המשאלה של וואקו
 | |
| כרזת הסרט ב-VHS | |
| מבוסס על | אנימניאקס |
|---|---|
| בימוי |
טום רוגר, Liz Holzman, Rusty Mills  |
| הופק בידי |
Liz Holzman, Rusty Mills, טום רוגר |
| שחקנים ראשיים |
רוב פאולסן ברנדט פיטרס John Mariano פקסטון וייטהד ג'ף בנט בן שטיין Paul Rugg פרנק ולקר Nate Ruegger ג'ס הרנל ננסי קארטרייט טרס מקנייל שרי סטונר מוריס לאמרץ' ג'ולי בראון |
| מדבבים |
ג'ס הרנל פרנק ולקר שרי סטונר Chick Vennera ננסי קארטרייט טרס מקנייל מוריס לאמרץ' רוב פאולסן John Mariano |
| מוזיקה |
ריצ'רד סטון, Gordon Goodwin, Tim Kelly |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
האחים וורנר אמבלין אנטרטיינמנט |
| חברה מפיצה |
Warner Bros. Home Entertainment, נטפליקס, הולו |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, direct-to-video |
| הקרנת בכורה | 21 בדצמבר 1999 |
| משך הקרנה | 80 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
דרמה קומית, סרט מוזיקלי, סאטירה, סרט קומדיה, סרט פנטזיה, סרט ילדים, סלפסטיק |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המשאלה של וואקו (באנגלית: Wakko Wish) הוא סרט קומדיה, פנטזיה והרפתקאות מונפש מוזיקלי אמריקאי, אשר יצא ישירות לווידאו ומבוסס על סדרת ההנפשה "אנימניאקס" ששודרה בשנים 1993–1998. הסרט הופץ לראשונה ב-VHS ב-21 בדצמבר 1999 על ידי Warner Home Video.
במהלך הסרט כל דמויות הסדרה מעוברת לעולם אגדות מעין מהמאה ה-19 ומתאר את המירוץ שלהם למצוא את כוכב המשאלות שיעניק להם משאלה. הסרט מכיל 10 שירים מקוריים ורוב המדבבים מהסדרה דיבבו בו את דמויותיהם. אורך הסרט כ-80 דקות.
הסרט שימש כסיום הסדרה, עד לאתחולה מחדש בשנת 2020.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיירה מפלי אקמי בתוך ממלכת וורנרסטוק, כל האנשים (כולל הפנטומימאי) חיים יחד באושר. עם זאת, עם מותו של המלך האהוב שלהם, סר ויליאם הטוב, וורנרסטוק נכנס למצב של מלחמת אזרחים. תוך ניצול המצב, ממלכת טיקטוקיה השכנה (פארודיה על Time Inc. בזמן מיזוגה עם Warner Communications), בראשות המלך סלאזאר השתלטן (קריקטורה של בזיל רת'בון), משתלטת על וורנרסטוק, והופכת את כל אנשיה לעניים ואומללים עקב מיסוי יתר (גם פרודיה על הקמת טיים וורנר ב-1990). שלושה אחים, יאקו, וואקו ודוט וורנר, שבורים במיוחד, מכיוון שדוט זקוקה לניתוח. וואקו מוצא עבודה בעיירה אחרת כדי לשלם על כך, אבל פלוץ לוקח ממנו את שכרו - אגורה - עבור "מיסים".
וואקו, עצוב על מחלתה של דוט ולא מצא ברירה אחרת, מביע משאלה לכוכב. פיה (שקורא לעצמו "מנחה הגשמת רצונות" או "פיפ") נופלת מהכוכב ומסבירה שוואקו בחר זה עתה בכוכב המשאלות היחיד בשמיים. הכוכב עצמו נופל זמן קצר לאחר מכן בהרים והפיה אומרת לוואקו שמי שנוגע ראשון בכוכב מקבל משאלה אחת. למחרת בבוקר, האחים מספרים לכל העיר בשירה על הכוכב בהתרגשותם, וכולם ממהרים לעבר הזוהר שבהרים. המלך סלאזאר מגלה על הכוכב, מצווה למטיל המיסים פלוץ וראלף לעצור את הוורנרים מלהגיע לכוכב בחיים, ומצווה על חייליו, בראשות קפטן המשמר (קריקטורה של דניס הופר) לאבטח אותו.
פלוץ לא מונע מהוורנרים להגיע לכוכב במקביל לכל שאר תושבי העיר. עם זאת, צבא המלך כבר בנה בסיס צבאי סביב הכוכב, וארמון קרח לצידו, ותושבי העיר כולם נלכדים ונעולים כדי שהמלך ימלא את רצונו. הוורנרים רומזים שתהליך המשאלות אינו פשוט כפי שהמלך חושב בבלוף נואש. המלך לוכד את הוורנרים ומענה אותם בדרכים מוזרות, משירתו הנוראה של מר הבמאי (מר הבמאי הוא קריקטורה של ג'רי לואיס), אחר כך חדר שירותים מטונף, ולבסוף בלוני הדינוזאור (פארודיה על ברני הדינוזאור).
לאחר שעברו טראומה, הוורנרים אומרים למלך שלכל משאלה שהוא מביע עשויה להיות טוויסט אירוני ולהדגים זאת לעצבנותו. הוא מצווה להוציא להורג את הוורנרים, אבל דוט משתמשת ב"חמודות" שלה כדי להציל אותם. הוורנרים בורחים.
כשהמלך עומד להגשים את רצונו (שהוורנרים ישאירו אותו בשקט), הוורנרים מופיעים, והוא מנסה לירות בהם בעצמו עם תותח. כדור התותח מתפוצץ לאחר נחיתה ממש לפני לפגוע בוורנרים, כביכול הורג את דוט. זה גורם ליאקו ולאנשי מפלי אקמי לבכות בצער, יחד עם חלק מהצבא המלכותי. קפטן המשמר כועס על המלך סלזאר ונותן לו נאום זועם הקורא לו על אופיו האכזרי.
כשכולם פונים אל המלך (שנראה כאילו קצת מתחרט), וואקו מנצל את ההזדמנות שלו להגיע לכוכב, ומגיע אליו בזמן. דוט מגלה שהיא שיחקה ולמעשה לא מתה; השניים קנו זמן לוואקו, שמייחלת שתי אגורות, לשמחתם של יאקו ודוט ושאר צוות השחקנים. לאחר מכן הוורנרים מובילים את תושבי העיר חזרה לעיר כדי לעזור להם להגשים את משאלותיהם.
וואקו משתמש בשני שבהם כדי לקנות מזון ו"כרטיסי עונה ללייקרס". הראשון משלם עבור הניתוח של דוט, שמתגלה כניתוח פלסטי כדי לתת לה נקודת חן. לעומת זאת, האגורה הראשונה של וואקו מחזירה שגשוג לעיירה כאשר הקצב, האופה והחנווני מוציאים את הכסף שהרוויחו, והאנשים שמהם הם רוכשים בתורם עושים את אותו הדבר .
בית החולים מוצא את תעודות הלידה של יאקו, וואקו ודוט, ומגלה שהם היורשים לכס המלכות של וורנרסטוק. הם (תרתי משמע) מסלקים את סלאזאר מהארמון שלהם, והוא מותקף על ידי הכלבים שלו. הוורנרים משתמשים ברשויות המלכותיות החדשות שלהם כדי להעניק לאזרחי מפלי אקמי את רצונותיהם - מלבד הפנטומימאי (שהיה משאלתו של יאקו).
לוקחים את אחיו ביד, יאקו, וואקו ודוט סובבים את גלגל המוסר בפעם האחרונה, מה שמציין את מוסר ההשכל של הסיפור הוא "פשוט תתעודד ולעולם אל תוותר על התקווה".
מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ס הרנל - וואקו וורנר
- טרס מקנייל - דוט וורנר, מריתה היפו, שלום אחות ואמא של מינדי
- רוב פולסן - יאקו וורנר, פינקי ודוקטור אוטו חיטט קישקש
- שרי סטונר - סלאפי הסנאית
- נתן רוגר - סקיפי הסנאי
- מוריס למארש - המוח, סקוויט, הגיהוקים של וואקו
- פרנק ולקר - ראלף, תאודור פלוץ, ראנט, באטנס, התרנגול בו ופלביו היפו
- ננסי קרטרייט - מינדי
- צ'יק ונרה - פסטו
- ג'ון מאריאנו -בובי
- ברנדט פיטרס - ריטה
- פקסטון וייטהד - המלך סלאזאר
- בן שטיין - "מנחה הגשמת רצונות" או "פיפ"
- ג'ף בנט - בלוני הדינוזאור ומפקד המשמר
- פול ראג - מר במאי
- ג'ולי בראון - מינרווה החורפנית
- סטיבן ברנסטיין - עצמו
הפקה והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שהסרט דורג גבוה בקרב ילדים ומבוגרים בהקרנות מבחן,[1] האחים וורנר החליטו לשחרר אותו ישירות לווידאו[2] במקום להוציא כסף על שיווק מהדורה רחבה.[3] הסרט תוכנן במקור לצאת ל-VHS בנובמבר 1998, אך נדחק קדימה ל-21 בדצמבר 1999, והוצא מחדש ב-25 בינואר 2000, כחלק מה- Warner Bros. אוסף המאה 2000 . [4] זוהי ההפקה הראשונה של אנימנאקס שהשתמשה בדיו ובצבע דיגיטליים, והסרט הראשון ישירות לווידאו של האחים וורנר. הנפשה לעשות זאת. ב-25 באוגוסט 2008, שוחרר הסרט להשכרה או לרכישה ב- iTunes . הסרט שודר גם ברשתות כבלים כמו Cartoon Network,[5] Cinemax, Boomerang ולאחרונה ב- The Hub (כיום Discovery Family ). זה זמין להורדה גם מ- PlayStation Store . הסרט יצא לאקרנים ב-DVD ב-7 באוקטובר 2014, זמן קצר לאחר מותם של ליז הולצמן ב-2014 ורסטי מילס ב-2012, שניים מהבמאים הראשיים של הסרט. [6] זה היה גם ההופעה האחרונה של צ'יק ונרה בתור פסטו לפני מותו ב-2021 [7]
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט כולל 11 שירים מקוריים, שהולחנו על ידי ג'ולי ברנשטיין ורנדי רוגל, עם מילים שנכתבו על ידי טום רוגר ורוגל.[8] הקטע הולחן על ידי המלחינים של אנימניאקס ריצ'רד סטון, סטיב וג'ולי ברנשטיין, גורדון גודווין וטים קלי. היצירות שכתב סטון לסרט היו מהאחרונות שכתב עבור האחים וורנר. אנימציה לפני מותו ב-9 במרץ 2001.[9] צוות השחקנים של הסרט משמש גם כמקהלה לרבים מהקטעים המוזיקליים.
קבלת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרנות מבחן של הסרט משאלה של וואקו על ילדים והורים חשפו תגובות חיוביות מאוד לסרט. בפברואר 1999, ToonZone דיווחה כי "97% מהילדים וההורים נתנו לו ביקורת על 'מאוד חיובית'", וכי "98% מהילדים שהוקרנו נתנו לסרט דירוג של טוב, טוב מאוד או מצוין".[1][3]
הסרט קיבל ביקורות חיוביות בדרך כלל. מבקרים רבים שיבחו את ההנפשה, הופעות הדמויות והמוזיקה. הערות רבות של הסרט התמקדו בהחדרת נימה רצינית לסדרה הידועה בהומור שלה מחוץ לקיר. ברט רוג'רס מ-AOL Hometown נתן לסרט ביקורת חיובית, ואמר כי "[יש] הרבה על הסרט הזה שישמח את מעריצי אנימניאקס מושבעים", וציין את ההופעות של כמעט כל הדמויות הראשיות והאנטגוניסטים של הסדרה המקורית. רוג'רס הצביע על כך שהפאתוס שלא נראה בדרך כלל בסדרה עשוי להשאיר כמה מעריצי אנימניאקס מרוחקים מהסרט, אבל הטון הרציני "מגובה בקול מעולה", על ידי פולסן והרנל.[10] ביקורות אחרות לא היו כל כך חיוביות. מרי אן ג'והנסון מ-FlickFilosopher כתבה כי "[אני] להציב את סוג הסיפור והדמויות הנחוצים כדי למלא סרט בן 90 דקות על האנימניאקס מגביל את הטירוף שלהם", ושכך השאיר את הדמויות משעממות, עד כדי כך ש"ילדים גדולים יותר ומבוגרים מעריצי הוורנרים וחב' עשויים להיות מאוכזבים מאוד".[11] מייקל סטיוארט מ- Entertainment Weekly מצא כי היעדר ההומור הטיפוסי של Animaniacs היה חיובי, ואמר כי הסרט "נמנע מהטירוף הכפוי שפוקד את סדרת הטלוויזיה", בעוד "מספק צחוקים לילדים ולמבוגרים כאחד". עם זאת, הוא ציין ביקורת דומה על ג'והנסון, ואמר שהצבת כל צוות ה- Animaniacs לסרט הרגיש לא נוח, וכי "רגשות הזרוע" של הסרט אינם "המומחיות" של Animaniacs . הוא דירג את הסרט ב-"C+" בסך הכל. מייקל דקווינה מ-TheMovieReport.com נתן את אחת הביקורות החיוביות ביותר על הסרט. דקינה שיבחה את "הבדיחות החכמות והסאטיריות של הסרט למבוגרים וסלפסטיק רחב יותר לצעירים", אמרה דקווינה כי הסרט הוא "דוגמה אחת מפוארת" לסרט משפחתי שיפנה לכל המשפחה, ודירג את הסרט עם שלושה וחצי מתוך ארבעה כוכבים.[12]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000, הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אנני: אחד עבור "הישג יוצא מן הכלל בהפקת וידאו ביתי הנפשה", אחד עבור "הישג אינדיבידואלי יוצא מן הכלל למוזיקה בהפקת הנפשה עלילתי" (ריצ'רד סטון, סטיבן ברנשטיין, ג'ולי ברנשטיין, גורדון גודווין וטימותי קלי), אחד עבור "הישג אינדיבידואלי יוצא מן הכלל עבור משחק קול מאת שחקן בהפקת סרט אנימציה" (טרס מקנייל), ואחד עבור "הישג אינדיבידואלי יוצא דופן עבור משחק קול מאת גבר בהפקה עלילתי אנימציה" (מוריס למארש).[13] מאז יציאתו לאקרנים, הסרט דורג כאחד מ"60 סרטי ההנפשה המובילים שמעולם לא שוחררו בקולנוע בארצות הברית" על ידי מדריך הסרטים המונפשים.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המשאלה של וואקו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המשאלה של וואקו", באתר נטפליקס
"המשאלה של וואקו", באתר AllMovie (באנגלית)
"המשאלה של וואקו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "המשאלה של וואקו", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"המשאלה של וואקו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Toon Zone News Archives: February 1999". Toon Zone News. Toon Zone. 12 בפברואר 1999. אורכב מ-המקור ב-22 באפריל 2007. נבדק ב-11 במאי 2007.
...97% of kids and parents gave it a review of "highly positive"...
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "First-ever "STEVEN SPIELBERG PRESENTS ANIMANIACS" feature-length spectacular unveiled". Time Warner Newsroom. Time Warner. 26 באוקטובר 1999. ארכיון מ-29 בספטמבר 2007. נבדק ב-30 באפריל 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Toon Zone News Archives: February 1999". Toon Zone News. Toon Zone. 18 בפברואר 1999. אורכב מ-המקור ב-22 באפריל 2007. נבדק ב-11 במאי 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ruegger, Tom (30 בנובמבר 2010). "Cartoonatics: Animaniacs Christmas Movie". ארכיון מ-6 במאי 2022. נבדק ב-29 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Daytime tv highlights", Newsday: B.86, 12 ביולי 2003
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Animaniacs DVD news: Announcement for Animaniacs – Wakko's Wish". TVShowsOnDVD.com. 26 ביוני 2014. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2014. נבדק ב-30 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Evans, Greg (8 ביולי 2021). "Chick Vennera Dies: 'Thank God It's Friday', 'The Golden Girls' Actor Was 74". Deadline. ארכיון מ-8 ביולי 2021. נבדק ב-24 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wakko's Wish: Story: Crew". Official Wakko's Wish Website. Warner Bros. 2000. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2002. נבדק ב-20 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Toon Zone News Archives: March 2001: The Day the Music Died". Toon Zone News. Toon Zone. 19 במרץ 2001. אורכב מ-המקור ב-22 באפריל 2007. נבדק ב-20 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rogers, Brett (21 בדצמבר 1999). "Review of Wakko's Wish". AOL Hometown. אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2005. נבדק ב-18 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Johanson, MaryAnn (21 בדצמבר 1999). "Animaniacs: Wakko's Wish (review)". FlickFilosopher. ארכיון מ-20 באוקטובר 2013. נבדק ב-18 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Michael, Dequina (31 בינואר 2000). "Steven Spielberg Presents Animaniacs: Wakko's Wish". TheMovieReport.com. אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2012. נבדק ב-18 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Legacy: 28th Annual Annie Award Nominees and Winners (2000)". Annie Award Database. 31 בינואר 2000. ארכיון מ-24 באפריל 2008. נבדק ב-18 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Beck, Jerry (2005). The Animated Movie Guide. Chicago, Illinois: Chicago Review Press. p. 328. ISBN 1-55652-591-5.