המעי העיוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איור של המעי הגס (המעי העיוור מסומן באדום)

המעי העיוור (Caecum, צקום), או המעי האטום, נמצא בחלק הימני התחתון של הבטן, 2.5 ס"מ מרצועת המפשעה. הוא מתחיל בחיבור למעי הדק והמשכו הוא המעי הגס העולה. עמו נכלל גם התוספתן, שהוא איבר קטן דמוי תולעת. המעי העיוור הוא מעין כיס בתוך צינורות המעי, ומאחר שאין לו יציאה כלשהי ושהוא נסגר על ידי שסתומים הנמצאים בסוף המעי הדק ותחילת הכרכשת, הוא נקרא "עיוור". אורכו של המעי העיוור הוא 7.5 ס"מ, וכך גם רוחבו. הוא עטוף כמעט כולו בצפק, אף שאינו בעל מצע מעי. אם המעי מתמלא בצואה או בגזים, ניתן למשש אותו מצדה הימני הקדמי של הבטן.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח caecum מגיע מלטינית ומשמעותו עיוור זאת משום שהוא אינו מוביל לשום מקום אלא מסתיים בתוספתן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המעי העיוור בוויקישיתוף


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.