הפחתת ערך מושהה
הפחתת ערך מושהה או היוון העיכוב (באנגלית: Temporal discounting או Delay discounting) הוא מושג השמש לתיאור מצב שבו חלה ירידה בערכו העתידי של דבר מה, בהשוואה לערכו הנוכחי. האובייקט המוערך יכול להיות פרס או חיזוק, נכס או סחורה, סכום כספי וכו'.
מונח זה נמצא בשימוש בעולם הכלכלה והפסיכולוגיה. בעולם העסקים, הפחתת ערך מושהה יכולה להתייחס לירידה בערך הכספי או ההיוון של ערך נוכחי בהשוואה לערך עתידי בעקבות עסקה או השקעה.
בתחום ההתנהגותי, התחושה או ההערכה הסובייקטיבית של הפחתת ערך מושהה, יכולה להשפיע על הנכונות של האדם לעיכוב תגובה ודחיית סיפוקים. כלומר, זהו שיקול אשר יכול להשפיע על תהליכי קבלת החלטות, באופן שיוצר העדפה לקבלת גמול מיידי קטן על פני גמול עתידי גדול יותר[1]. בהקשר זה, הפחתת ערך מושהה משקפת מצב שבו כל עיכוב בהופעתו של גמול עתידי, מפחית את ערכו הסובייקטיבי בעיני האדם המצפה לו[2][3]. בהתאם לכך, מטלות של הפחתת ערך מושהה משמשות כמדד לרמת האימפולסיביות בתהליכי קבלת החלטות[2]. כמו כן, התרשמות מהנטייה להפחתת ערך מושהה יכולה לשקף את רמת השליטה העצמית ולסייע באיתור קשיים בתחום זה[4].
דוגמה: שני אנשים יוצאים לבילוי משותף ואחד מהם לווה כסף מהאחר כי הוא שכח את הארנק בבית. למחרת, הלווה מציע להחזיר את הסכום המדויק באופן מיידי או לתת סכום גדול יותר בסוף החודש עם כניסת המשכורת. הבחירה של המלווה יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים כמו מידת האמון בין הצדדים, המצב הכלכלי של המלווה וכו'. במילים אחרות, העדפת הזמן מושפעת מצרכים נוכחיים מול הצפי של הצרכים העתידיים, כמו גם השפעתו של הגמול המיידי בהשוואה לזה של הגמול העתידי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Smallwood, J., Ruby, F. J., & Singer, T. (2013). Letting go of the present: mind-wandering is associated with reduced delay discounting. Consciousness and cognition, 22(1), 1-7.
- ^ 1 2 Catharine A. Winstanley, Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review 26, 379–395
- ^ Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.
- ^ Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 19-44). Washington, DC, US: American Psychological Association
