הצוללות מסדרת S (1931)
 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי  חיל הים הישראלי  הצי הסובייטי  הצי הצרפתי  הצי המלכותי ההולנדי  הצי הפורטוגזי |
| סדרה קודמת | הצוללות מסדרת ריינבואו |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת ריבר |
| אוניות בסדרה |
HMS Sea Devil, Neptuno-class submarine  |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 640–842 טון |
| אורך | 61.72–66 מטר |
| רוחב | 7.16–7.3 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 8–10 קשר בצלילה, 13.75–14.75 קשר על פני הים |
| גודל הצוות | 36–49 מלחים |
| הנעה | מנועי חשמל 2 בהספק 1,900 כ"ס (מעל פני הים) ו-1300 כ"ס (מתחת לפני הים) |
| צורת הנעה | מדחף |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
6–7 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) תותח 3 אינץ' (102 מ"מ) 1–3 מקלעים נגד מטוסים |
  | |
הצוללות מסדרת S של הצי המלכותי תוכננו ונבנו במקור במהלך המודרניזציה של כוח הצוללות בתחילת שנות ה-30 כדי לענות על הצורך של צוללות קטנות יותר לפטרל במים המוגבלים של הים הצפוני והים התיכון, והחליפו את הצוללות מסדרת H. כחלק מהבנייה הימית הגדולה עבור הצי המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה, סדרת ה-S הפכה לקבוצת הצוללות הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם עבור הצי המלכותי. בסך הכל 62 צוללות נבנו במשך תקופה של 15 שנים, כאשר 50 מסדרת S "משופרת" הושקו בין השנים 1940 ו-1945.
היסטוריית שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצוללות פעלו במים סביב הממלכה המאוחדת ובים התיכון, ולאחר מכן במזרח הרחוק לאחר שהותקנו עליהן מיכלים נוספים.
לאחר המלחמה, צוללות מסדרת S המשיכו לשרת בצי המלכותי עד שנות ה־60. הצוללת המבצעית האחרונה בצי המלכותי הייתה Sea Devil, שהושקה ב-1945 ונגרטה בפברואר 1966. Springer הייתה בשירות חיל הים הישראלי כאח"י תנין והוצאה משירות ב-1972.
כמה צוללות מסדרת S נמכרו או הושאלו לציים אחרים:
- הולנד 1
- פורטוגל 3
- צרפת 4
- ישראל 2. (Springer בתור אח"י תנין (S71), הנחיתה אנשי קומנדו ונלחמה עם ספינה מצרית במלחמת ששת הימים)[1][2]
גרסה שונה הוזמנה על ידי הצי הטורקי בשנת 1939 כסדרת Oruç Reis.
צוללות שאבדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך 12 הצוללות מסוג S שהיו בשירות ב-1939, רק שלוש שרדו כדי לראות את סוף מלחמת העולם השנייה, שיעור אובדן שהיווה השראה לשיר "Twelve Little S-Boats", המבוסס על שיר ילדים שנכתב במקור על ידי ספטימוס וינר בשנת 1868.
הצוללות ששרדו, שנותרו ריקים בחריזה הפטליסטית, היו HMS Sealion (טובעה), HMS Seawolf (נגרטה), ו-HMS Sturgeon (נמכרה).
מאפיינים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצה ראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה הראשונה של צוללות מסדרת S כללה ארבע צוללות. הם היו קטנות ואיטיות יותר מסדרות מאוחרות יותר, ונשאו פחות חימוש, אך יכלו להיות מאוישות על ידי פחות אנשי צוות. כל הארבע נבנו ב-Chatham Dockyard, בין 1930 ל-1932. במהלך המלחמה הם פעלו במימי הבית, במיוחד בתעלת למאנש, ומול חופי סקנדינביה. לקבוצה השנייה והשלישית המאוחרות יותר של צוללות מסדרת S הורחבו קיבולת הדלק שלהן כדי לאפשר להן לפעול עוד יותר ולהתגבר על מגבלה זו.
שיעור האובדן של צוללות מוקדמות אלו היה גבוה במיוחד. רק אחת, HMS Sturgeon, שרדה עד סוף המלחמה.
צוללות:
שתיים הוזמנו במסגרת תוכנית הבנייה של 1929:
- HMS Swordfish
- HMS Sturgeon
שתיים הוזמנו במסגרת תוכנית הבנייה של 1930:
- HMS Seahorse
- HMS Starfish
קבוצה שנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה השנייה של צוללות מסדרת S כללה שמונה צוללות. הם היו גדולות יותר מהקבוצה הראשונה הקודמת ודרשו יותר אנשי צוות אך נשאו חימוש דומה. הבנייה חולקה בין מספנת צ'טהאם, לבין המספנות של סקוטס, מגרינוק או קאמל לירד אנד קו לימיטד, מבירקנהד. כל הצוללות נבנו בין 1934 ל-1937. במהלך המלחמה הם, כמו הצוללות של הקבוצה הראשונה, פעלו בעיקר במימי הבית, ונעו עד למפרץ ביסקאיה ולחוף הסקנדינבי. אחת, HMS Sunfish, הוקצתה לצי הסובייטי (בשם V-1) והוטבעה על ידי מטוסים ידידותיים בנתיב ההעברה מדנדי למורמנסק.
אחוז גדול מהצוללות הללו אבדו גם במהלך המלחמה. רק שתיים, HMS Sealion ו-HMS Seawolf, שרדו עד סוף המלחמה.
צוללות:
שתיים הוזמנו במסגרת תוכנית הבנייה של 1931:
- HMS Sealion
- HMS Shark
שתיים הוזמנו במסגרת תוכנית הבנייה של 1932:
- HMS Snapper
- HMS Salmon
אחת שהוזמנה במסגרת תוכנית הבנייה של 1933:
- HMS Seawolf
שתיים הוזמנו במסגרת תוכנית הבנייה של 1934:
- HMS Spearfish
- HMS Sunfish
אחת שהוזמנה במסגרת תוכנית הבנייה של 1935:
- HMS Sterlet
קבוצה שלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה השלישית והגדולה ביותר של צוללות מסדרת S כללה 50 צוללות. הם היו הגדולות והחמושות ביותר בסדרת S ודרשו יותר אנשי צוות. הם היו מהירות יותר בקשר אחד על פני השטח, אבל שני קשרים יותר איטיות כשהיו בצלילה. רוב הקבוצה נבנו במספנות של סקוטס, מגרינוק או קאמל לירד אנד קו לימיטד, מבירקנהד, עם קומץ שנבנה בצ'טהאם, או על ידי Vickers Armstrongs Ltd, מבארו-אין-פורנס. הבנייה בוצעה לאורך כל המלחמה, במיוחד בין 1941 ל-1945. מצוידות בקיבולת דלק גדולה יותר מקודמותיהם, הם פעלו הרבה יותר רחוק, בים התיכון ובאוקיינוס השקט.
היו שתי תת-קבוצות נפרדות. הראשונות היו צוללות בהדחק של 842 טון, הכוללות את אלו שהוזמנו במסגרת תוכניות חירום המלחמה של 1939, 1940 ו-1941 (למעט Sea Devil ו-Scotsman), בתוספת Sturdy ו-Stygian של התוכנית של 1942; אלה נשאו צינור טורפדו ירכתיים חיצוני בנוסף לששת צינורות החרטום. תת-הקבוצה השנייה היו צוללות בהדחק של 814 טון, שכללו את Sea Devil ו-Scotsman של תוכנית 1941, בתוספת אלו שהוזמנו במסגרת התוכניות של 1942 ו-1943 (למעט Sturdy ו-Stygian); אלה לא נשאו צינור טורפדו חיצוני, אבל היה להם גוף לחץ מרותך עבה יותר המספק מגבלת עומק תפעולי של 350 רגל (110 מטרים) - בהשוואה ל 300 רגל (91 מטרים) מגבלה בתת-הקבוצה הראשונה.
האבדות המשיכו להיות גבוהות. תשע צוללות; P222, Saracen, Sahib, Sickle, Simoom, Splendid, Stonehenge, Stratagem ו-Sirtis אבדו במהלך המלחמה, ו-Shakespeare ו-Strongbow ניזוקו כל כך עד שהם נמחקו ונגרטו. ספינות רבות ששרדו נותרו בשירות לאחר המלחמה. Sportsman, שהועבר כעת לצי הצרפתי, אבדה מול טולון ב-1952 ו-Sidon טבעה לאחר תקלת טורפדו ב-1955.
צוללות:
חמש צוללות הוזמנו במסגרת תוכנית החירום המלחמתית של 1939.
- HMS Safari
- HMS Sahib
- HMS Saracen
- HMS Satyr
- HMS Sceptre
עשרים צוללות הוזמנו במסגרת תוכנית 1940. אלה נבדלו מהחמישייה הראשונית בכך שהותקנו צינור טורפדו חיצוני בירכתיים, כמו כן הותקן תותח נ"מ אורליקון 20 מ"מ ומכ"ם התרעה אווירית.
- HMS Seadog
- HMS Sibyl
- HMS Sea Rover
- HMS Seraph
- HMS Shakespeare
- HMS P222 שאבדה לפני שניתן היה להקצות לה שם.
- HMS Sea Nymph
- HMS Sickle
- HMS Simoom
- HMS Sirdar
- HMS Spiteful
- HMS Splendid
- HMS Sportsman
- שבע הצוללות הנוספות האחרונות (P81 עד P87) שהוזמנו במסגרת תוכנית 1940, כולן מוויקרס-ארמסטרונגס, בוטלו במהלך 1943 (ומעולם לא הונחו ולא נקראו).
15 צוללות הוזמנו במסגרת תוכנית 1941.
- HMS Stoic
- HMS Stonehenge
- HMS Storm
- HMS Stratagem
- HMS Strongbow
- HMS Spark
- HMS Scythian
- HMS Stubborn
- HMS Surf
- HMS Syrtis
- HMS Shalimar
- HMS Scotsman
- HMS Sea Devil
- HMS Spirit
- HMS Statesman
13 צוללות הוזמנו במסגרת תוכנית 1942.
- HMS Sturdy
- HMS Stygian
- HMS Subtle
- HMS Supreme
- HMS Sea Scout
- HMS Selene
- HMS Seneschal
- HMS Sentinel
- HMS Sidon
- HMS Sleuth
- HMS Solent
- HMS Spearhead
- HMS Springer – נמכרה לישראל, הופעלה מחדש באוגוסט 1959 כאח"י תנין, השתתפה במלחמת ששת הימים[1][2]
שמונה צוללות הוזמנו במסגרת תוכנית 1943, אך רק ארבע הושלמו. ארבע הצוללות האחרות בוטלו לאחר סיום המלחמה ב-1945, והן הפכו לעודף לדרישות של ימי שלום.
- HMS Saga
- HMS Scorcher
- HMS Spur
- HMS Sanguine – נמכרה לישראל, הופעלה מחדש באוגוסט 1959 כאח"י רהב[1]
- HMS Sea Robin (P267) – בוטלה
- HMS Sprightly (P268) –בוטלה
- HMS Surface (P269) – בוטלה
- HMS Surge (P271) – בוטלה
ספינות בשירות מדינות זרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה צוללות מסדרת S נמכרו או הושאלו לציים אחרים.
מהקבוצה הראשונה:
- בשנת 1943 הועברה HMS Sturgeon לצי ההולנדי המלכותי כ-Zeehond. היא הוחזרה ב-1945
מהקבוצה השנייה:
- בשנת 1944 הועברה HMS Sunfish לצי הסובייטי (ושמה שונה ל-V-1); היא הוטבעה באירוע שריפה ידידותית בזמן העברה למורמנסק.
מהקבוצה השלישית:
- ב-1948 הועברו שלוש צוללות לפורטוגל
- HMS Spearhead הפכה לנפטונו
- HMS Saga הפכה לנאוטילו
- HMS Spur הפכה לנרבאל
- בשנת 1952 הועברו ארבע צוללות לצרפת ונודעו כסדרת ספיר
- HMS Satyr הפכה לספיר
- HMS Spiteful הפכה לסירנה
- HMS Sportsman הפכה לסיביל אך אבדה בתאונת צלילה בספטמבר 1952
- HMS Statesman הפכה לסולטן
- בשנת 1959 נמכרו שתי צוללות לישראל
- HMS Springer הפכה לאח"י תנין ולחמה במהלך מלחמת ששת הימים
- HMS Sanguine הפכה לאח"י רהב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Israeli S Class Submarines". submarines.dotan.net. נבדק ב-2016-07-16.
- ^ 1 2 "בחיל הים שקלו לקרוא לצוללת החדשה "דקר"". www.nrg.co.il/. נבדק ב-2016-07-16.