לדלג לתוכן

המשפחה (כת אוסטרלית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המשפחה, הידועה גם בשם אגודת סנטיניקטן פארק או האחווה הלבנה הגדולה, הייתה קבוצת ניו אייג' אוסטרלית שהוקמה באמצע שנות ה-60 בהנהגתה של אן המילטון-בירן (נולדה כאוולין גרייס ויקטוריה אדוורדס; 30 בדצמבר 1921 – 13 ביוני 2019).[1][2] הקבוצה לימדה תערובת של דוקטרינות דתיות מערביות ומזרחיות, כאשר המילטון-בירן טוענת כי הייתה גלגול נשמות של ישו. הקבוצה תוארה נרחבות ככת.[1][3]

הקבוצה נודעה לציבור כאשר המשטרה פשטה על המתחם שלה בעיירת אולינדה, ויקטוריה (אוסטרליה), ב-14 באוגוסט 1987 על רקע האשמות על התעללות בילדים. כל הילדים הוצאו מהמקום, והתגלו שהם אומצו באמצעים לא חוקיים.[4] המילטון-בירן ובעלה נעצרו בסופו של דבר ב-1993 והואשמו בקשירת קשר להונאה ולביצוע עדות שקר ביחס להונאות האימוץ, אך האישומים הללו בוטלו בסופו של דבר. היא הודתה בהצהרה כוזבת ונקנסה ב-5,000 דולר.

תוכן דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפחה לימדה תערובת אקלקטית של נצרות והינדואיזם עם דתות מזרחיות ומערביות אחרות, על העיקרון שאמיתות רוחניות הן אוניברסליות.[5] ילדות שגדלו בקבוצה למדו את כתבי הקודש העיקריים של הדתות הללו, כמו גם את יצירותיהם של גורואים כולל סרי צ'ינמוי, מהר באבא וראג'ניש.[6] בת מאומצת אחת, שרה המילטון-בירן, תיארה מאוחר יותר את אמונות הקבוצה כשרלטנות של נצרות ומיסטיקה מזרחית.[7]

הבסיס לפילוסופיה של המשפחה היה שמייסדתם, אן המילטון-בירן, הייתה גלגולו של ישו ואלה חיה. בתוך הקבוצה, ישו, בודהה וקרישנה נחשבו כיצורים מוארים שירדו לכדור הארץ כדי לסייע לאנושות, כשהמילטון-בירן הוכנס לאותה קטגוריה כמו המורים הללו. על בסיס אמונה זו, חברי המעגל הפנימי שלה טענו שהם הגלגולים של שנים עשר השליחים המקוריים.[8]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל ב-1964 לערך, אן המילטון-בירן הובילה קבוצת דיון דתית ופילוסופית בסנטיניקטן, ביתו של הפראפסיכולוג ריינור ג'ונסון בפאתי מלבורן. הקבוצה רכשה נכס סמוך ששמו "סנטיניקטן פארק" בשנת 1968 ובנתה אולם מפגשים בשם "סנטיניקטן לודג'".[9]

הקבוצה כללה אנשי מקצוע ממעמד הביניים, שרבע מהם היו אנשי רפואה שגויסו על ידי ג'ונסון, דרך שיעורי האטה יוגה של המילטון-בירן.[10] החברים התגוררו בעיקר בפרברי מלבורן ובעיירות רכס הדנדנונג. הם נפגשו בכל יום שלישי, חמישי וראשון בערב בלודג', בקראות'ר האוס, באולינדה, או בנכס אחר באזור הידוע בשם הלודג' הלבן.[11][6]

בשנות ה-80, המשטרה העריכה כי הונה של המילטון-בירן עמד על כ-50 מיליון דולר אוסטרלי.[12]

בית חולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60 המאוחרות וה-70, בית החולים "ניוהייבן" בפרבר קיו, היה בית חולים פסיכיאטרי פרטי בבעלותה ובניהולה של מריון וילימק, חברת הקבוצה. רבים מהצוות הרפואי והפסיכיאטרי בו היו גם חברים.[6][13][14] "המשפחה" גייסה חלק ממטופלי בית החולים לקבוצה, ונתנה את תרופת ההזיה LSD הן לחולים והן לחברים בהנחייתם של הפסיכיאטרים ג'ון מקאי והווארד וויטקר.[15] אחד מחברי "המשפחה" המקוריים קיבל LSD, טיפול בנזעי חשמל ושתי לוקוטומיות במהלך שנות ה-60 המאוחרות.[9]

למרות שבית החולים ניוהייבן נסגר ב-1992, נפתחה באותה שנה חקירה עקב מותו של מטופל ב-1975, שנטען כי נבע מ"טיפול בשינה עמוקה". החקירה שמעה ראיות הנוגעות לשימוש בטיפול בנזעי חשמל, LSD ושיטות אחרות בניוהייבן, אך לא מצאו ראיות לכך שהטיפול המדובר יושם על החולה המנוח.[16] מאוחר יותר נפתח בית החולים מחדש כמוסד סיעודי ללא קשר לבעליו או לשימושים הקודמים שלו.

הילדות והילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילטון-בירן רכשה ארבעה עשר תינוקות וילדים צעירים בין 1968 ל-1975. חלקם היו ילדים ביולוגיים של חברי קבוצה; אחרים הושגו באמצעות אימוצים בלתי חוקיים שאורגנו על ידי עורכי דין, רופאים ועובדים סוציאליים בקבוצה שיכלו לעקוף פרוטוקולים רגילים. זהותם של הילדים שונתה באמצעות תעודות לידה כוזבות ושיטות אחרות. כולם קיבלו את שם המשפחה "המילטון-בירן" והוכרחו להתלבש באופן זהה, כמו גם לצבוע את שיערם לצבע אחיד.[6][17]

הילדים הוחזקו בבידוד ולמדו בבית הקבוצה, ה"קאי לאמה", נכס כפרי באגם איילדון. לכולם נאמר שהמילטון-בירן היא אמם הביולוגית ומכירה את המבוגרים האחרים בקבוצה כ"דודות" ו"דודים".[6] נמנעה מהם כמעט כל גישה לעולם החיצון, והיו נתונים למשמעת שכללה דיאטות רעב ומכות תכופות.[18] מינונים של תרופות פסיכיאטריות שונות ניתנו לעיתים קרובות לילדים.[6] בהגיעם לגיל ההתבגרות הם נאלצו לעבור תהליך חניכה הכולל LSD; תחת השפעת הסם, הנער נשאר בחדר חשוך, לבדו, מלבד ביקורים של המילטון-בירן או אחד הפסיכיאטרים מ"המשפחה".[6][19]

סידהה יוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מספר שנים, המילטון-בירן התחברה לתנועת סידהה יוגה, קיבלה חניכת שאקטיפאט מסווואמי מוקטננדה ולקחה את השם בסנסקריט ״מא יוגה שאקטי״. בשנים 1979 ו-1981 היא לקחה חלק מהילדים לשהות עם מוקטננדה באשראם שלו בדרום פולסבורג, ניו יורק, ארצות הברית, ורכשה נכס סמוך כבסיס משלה באמריקה.[6]

שרה המילטון-בירן סיפרה כי מוקטננדה שאל את הילדים אם הם רוצים לעזוב את המשפחה ולחיות איתו באשראם שלו בהודו. הילדים נענו בשמחה, אבל מאוחר יותר נענשו על ידי אן המילטון-בירן על חוסר נאמנות. לדברי שרה, אן גרמה בסופו של דבר להרבה צרות באשראם של דרום פולסבורג וכמה מהחסידי מוקטננדה ערקו ל"משפחה". שרה הייתה נוכחת כשסוואמי טג'ומיאננד הוכנס ל"משפחה".[20]

התערבות המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987, המילטון-בירן גירשה את שרה מהקבוצה בגלל ויכוחים והתנהגות מרדנית. בתמיכת חוקר פרטי ואחרים, היא מילאה תפקיד מרכזי בחשיפת הקבוצה בפני משטרת ויקטוריה. כתוצאה ממאמציה, המשטרה פשטה על קאי לאמה ב-14 באוגוסט 1987, וכל הילדים שוחררו מהמקום. מאוחר יותר המשיכה שרה ללימודי רפואה והפכה לרופאה מוסמכת. היא למדה על האימוץ שלה ובסופו של דבר פגשה את אמה הביולוגית.[21]

לאחר הפשיטה, המילטון-בירן ובעלה, וויליאם, עזבו את אוסטרליה לתקופה של שש שנים. "מבצע יער", חקירה שכללה שוטרים באוסטרליה, בריטניה וארצות הברית, הביאה למעצרם ביוני 1993 על ידי ה-FBI בניו יורק.[22][23][24] זאת בעקבות הודאתם של חברים לשעבר ב"משפחה", כולל עורך הדין של הקבוצה פיטר קיבי, כי הקבוצה עסקה בהונאות אימוץ.[25]

המילטון-בירן ובעלה הוסגרו לאוסטרליה והואשמו בקשירת קשר להונאה ולביצוע עדות שקר על ידי רישום כוזב של לידות של שלושה ילדים שאינם קשורים כשלישייה ביוליוגית שלהם, אישומים שבוטלו מאוחר יותר.[26] אליזבת וויטאקר, אשתו של הווארד וויטאקר, הייתה הנתבעת המשותפת שלהם.[27] המילטון-בירן ובעלה הודו באשמת הצהרות כוזבות ונקנסו ב-5,000 דולר כל אחד. גם בני "המשפחה" אחרים נשפטו בבית המשפט והורשעו בגין הלבנת כספים.

ליטיגציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2009, שני אנשים קיבלו פיצוי כספי מהמילטון-בירן לאחר שתבעו אותה. נכדתה, רבקה קוק-המילטון, תבעה לכאורה על מחלות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות, בטענה לתת תזונה ו"יחס אכזרי ובלתי אנושי" מצד המילטון-בירן ועוקביה. על פי הערכות, היא פוצתה בכ-250,000 דולר.[12]

חברה לשעבר נוספת במשפחה, סינתיה צ'אן, טענה ששילמה 352,115 דולר להמילטון-בירן עבור נדל"ן באולינדה, אך הנכס מעולם לא הועבר אליה. היא גם טענה ששילמה 70,400 דולר להמילטון-בירן עבור נכס אחר, אך גם זה מעולם לא הועבר אליה. המילטון-בירן אמרה שהיא לא זוכרת את העסקה. פסק הדין של צ'אן הוערך ב-250,000 דולר.[12]

ההתחלה של הסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה של המילטון-בירן נפטר ב-2001; היא השתתפה בהלוויה בהופעתה הפומבית היחידה לאחר הרשעתה.[28] בשנים מאוחרות יותר דווח כי המילטון-בירן גרה בבית אבות במלבורן וסובלת מדמנציה, וכי משבר ירושה פנימי להנהגת הקבוצה מתפתח.[29] בראיון לרדיו המקומי של ABC ב-Ballarat, בן שנטון, מאומץ לשעבר של המשפחה, אמר שהקבוצה הפכה ל"נמר חסר שיניים".[30] השורדת שרה המילטון-בירן מתה ב-2016, בגיל 46 בלבד.[31] אן המילטון-בירן מתה ב-13 ביוני 2019, בגיל 97.[2]

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במלבורן יצא סרט תיעודי על הכת בשם "המשפחה".[32] ספר נלווה, The Family: The Shocking True Story of a Notorious Cult (2017), נכתב על ידי כריס ג'ונסטון וג'ונס ופורסם על ידי Scribe.[33][34] מאוחר יותר הוציא ג'ונס מיני-סדרה בת שלושה פרקים, The Cult of the Family, במרץ 2019.[35] רומן המבוסס על "המשפחה" יצא לאור ב-2019, על ידי הסופר ג'יי.פי. פומאר. הרומן הפך לסדרת טלוויזיה בשנת 2023, The Clearing, שהופקה עבור דיסני פלוס ומככבים בה תרזה פאלמר, מירנדה אוטו וגאי פירס.[36]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stefanovic, Karl (2 באוקטובר 2009). "The Family". Minutes. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2009. נבדק ב-4 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  • Campbell, James (16 באוגוסט 2009). "The Family Cult's Secrets Exposed". The Sunday Herald Sun. נבדק ב-4 בספטמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  • "Why i see Anne" by Dr Sarah Moore/Hamilton-Byrne
  • Rebuilding Family after Life Behind the Wire in 'The Family' by Ben Shenton formerly Ben Saul Hamilton-Byrne
  • Anne Hamilton-Byrne Gallery
  • Website for the 98-minute documentary by Rosie Jones world premiere at MIFF July–August 2016
  • Website of The Cult of the Family, Rosie Jones's expanded three-episode miniseries
  • Episodes of Let's Talk About Sects podcast about the Family: "The Family" (featuring Ben Shenton), ""The Family Update" (featuring Chris Johnston), and "David Freeman – Former child member of The Family"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Cusack, Carole (3 בינואר 2018). "The Family". World Religions and Spirituality Project. נבדק ב-14 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Hope, Tom Cowie, Zach (14 ביוני 2019). "Anne Hamilton-Byrne, leader of notorious cult The Family, dies at 97". The Age. נבדק ב-14 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Inside The Family, the bizarre and brutal Australian cult". Australian Broadcasting Corporation. 25 בספטמבר 2018. נבדק ב-21 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Elias, David (2019-06-14). "From the Archives, 1987: Police raid on secretive sect "The Family"". The Age (באנגלית). נבדק ב-2022-02-22.
  5. ^ Johnson, R. (1972) The Spiritual Path (Hodder & Stoughton: London) מסת"ב 0-340-15852-2
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Hamilton-Byrne, Sarah. (1995a) Unseen, Unheard, Unknown: My life inside the family of Anne Hamilton-Byrne (Penguin Books: Ringwood) מסת"ב 0-14-017434-6. Extract available online.
  7. ^ Hamilton-Byrne, Sarah. (1995b) pp.115–129
  8. ^ Hamilton-Byrne, Sarah. (1995b) p.27
  9. ^ 1 2 Judgement in Kibby v. Registrar of Titles and Another, Supreme Court of Victoria, 1999.
  10. ^ "Notes", The Family, Think Big Productions.
  11. ^ "The Family prays together, but no longer stays together", The Age, AU, 11 ביוני 1993 {{citation}}: (עזרה).
  12. ^ 1 2 3 Campbell, James (2009-08-16). "Payout for The Family sect victims". Sunday Herald Sun. The Herald & Weekly Times. נבדק ב-2011-12-19.
  13. ^ "Inquest on death in cult hospital", The Age, AU, 13 במרץ 1992 {{citation}}: (עזרה).
  14. ^ Middleton, W (4–5 במאי 2007), Reconstructing the Past: Trauma, Memory and Therapy. Background paper for the seminars "Trauma, Dissociation and Psychosis: Metaphor, Strategy and Reality" (PDF), Sydney: The Delphi Centre in collaboration with The Cannan Institute and the Trauma & Dissociation Unit, Belmont Hospital, p. 97, אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 באוגוסט 2007 {{citation}}: (עזרה).
  15. ^ Hamilton-Byrne, Sarah (1995b), "Hierarchies of organisation within cults" (PDF), The Skeptic, 15 (3): 26.
  16. ^ "No sleep therapy – coroner", The Age, AU, 25 באוגוסט 1992 {{citation}}: (עזרה).
  17. ^ Sinnott, N.H. (1997). "Anatomy of a cruel cult" (PDF). The Skeptic. 17 (2): 45.
  18. ^ Middleton, W. (2007) p.96
  19. ^ Middleton, W. (2007) p.97
  20. ^ Hamilton-Byrne, Sarah (1995b), pp.94–95
  21. ^ Hamilton-Byrne, Sarah (1995b), pp.175–195
  22. ^ "Australian Sect leaders arrested", The Sun-Herald, 5 June 1993.
  23. ^ "Guru of a 'family' based on mysticism Anne Hamilton-Byrne, arrested in the US to face conspiracy and fraud charges in Australia, has been the centre of controversy for 30 years". The Canberra Times. Vol. 67, no. 21, 236. Australian Capital Territory, Australia. 6 ביוני 1993. p. 4. נבדק ב-14 ביוני 2019 – via National Library of Australia. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Britain alleged Australian sect leader now on UK farm". The Canberra Times. Vol. 61, no. 18, 954. Australian Capital Territory, Australia. 26 באוגוסט 1987. p. 5. נבדק ב-14 ביוני 2019 – via National Library of Australia. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Campbell, James (16 באוגוסט 2009). "A twisted controller". The Sunday Herald Sun. נבדק ב-5 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Sect couple face court in Melbourne", The Age, 17 August 1993.
  27. ^ 'Three face charges of conspiracy' The Age 16 November 1993
  28. ^ Campbell, James (16 באוגוסט 2009). "Creating the family tree". The Sunday Herald Sun. נבדק ב-4 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Johnston, Chris (22 ביולי 2013). "Battle for control as cult leader deteriorates". The Age. נבדק ב-25 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ McKenzie, Elizabeth (23 ביולי 2013). "Ben Shenton, survivor of the cult The Family". ABC Local Radio. נבדק ב-25 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "The Family documentary Press Kit" (PDF). Big Stories. נבדק ב-22 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ McCormack, Ange (3 באוגוסט 2016). "'Evil, Wicked': What it was like to grow up in one of Australia's most notorious cults". Hack. Triple J. נבדק ב-4 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Douglas, James Robert (13 בפברואר 2017). "Inside the bizarre 1960s cult, The Family: LSD, yoga and UFOs". The Guardian. נבדק ב-23 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Johnston, Chris; Jones, Rosie (2017). The Family: The Shocking True Story of a Notorious Cult. Scribe. ISBN 978-1925321678.
  35. ^ Buckmaster, Luke (12 במרץ 2019). "The Cult of the Family review – the definitive history of a notorious Australian cult". The Guardian. נבדק ב-23 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Cunningham, Katie (24 במאי 2023). "The Australian cult that fed children LSD: Guy Pearce on the 'disturbing' true story behind The Clearing". The Guardian. נבדק ב-23 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "המשפחה (כת אוסטרלית)".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המשפחה_(כת_אוסטרלית)&oldid=38795908"