המסרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המסרהאנגלית: Interpretation and Presentation או Heritage Interpretation) היא פעולה בין-תחומית (מדיניות, ניהול, חינוך, מוזיאולוגיה, עיצוב ותקשורת) המתבצעת במוזאונים, אתרי מורשת, גנים ושמורות טבע, גנים בוטניים, פארקים, גני חיות ועוד. מטרת הפעולה היא השגת מפגש מיטבי בין קהל המבקרים לבין האתר, על כל היבטיו. קהל המבקרים כולל את המבקר הבודד ואת המבקר המאוגד בקבוצות שונות, קרי משפחה, מוסדות חינוך, מקומות עבודה, מועדונים ועוד.

פעולה זו כוללת את כל סוגי המסרים המועברים למבקרים בדרכים ובשיטות מגוונות. מדובר באמצעי הכוונה והתמצאות, שלטי מידע, עזרי המחשה, הצגה של תקנות ההתנהגות במקום וכדומה, המועברים בשלל אמצעים אנושיים וטכנולוגיים. אמצעים אנושיים כוללים בין היתר מדריכים, שחקנים, מספרי סיפורים ובעלי מלאכות. אמצעים טכנולוגיים חזותיים כוללים דף הסבר, ספר, קטלוג, סרט, שלט, אפליקציה, רובוט מדבר, כתוביות, פסל וכו'. בנוסף, ישנם אמצעים טכנולוגיים שמיעתיים כגון תחנת הסבר קולית. אמצעי ההמסרה השונים נבחרים גם בהתאם ליכולות וכישורים משתנים של הקהל והם כוללים מלבד הפניה לחושי השמיעה והראיה גם לחושים הנוספים: מישוש, ריח וטעם.

מפגש משמעותי בזמן שהות קצר מותנה בדרך כלל במהות ובאיכות פעולות ואמצעי התיווך של מושגים והקשרים מורכבים, כשאלו מכוונים להשפיע על המבקרים שיכולים להיעזר בהם מרצונם החופשי (אינדיבידואליזציה ולא אינדוקטרינציה או סוציאליזציה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג זה הוגדר והוצג לראשונה בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי טילדן פרימן בספרו 'המסרת מורשתנו' (Interpreting our heritage) כ"פעילות חינוכית המיועדת להנגיש משמעויות וזיקות באמצעות גישה ישירה לחפצים מקוריים וגם באמצעים גרפיים, במקום העברת עובדות גרידא"[1]. ב-1976 פורסמה הגדרה נוספת על ידי ארגון ההמסרה הקנדי: "המסרה היא תהליך תקשורתי, המתוכנן להנגיש לציבור משמעויות וזיקות בתוך מורשתו הטבעית והתרבותית, באמצעות היחשפות לחפצים, מוצגים, נופים ואתרים[2]." תחום ההמסרה הורחב מאז והוא כולל מרכיבים נוספים ובהם:

  1. שיפור חווית הביקור והגנה על משאבי האתר.
  2. אמצעי המסרה כוללים שלטי הכוונה, התמצאות, מידע, המחשה ועזרים, בשלל אמצעים: אנושיים (מדריך, איש צוות, שחקן, מספר סיפורים) ולא אנושיים (חומרי דפוס, או וקול, אמצעים דיגיטליים).
  3. המסרה יוצרת מפגש וחיבור רגשי ואינטלקטואלי של הציבור למשמעויות המקום[3].

בישראל מקובל להכליל את כל צורות התקשורת עם המבקרים תחת המונח 'המסרה'[4]. על בסיס גישה זו העברת המסר היא תהליך המערב שותפי תכנון וביצוע רבים: מנהלים, אדריכלים, אוצרי תוכן, מעצבי מוצר, אנשי מדיה, אנשי חינוך והדרכה וגורמים העוסקים בניהול קהל, ועל כן זהו מעשה מורכב ביותר.

אופן ביצוע ההמסרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שפעולת ההמסרה היא פעולה בין תחומית הרי שגם תהליכי התכנון, הפיתוח וההפעלה של הפעולה מחייבים עבודה בין-תחומי.

בחירת היסוד המארגן את העבודה המערכתית של צוות ההמסרה נעשית באמצעות בחינת העיקרון המוביל מתוך מודלים תאורטיים קיימים, כגון "15 העקרונות"[5] הכוללים את המרכיבים הבאים:

  1. אתחול
  2. גילוי
  3. סיפור
  4. פרובוקציה
  5. כוליות
  6. תוכניות ייעודיות
  7. האנשה של העבר
  8. הארה באמצעים טכנולוגיים
  9. דיוק
  10. מקצועיות
  11. יחס האישי
  12. יופי
  13. שמחה
  14. להט
  15. תקווה

גישה נוספת לבחירת יסוד מארגן היא באמצעות הצבת גבולות בטיחות תחילה ובכך גם קביעה של מרחב שלם בתוכם עם חופש פעולה ויצירה. ייתכנו מצבים של המסרה דינמית כעבודת מטה, דהיינו, לאחר שנקבע יסוד מארגן וכל בעלי העניין מתייחסים אליו, מגיעים למסקנה שיש לחדדו או להחליפו באחר.

ארגוני המסרה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Association for Heritage Interpretation, UK
  • Association for Living History, Farm and Agricultural Museums, USA
  • Interpretation Australia
  • Interpretation Canada
  • Interpret Europe
  • Interpret Scotland
  • Interpretation Network New Zealand
  • ICOMOS International Committee on Interpretation and Presentation
  • National Association for Interpretation, USA
  • Swedish Centre for Heritage Interpretation

המסרה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת המדינה קיים עיסוק בהמסרה, תחילה בגנים הלאומיים ובשמורות טבע ובהמשך במוזיאונים ובאתרי מורשת נוספים. כמו כן, נפתח חוג לימודי. באוניברסיטת חיפה וכן נפתח מסלול לימוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כנס המסרה ראשון יתקיים בדצמבר 2017 במוזיאון ארצות המקרא ירושלים, בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, אוניברסיטת חיפה ומוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ICOMOS Charter for the Interpretation and Presentation of Cultural Heritage Sites

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tilden, F., Interpreting our heritage, University of Nort Carolina Press, 1957, ISBN 0-8078-4016-5
  2. ^ ארגון ההמסרה הקנדי, הגדרת 'המסרה'
  3. ^ Advanced Solutions International, Inc., ABOUT, www.interpnet.com
  4. ^ הערות מתרגם (ד"ר אייל מטרני), אמנת איקומוס לפרשנות והמסרה של אתרי מורשת תרבותית, http://www.icomos.org/en/2016-11-10-13-53-13/icomos-and-the-world-heritage-convention, 4 אוקטובר 2008
  5. ^ Beck, L, Cable,T., The Gifts of Interpretation: Fifteen guiding principles for interpreting nature and culture., Sagamore Publishing, (2011), ISBN 978-1-57167-636-8