הנער מממילא
 | |
| כריכת הספר הנער מממילא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אורי מלמיליאן, אלי עזור  |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1984 |
  | |
הנער מממילא הוא ספר אוטוביוגרפי שכתב אורי מלמיליאן, בעת שהיה כדורגלן בבית"ר ירושלים. בספר שיצא לאור בשנת 1984, מתאר מלמיליאן את ילדותו הקשה בשכונת מצוקה, ממילא בירושלים. אלי עזור כתב יחד עם מלמיליאן את הביוגרפיה שלו.[1]
על המחברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי מלמיליאן, כותב "הנער מממילא", נולד ב־24 באפריל 1957. גדל בשכונת ממילא שבירושלים (בתפר בין הערבים ליהודים בירושלים - בין מזרח ומערב העיר), ילדותו הקשה של מלמיליאן מתוארת בספרו. אורי מלמיליאן היה כדורגלן בבית"ר ירושלים, ואחר כך מאמן קבוצות כדורגל, כתב שני ספרים, והדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-69 למדינת ישראל.[2][3][4]
אלי עזור נולד בשנת 1958 בתל אביב. עזור הוא איש עסקים כיום, אך בגיל צעיר יותר היה כתב ספורט ואיש תקשורת. עוד בצעירותו החל לקדם את הקריירה העיתונאית שלו כשהתחיל לעבוד ב"חדשות הספורט", שם היה מקושר היטב לאורי מלמיליאן ולשחקנים בכירים אחרים. השניים, עזור ומלמיליאן, כתבו יחד את הספר "הנער מממילא", ובעזרת מומחיותו של עזור בעסקים הספר הצליח גם מבחינה מסחרית.[5][1]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר נכתב כאוטוביוגרפיה, ומספר על חייו הקשים בילדותו בשכונת ממילא שבה גדל. בספר הוא מספר על הילדות בשכונת המצוקה הממוקמת על גבול העיר העתיקה, על החיים בצל הפחד מפני ירי של צלפים ירדנים,[6] על הצפיפות והעוני שבה חיו 12 נפשות בדירה אחת ,[7] הקושי בחיים בעיר חצויה וההתמודדות איתו, על "הרומן" עם בית"ר ירושלים,[8] על הצטרפותו לנבחרת ישראל[9] ועוד. זהו סיפור חיים על נער שגדל בשכונת עוני וחי בבית עם זוג הורים ותשעה אחים, בבית של שלושה חדרים בלבד. אורי היה ילד שבא מבית דתי ושיחק כדורגל בשבת ללא ידיעת הוריו, עד ששמו הלך לפניו בגילאים הצעירים והמידע הגיע לאוזניהם, וכך הפך לאחת הדמויות המרגשות במדינת ישראל באותם הימים.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממילא היא שכונה במרכז ירושלים, המקשרת בין שער יפו בעיר העתיקה לבין העיר החדשה. במלחמת העצמאות, בשנת 1947, תושביה, ערבים ויהודים, נסו ממנה והפכה ממילא לשטח הקרב במלחמה. כאשר הסתיימה המלחמה בשנת 1949, והוכרזה שביתת הנשק בין מדינת ישראל לבין צבאות מדינות ערב, ירושלים חולקה לשניים. הגבול החוצה אותה נקרא "הקו העירוני" המקיף את העיר המערבית ממזרח, ומצפון ודרום. מרכז העסקים הראשי בעיר שהיה גם בחלק העתיק שלה וגם בחלק החדש שלה חולק גם הוא לשניים. השכונות הסמוכות לקו העירוני הידרדרו בעקבות ירי צלפים ופגיעות נוספות, בעיקר השכונות מוסררה וממילא. במשך 19 שנים, עד מלחמת ששת הימים בשנת 1967 שבה כבשה ישראל את שטחי ירושלים מהירדנים, נמשך מצב זה בירושלים.[10] "דני, הבן של השכנים נורה על ידי חייל הלגיון הירדני שעל החומות. תמיד שמענו את ההורים, שהזהירו אותנו שלא להתקרב לחומות. באותו יום הבנו למה. אז ידעתי לראשונה, שירושלים, היא עיר ובליבה חומה" .[11] בתקופה שמלמיליאן מתאר בספרו, אנשים פחדו לצאת מהבתים בגלל המצב המתוח והקשה עם הירדנים שהיו מעבר לחומות.
ציטוט נבחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
"לאורך כל שנות חיי הראשונות לא ידעתי מהי שינה על מיטה, לא ידעתי מהו חדר. לא ידעתי מהי פרטיות. היינו ישנים על הרצפה. 12 נפשות בבית. מיטות לא היו. על מקרר חשמלי יכולנו רק לחלום באותם ימים. בימי הקיץ הלוהטים היינו מביאים בלוקים של קרח הביתה. הקיץ היה קשה, אבל החורף הירושלמי לעומתו היה גיהנום. בשנים הללו עברנו חודשי חורף קשים מנשוא. בבית פשוט לא היה תנור להסקה".[7]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אסף כרמל, ישראל כבר קטנה עליו, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2004
- ^ "הנער מממילא": המסע של מלמיליאן משכונת הספר ועד לצמרת הכדורגל הישראלי, באתר sport(הקישור אינו פעיל)
- ^ אופיר סער, קונצנזוס: הכל על תופעת אורי מלמיליאן, באתר וואלה!, 1 במאי 2017
- ^ שמעון אלבז, אבינעם פורת, כל משואה מלמיליאן, באתר ynet, 19 באפריל 2017
- ^ בכירי המשק, אלי עזור - תקשורת בונה, באתר מובילים במשק
- ^ אורי מלמיליאן, הנער מממילא, ירושלים: לא ידוע, 1984, עמ' 8-9
- ^ 1 2 אורי מלמיליאן, הנער מממילא, ירושלים: לא ידוע, 1984, עמ' 15
- ^ אורי מלמיליאן, הנער מממילא, ירושלים: לא ידוע, 1984, עמ' 19
- ^ אורי מלמיליאן, הנער מממילא, ירושלים: לא ידוע, 1984, עמ' 105
- ^ ממילא - מורשת מתישבי ממילא - אודות ממילא, באתר www.mamila.net
- ^ אורי מלמיליאן, הנער מממילא, ירושלים: לא ידוע, 1984, עמ' 7