ג'וני האלידיי
 | |
| לידה |
15 ביוני 1943 פריז, הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 2017 (בגיל 74) צרפת |
| בן/בת זוג | נטלי ביי, Gisèle Galante, Sabina, Leah |
| צאצאים | David Hallyday, לורה סמט |
| סוגה |
רוק, רוק אנד רול, שאנסון, בלוז רוק, קאנטרי רוק, רוק צרפתי, מוזיקת פופ, בלדת רוק, בלוז, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, קאנטרי, רוק פסיכדלי |
| סוג קול | baryton-Martin |
| עיסוק |
שחקן, מלחין, זמר, אמן הקלטה, שחקן קולנוע |
| כלי נגינה |
גיטרה, קול |
| חברת תקליטים | Disques Vogue, יוניברסל מיוזיק צרפת, וורנר מיוזיק גרופ |
| פרסים והוקרה |
שבלייה בלגיון הכבוד אביר מסדר האמנויות והספרות קצין מסדר הכתר הבלגי (2001) Victoires de la Musique – Male artist of the year (1987) |
|
www | |
  | |
.jpg)
ג'וני האלידיי (בצרפתית: Johnny Hallyday; 15 ביוני 1943 - 6 בדצמבר 2017) היה זמר ושחקן קולנוע צרפתי פופולרי, נודע כ"אלביס פרסלי הצרפתי". במשך 48 שנות קריירה קיים עשרות סיבובי הופעות ומכר למעלה מ-100 מיליון תקליטים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה[1].
תוכן עניינים
על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלידיי פרץ לתודעה בצרפת עם השיר זכרי את הלילה
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
האלידיי נולד בשם ז'אן-פיליפ סמט (Jean-Philippe Smet) לאב בלגי ולאם צרפתיה והחל להתפרסם בשנות השישים, כאשר היה אחד הראשונים ששרו רוקנרול בצרפתית, תוך השפעה ברורה של אלביס פרסלי בסגנון ההופעה. כבר תקליטו הראשון Hello Johnny (1960) זכה להצלחה והפך אותו לכוכב בצרפת. ב-1 ביולי 1962 הופיע בתוכניתו של אד סליבן שהוקלטה במועדון המולן רוז' ושודרה בטלוויזיה בארצות הברית והפך לכוכב בקנה מידה עולמי. חלק משיריו היו מקוריים וחלקם תרגומים של להיטי רוק ידועים מארצות הברית ומבריטניה. הופעתה הראשונה של להקתו של ג'ימי הנדריקס הייתה כהופעת חימום להאלידיי על במת האולימפיה ב-1966.
האלידיי מעולם לא הפסיק להופיע ולהוציא תקליטים ושמר על פופולריות יציבה יחסית לאורך שנות הקריירה הארוכות שלו. הוא הוציא תקליט אולפן כמעט בכל שנה מ-1960 ועד 2008, ו-25 אלבומי הופעות חיות, ביניהם ארבעה מהופעותיו באולם האולימפיה (62', 64', 67' ו-2000). מבקרי תרבות טוענים שהלך והשתבח עם השנים. בשנת 2000 הופיע ברחבת מגדל אייפל במופע שנשא את השם "100% ג'וני" (100% Johnny: Live à La Tour Eiffel), מול קהל של כחצי מיליון איש. במופע, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה, צפו 9.5 מיליון צופים[1].
האלידיי הופיע במספר סרטים, הבולט בהם הוא "בלש" (Détective ; 1985) בבימוי ז'אן לוק גודאר.
האלידיי זכה לעיטור אות לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת "אביר" (Chevalier) בשנת 1997. ב-1998 נעל קונצרט שלו את גמר גביע העולם בכדורגל שהתקיים בפריז, ובו נחגג גם זכייתה של צרפת בגביע.
בשנת 2009 השתתף בסרט הפנתר הוורוד 2.
בראיון עיתונאי מיום 3 בדצמבר 2007, הצהיר שבכוונתו לפרוש מפעילות מוזיקלית עם תום סיבוב ההופעות העולמי האחרון שלו ב-2010.
ג'וני האלידיי היה נשוי לזמרת הצרפתייה סילבי ורטאן משנת 1965 עד 1980. בנם המשותף דוד האלידיי, יליד 1966, הוא מוזיקאי מצליח.
נפטר ב-6 בדצמבר 2017, בגיל 74, לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן הריאה[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'וני האלידיי (בצרפתית)
ג'וני האלידיי, ברשת החברתית פייסבוק
ג'וני האלידיי, ברשת החברתית טוויטר
ג'וני האלידיי, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'וני האלידיי, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'וני האלידיי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'וני האלידיי, באתר AllMovie (באנגלית)
.svg){kind=icon}
ג'וני האלידיי, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'וני האלידיי, באתר Allmusic (באנגלית)
ג'וני האלידיי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ג'וני האלידיי, באתר Discogs (באנגלית)
ג'וני האלידיי, באתר Songkick (באנגלית)- nrg מעריב, סרקוזי מחזיק אצבעות לג'וני האלידיי, באתר nrg, 11 בדצמבר 2009
- אנג’ליק כריסאפיס, גרדיאן, ג'וני האלידיי, אביו של הפופ הצרפתי, מת בגיל 74, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים המספריים מבוססים על האתר הרשמי של האלידיי
- ^ ynet, ג'וני האלידיי, "אלביס הצרפתי", הלך לעולמו בגיל 74, באתר ynet, 6 בדצמבר 2017
