עלי שמח'אני
 | |||||||||||||
| לידה |
29 בספטמבר 1955 (בן 69) אהוואז, איראן  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
איראן | ||||||||||||
| השכלה |
אוניברסיטת שהיד צ'מראן באהוואז | ||||||||||||
| מפלגה |
ארגון המוג'אהדין של המהפכה האסלאמית | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
עלי שׁמח'אני (בפרסית: علی شمخانی; נולד ב-29 בספטמבר 1955) הוא פוליטיקאי ומצביא איראני. כיהן כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. קודם לכן היה מפקד חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית ומפקד חיל הים האיראני בדרגת אדמירל. כיהן כשר ההגנה של איראן בין השנים 1997–2005.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמח'אני נולד ב-29 בספטמבר 1955 בעיר אהוואז שבח'וזסתאן, איראן, למשפחה ממוצא ערבי[1][2]. לפני המהפכה האיראנית, היה חבר בקבוצת גרילה אסלאמיסטית מחתרתית בשם "מנסורון", שפעלה במאבק מזוין נגד שושלת פהלווי. לאחר המהפכה, הצטרף ל"מוג'אהדין" של המהפכה האסלאמית[3]. את לימודיו האקדמיים השלים בהנדסה באוניברסיטת שהיד צ'מראן באהוואז[4].
במהלך הקריירה הצבאית שלו, פיקד שמח'אני על חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית והוא בדרגת אדמירל[5]. בהמשך, שירת כמפקד של חיל הים האיראני, לצד הפיקוד על חיל הים של משמרות המהפכה[6]. בשנת 1988 מונה לשר האחראי על משמרות המהפכה[7].
שר ההגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין אוגוסט 1997 לאוגוסט 2005 כיהן כשר ההגנה בממשלתו של מוחמד ח'אתמי[8][9][10]. בתקופה זו, סגנו היה עלי רזא אכברי, שבשנת 2019 נעצר, נחקר, והוצא להורג באשמת ריגול עבור "SIS", שירות הביון הבריטי.
תפקידים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 התמודד שמח'אני על נשיאות איראן[11][1]. בשנת 2005 מונה לעמוד בראש המרכז למחקרים אסטרטגיים של צבא איראן, תפקיד שאותו מילא עד 2013[12][13]. הוא שימש גם יועץ צבאי למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 בספטמבר 2013 מונה על ידי הנשיא חסן רוחאני למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי[14], תפקיד שבו כיהן עד מאי 2023[15]. אז התפטר[16][17], על פי הדיווחים, בקשר עם הרשעתו בריגול והוצאתו להורג של עלי רזא אכברי[18][19][20].
במקומו מונה לתפקיד עלי אכבר אחמדיאן.
פרסים ועיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 קיבל שמח'אני את "מדליית האומץ", המדליה הצבאית הגבוהה ביותר באיראן, על ידי הנשיא מוחמד ח'אתמי.[21]
בשנת 2004 קיבל שמח'אני את עיטור עבד אל-עזיז אל סעוד, המדליה הגבוהה ביותר בערב הסעודית, מהמלך פהד.[22] זאת כהוקרה על תפקידו הבולט בתכנון וביישום פיתוח היחסים עם מדינות ערב במפרץ הפרסי.[23][21] הוא השר האיראני הראשון שקיבל עיטור זה.[21]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמחאני הוא אב לשלושה. בנו חוסיין שמח'אני הוא יצואן נפט וסוחר נשק איראני[24][25][26].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי שמח'אני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Antony Preston (באוגוסט 2001). "Yards Compete for Denmark's Command and Support Vessels". Navy League of the United States. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2011. נבדק ב-27 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bar, Shmuel (2004). "Iranian Defense Doctrine and Decision Making" (PDF). Institute for Policy and Strategy. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 באפריל 2012. נבדק ב-29 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alfoneh, Ali (2013), Iran Unveiled: How the Revolutionary Guards Is Transforming Iran from Theocracy into Military Dictatorship, AEI Press, p. 10
- ^ "Ali Shamkhani". Los Angeles Times. Tehran. 15 בנובמבר 1998.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Zeb, Rizwan (12 בפברואר 2003). "The emerging Indo-Iranian strategic alliance and Pakistan". CACI Analyst. נבדק ב-21 באוגוסט 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Rouhani's Cautious Pick For Defense Minister". 2017-11-07. אורכב מ-המקור ב-2017-11-07. נבדק ב-2018-03-26.
- ^ "JAMʿIYAT-E MOʾTALEFA-YE ESLĀMI i. Hayʾathā-ye Moʾtalefa-ye Eslāmi 1963-79". Encyclopædia Iranica. Fasc. 5. Vol. XIV. New York City: Bibliotheca Persica Press. 20 בפברואר 2013 [December 15, 2008]. pp. 483–500. נבדק ב-15 במרץ 2016.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ Rachel Ingber (14 באוגוסט 1997). "Khatami's Cabinet Choices: On the Record" (Policy Watch 264). נבדק ב-28 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mehran Riazaty (29 ביוני 2005). "Iran's new president". American Thinker. נבדק ב-27 באוגוסט 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bahman Baktiari (1996). Parliamentary Politics in Revolutionary Iran: The Institutionalization of Factional Politics. University Press of Florida. p. 157. ISBN 978-0-8130-1461-6. נבדק ב-27 באוגוסט 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Sahliyeh, Emile (2002). "The reforming elections in Iran, 2000–2001" (PDF). Electoral Studies. 21. doi:10.1016/s0261-3794(01)00041-5. נבדק ב-21 באוגוסט 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "General Mohammad Salimi". Iran Briefing. 3 בפברואר 2011. נבדק ב-17 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran to Down Other US Drones If Violations Continue". The Journal of Turkish Weekly. 16 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-27 באוגוסט 2013. נבדק ב-27 באוגוסט 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Rouhani Appointed Former Defense Minister as the Secretary of NSC". Nasim Online. 10 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2013. נבדק ב-10 בספטמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אסף רוזנצוייג, זעזוע באיראן: עלי שמח'אני עזב את תפקידו כמזכיר המועצה לביטחון לאומי, באתר מאקו, 22 במאי 2023
- ^ דיווח באיראן: עלי שמח’אני התפטר מתפקיד היועץ לביטחון לאומי אחרי עשור; זה המחליף – JDN
- ^ ידידיה שלמן, חילופי גברי באיראן בצל שמועות על שחיתות. זרקור על מועצה קטנה אך בעלת משמעות אדירה למשטר, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2023
- ^ שחר ברדיצ'בסקי, הבכיר "הפרגמטי" פרש: זה המינוי החדש בצמרת האיראנית, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2023
- ^ דניאל סלאמה והסוכנויות, הבכיר האיראני שיועצו נתלה באשמת ריגול "התפטר" אחרי עשור, באתר ynet, 22 במאי 2023
- ^ לאחר יותר מ-10 שנים: יו"ר המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן התפטר מתפקידו, באתר ynet, 22 במאי 2023
- ^ 1 2 3
- ^ Najmeh Bozorgmehr, Ali Shamkhani: Iran will not seek to resume diplomatic ties with US, 22 בדצמבר 2014 (באנגלית)
- ^ علی شمخانی گزینه اصلی تصدی گری وزارت کشور روحانی (אורכב 09.05.2016 בארכיון Wayback Machine) Barfaaz
- ^ ישי בר-יוסף, דיווח: טייקון נפט איראני מוכר טילים וכטב"מים לרוסיה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בדצמבר 2024
- ^
מיהו "הקטור", טייקון הנפט ששולח נשק מאיראן לרוסיה?, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2024
- ^ שלו שינברג, טייקון הנפט האיראני חוסיין שמחאני, מוכר נשק לרוסיה, באתר בחדרי חרדים, 24 בדצמבר 2024
