הצלצול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצלצול
The Ring
The ring poster2.jpg
במאי גור ורבינסקי
מפיק ולטר פרקס
רוי לי
לורי מקדונלד
מייקל מקרי
תסריטאי ארן קרוגר
שחקנים ראשיים נעמי ווטס
מרטין הנדרסון
דייויד דורפמן
בריאן קוקס
דייוי צ'ייס
מוזיקה האנס צימר
מפיץ דרימוורקס
מדינה יפן, ארצות הברית
הקרנת בכורה 18 באוקטובר 2002
משך הקרנה 115 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 48,000,000‏$
הכנסות 249,348,933‏$
הכנסות באתר מוג'ו ring
סרט הבא הצלצול 2 (2005)
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הצלצולאנגלית: The Ring) הוא סרט אימה-מסתורין אמריקאי, שיצא בשנת 2002 ומהווה רימייק לסרט רינגו היפני שיצא בשנת 1998. שתי גרסאות הסרט (המקור היפני והרימייק האמריקאי) מבוססות על הנובלה Ringu מאת הסופר היפני קוג'י סוזוקי.

הסרט בוים על ידי גור ורבינסקי, ונכתב על ידי ארן קרוגר. השחקנים הראשיים בסרט הם נעמי ווטס ומרטין הנדרסון. שמו של הסרט באנגלית - The Ring - הוא רב משמעי, ומתייחס הן לצלצול הטלפון המבשר את מות הקורבנות, הן לטבעת האור המופיעה בפוסטר יח"צ והן למעגל ההולך ומתרחב של אנשים שמושפעים מקלטת הווידאו סביבה בנויה העלילה.

הסרט נחל הצלחה מפתיעה ביחס לסרטי אימה, והכניס למפיקיו 129 מיליון דולר בקופות הכרטיסים בארצות הברית ו-249 מיליון בכל רחבי העולם. בעקבות הצלחתו החל גל של הפקה-מחדש של סרטי אימה יפניים, ביניהם גם הטינה. בשנת 2005 יצא לאקרנים סרט ההמשך, הצלצול 2, שבויים על ידי הידאו נקטה, שביים את הסרט היפני המקורי. לפני צאתו יצא הסרט המקורי במהדורה מחודשת בדי וי די, אליה צורף סרטון קצר בן 15 דקות שגישר על פערי העלילה בין שני הסרטים.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה נפתחת בשתי נערות הדנות באירועי השבוע החולף, אותו בילתה אחת מהן, קייטי (אמבר טמבלין), בבקתה בהרים עם חברים. במהלך השיחה מתעורר דיון על קלטת וידאו מוזרה לכאורה. הנערה השנייה, בקה (רייצ'ל בלה), טוענת כי מי שצופה בקלטת זו מקבל שיחת טלפון, בה אומר לו קול 'שבעה ימים'. בדיוק שבעה ימים לאחר הצפייה בקלטת הצופה מת. קייטי מספרת בבהלה כי היא צפתה בקלטת בסוף השבוע, בדיוק שבוע לפני כן. לאחר שורה של אירועים בלתי מוסברים, הכוללים טלוויזיות הנדלקות מעצמן והופעת בריכות מים, קייטי נהרגת בצורה בלתי מוסברת ובקה חברתה מאבדת את שפיותה.

לאחר מכן מוצגת דודתה של קייטי, רייצ'ל קלר (נעמי ווטס), עיתונאית הגרה בסיאטל. בנה, איידן (דייויד דורפמן), היה בן דודה של קייטי וחברה הטוב, ונראה שהוא רגיש להתרחשויות על טבעיות. בהלוויתה של קייטי, רייצ'ל פותחת בחקירת סיבת המוות שלה, ומגלה את קיום הקלטת. חקירתה מובילה אותה לבקתה בהרים, בה היא מוצאת את הקלטת וצופה בה. היא מראה אותה לאביו של איידן, נוח (מרטין הנדרסון), ואיידן צופה בה מספר ימים מאוחר יותר.

כעת פונה רייצ'ל לחקור את הקלטת עצמה, המכילה סדרה של תמונות בשחור-לבן, מטרידות ואקראיות לכאורה. בעזרת חקירת תמונות אלו לומדת רייצ'ל על קיומה של נערה בשם סמארה מורגן (דייוי צ'ייס), שאומצה על ידי זוג שרצח אותה מאוחר יותר, מכיוון שהאמינו שגרמה לשגעונה של אם המשפחה ולמותם של מספר סוסים. רייצ'ל מגיעה לאתר מותה של סמארה בתחתיתה של באר. רייצ'ל מדווחת לרשויות על מיקום הגופה, וסמארה מובאת לקבורה הולמת, ובכך, לכאורה, נשמתה מוצאת מנוחה.

אולם בעוד שנראה שהכל חזר לשגרה, נוח נמצא מת בדיוק שבעה ימים מיום צפייתו בקלטת. רייצ'ל ואיידן מבינים שהדרך היחידה להימלט מסמארה לאחר צפייה בקלטת היא ליצור עותק של הקלטת ולהראותו למישהו אחר, ובכך להמשיך את המעגל.

ניתן לראות באלמנט ההעתקה של הקלטת כהתנהגות נגיפית - הנגיף משמר את עצמו על ידי הדבקה.

הבדלים בין "הצלצול" ל"רינגו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרט האמריקאי הוספו לקלטת מספר קטעים אשר לא היו בסרט היפני המקורי, כגון הסצנה עם העץ הבוער.
  • בסרט היפני המקורי, ראו את האנשים משותקים לחלוטין, בעוד בסרט האמריקאי הוסיפו להם עוות פנים.
  • בגרסה היפנית "סמארה מורגן" נקראת "סאדאקו יאמאמורה", שמה של סאדאקו שונה כדי ששמה יתאים לגרסה האמריקאית. בנוסף, סאדאקו הייתה נערה מתבגרת בת 18 במותה שנרצחה בידי אביה החורג שנישא לאימה הביולוגית של סאדאקו, ורצח את סאדאקו לאחר סדרה של אירועי מוות שקרו בגינה (כפי שמתואר בסרט "רינגו 0" שהוצא כפריקוול לסרט המקורי) ואילו סמארה הייתה ילדה צעירה, שנרצחה בידי אימה המאמצת שלא היה לה שום קשר משפחתי אל סמארה, בעקבות מחלת הנפש שהיא לקתה בה בגלל כוחותיה של הילדה המאומצת.
  • בנוסף על הבדלי הגיל, השם וסיפור הרקע גם האישיות של סאדאקו שונה לחלוטין מזו של סאמרה., לפני מותה של סאדאקו היא תוארה בנערה טובת לב, תמימה וחברותית. ניגוד גמור לאופי של סאמרה שתוארה כילדה שקטה, מופנמת ואפלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]