הפנתר הוורוד 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפנתר הוורוד 2
The Pink Panther 2
Pink Panther 2poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי הרולד שוורט
הפקה רוברט סימונדס
תסריט סקוט ניוסטאדטר
מיכאל וובר
סטיב מרטין
עריכה ג'וליה וונג
שחקנים ראשיים סטיב מרטין
ז'אן רנו
אמילי מורטימר
ג'ון קליז
מוזיקה כריסטופר בק
הנרי מנציני (נעימת נושא)
צילום דניס קרוסאן
מפיץ סרטי קולומביה
מטרו גולדווין מאייר
מדינה ארצות הברית, צרפת
הקרנת בכורה 6 בפברואר 2009 ארצות הברית וצרפת
משך הקרנה 92 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 70,000,000 דולר
הכנסות 75,946,615 דולר
הכנסות באתר מוג'ו pinkpanther2
סרט קודם הפנתר הוורוד
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפנתר הוורוד 2 הוא סרט קומדיה שיצא בשנת 2009, ומהווה סרט המשך ל"פנתר הוורוד" בכיכובו של סטיב מרטין.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט זה, יהלום "הפנתר הוורוד" נגנב שוב, ובזירת הפשע נמצא פתק חתום של "הטורנדו". המפקח קלוזו, וחבורת בלשים מקצועיים מארצות שונות, נקראים לפתירת התעלומה. ניסיונותיו של קלוזו לפתירת התעלומה מסתבכים, והמפקח הממונה עליו מגרש אותו מקבוצת הבלשים, שעליהם מוטלת המשימה לפתור את התעלומה.

לאחר שקבוצת הבלשים פתרה, כביכול, את התעלומה, מתקיים טקס פרסים שאליו מתגנב קלוזו וחושף את הפושעת האמיתית (מה שמעיד על הטעות המביכה של הבלשים). קלוזו פותח במרדף אחריה, שנגמר ביריית אקדח ביהלום היקר, אולם לאחר עצירת הפושעת, קלוזו נעצר לרגע של פלאשבק ומספר על כך שהחליף את היהלום האמיתי במוזיאון עם חיקוי שהיה ברשותו. זאת בטענה שלאחר מספר פשעים של ה"טורנדו", הוא הניח ש"הפנתר הוורוד" יהיה הקורבן הבא והלך להצילו. עובד הניקיון במוזיאון, שהוא גם חברו של קלוזו, עזר לו בהחלפת היהלום בסודיות על מנת לא לחשוף את המעשה.

הסרט מסתיים בחתונה של קלוזו וניקול, האישה שאותה חיבב מאז הסרט הראשון, אך לא הודה בכך.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.