האומרים, היחיד) נובע מכך שהיא אחראית למגעים בנוגע למדיניות הגרעין האיראנית עם מדינות וגופים בינלאומיים. מזכיר המועצה הוא המנהל את המשא ומתן עם האיחוד האירופי, רוסיה, סין והמדינות הבלתי-מזדהות. יועצו המדיני של המזכיר הוא סייד עלי מונפרד.

בתקופת אחמדינז'אד, מדיניות המועצה נחשבה למתונה יותר מזו שהכתיב הנשיא וקרובה לעמדת המנהיג ח'אמנהאי. כנראה בעקבות מחלוקות קשות בין הנשיא למזכיר המועצה, עלי לאריג'אני. האחרון התפטר מתפקידו באוקטובר 2007. מחליפו בתפקיד היה סגן שר החוץ לענייני אירופה ואמריקה לשעבר, סעיד ג'לילי.[4]

הרכב המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות המועצה לביטחון לאומי עומד נשיא איראן,[5] שמתפקידו למנות את מזכיר המועצה.[6]

חברי המועצה על פי חוק הם:

חברי המועצה נכון לשנת 2025 הם:

תפקיד שם תפקיד במועצה
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן יושב ראש המועצה
נציג המנהיג העליון עלי לאריג'אני מזכיר המועצה
יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף חבר
ראש מערכת המשפט גולאם-חוסיין מוחסני-אז'אי
נציג המנהיג העליון סעיד ג'לילי
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים עבד א-רחים מוסאווי
מפקד צבא איראן אמיר חאתמי
מפקד משמרות המהפכה האסלאמית מוחמד פאכפור
שר החוץ עבאס עראקצ'י
שר הפנים אסכנדר מומני
שר המודיעין אסמאעיל ח'טיב
ראש הארגון לתכנון ולתקציב חמיד פורמוחמדי

כדי למלא את תפקידיה השונים, למועצה תת-מועצות בנושאים שונים, דוגמת תת-המועצה לענייני הגנה, או תת-המועצה לביטחון לאומי. בראשות תת-הוועדות עומד נשיא איראן או ממונה מטעמו.

מזכירי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# שם תקופת כהונה הערות
1 חסן רוחאני 12 באוקטובר 1989 – 15 באוגוסט 2005
2 עלי לאריג'אני 15 באוגוסט 2005 – 20 באוקטובר 2007
3 סעיד ג'לילי 20 באוקטובר 2007 – 10 בספטמבר 2013
4 עלי שמח'אני 10 בספטמבר 2013 – 22 במאי 2023
5 עלי אכבר אחמדיאן 22 במאי 2023 – 5 באוגוסט 2025
6 עלי לאריג'אני 5 באוגוסט 2025 – הווה בשנית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ באתר iranonline
  2. ^ סקירה של גלובל סקיוריטי אודות המועצה (באנגלית)
  3. ^ פרק 176, סעיף 5 של החוקה
  4. ^ AP ודודי כהן, התפטר הממונה על תיק הגרעין באיראן, באתר ynet, 20 באוקטובר 2007
  5. ^ סעיף 1 בפרק 176 של החוקה.
  6. ^ סעיף 3, פרק 176 בחוקה.
  7. ^ פרק 176, סעיף 2 בחוקה.
  8. ^ שאול שי - ציר הרשע: איראן, חזבאללה והטרור הפלסטיני. הוצאת המרכז הבינתחומי, 2003; עמ' 37-38
  9. ^ اقدام هوشمندانه جليلي پس از دريافت حكم از رهبر انقلاب