דייוויד לינץ'
לינץ', 2017 | |
לידה |
20 בינואר 1946 (בן 78) מיזולה, מונטנה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | David Keith Lynch |
סוגה מועדפת | ריאליזם קסום |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1966 |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג |
|
צאצאים | ג'ניפר לינץ', לולה בוגיניה לינץ', אוסטים ג'ק לינץ', ריילי סוויני לינץ' |
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
|
http://www.davidlynch.com/ | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
דייוויד קית' לינץ' (באנגלית: David Keith Lynch; נולד ב-20 בינואר 1946) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאי, שחקן, מוזיקאי וסופר אמריקאי. זוכה פרס אוסקר לשם כבוד, 2 פרסי סזאר ופרס אריה הזהב למפעל חיים. ידוע בסגנונו הסוריאליסטי והאפל.
לינץ׳ הוא אחד מיוצרי הקולנוע הנחשבים והמוערצים ביותר כיום. רוב יצירותיו, הן בקולנוע הן בטלוויזיה, צברו מעמד פולחני. בשנת 2007, פאנל מבקרים של עיתון הגארדיאן הבריטי הכריז עליו כקולנוען החשוב ביותר בזמננו. באתר AllMovie נכתב עליו כי הוא ״איש הרנסאנס של עשיית הסרטים האמריקאית המודרנית״. עבודותיו הדביקו לו את הכינוי ״הסוריאליסט הפופוליסט הראשון״, שנטבע על-ידי מבקרת הקולנוע פולין קייל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לינץ' נולד במיזולה, מונטנה שבארצות הברית. הוא החל את קריירת הבימוי בפילדלפיה שם למד באקדמיה לאמנות, והחל לביים סרטי סטודנטים קצרים בנושא האהוב עליו: חקירת הצד האפל בנפש האדם. לינץ' פרץ לתודעה העולמית כאשר סרט קצר שיצר כסטודנט הוקרן בלופ במוזיאון וזכה בפרס כספי. את הפרס הכספי השכיל לינץ' להשקיע, בין היתר, בסרטו "איש הפיל" אשר הכניס אותו רשמית לעולם הקולנוע. סרט הפולחן "קטיפה כחולה" הקנה לו את שמו כבמאי מוערך.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1977 ביים את סרטו הראשון, "ראש מחק", שזכה להצלחה מפתיעה בקופות. ב-1980 ביים את סרטו ה-2, "איש הפיל" שבו שיחקו ג'ון הארט ואנתוני הופקינס, הסרט גם הוא זכה להצלחה מפתיעה בקופות, ויצר באז סביב לינץ' כבמאי, הסרט קיבל 8 מועמדויות לפרס האוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר. עם זאת הסרט לא זכה באף פרס, וזהו סרטו היחיד של לינץ' שהיה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. ב-1984, ביים את סרטו ה-3, "חולית". ב-1986, ביים את סרטו ה-4, "קטיפה כחולה" והיה אחראי גם לתסריט שלו. בסרט שיחקו קייל מקלכלן, דניס הופר, איזבלה רוסליני ולורה דרן ודייוויד לינץ' היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, שזוהי המועמדות היחידה של הסרט. ב-1990, ביים את סרטו ה-5, "לב פראי" שבו שיחקו ניקולס קייג', לורה דרן ו-ווילם דפו. על "לב פראי" זכה ב-3 פרסים; פרס דקל הזהב, פרס אינדפנדנט ספיריט לצילום הטוב ביותר ופרס ה-NME לסרט השנה.
בטלוויזיה ביים לינץ' את סדרת טווין פיקס (1991-1990) שהפכה לסדרת פולחן, ואף שיחק בסדרה בתפקיד גורדון קול, ראש ה-FBI. לאחר מכן, ב-1992, ביים את סרטו ה-6 והריימיק הראשון שעשה על פי הסדרה שאותה כתב; טווין פיקס: אש הולכת איתי, שנכשל בקופות. ב-1997, ביים את סרטו ה-7, "כביש אבוד" שנכשל אף הוא בקופות. ב-1999, ביים את סרטו ה-8, "סיפור פשוט" שנחשב לאחד הסרטים הכי אישיים בקריירה שלו. ב-2001, ביים את סרטו ה-9, "מלהולנד דרייב" והיה אחראי גם לתסריט שלו, בסמוך לצאת הסרט, הוא הפך לאחד המותחנים הטובים בכל הזמנים ובזכותו היה מועמד לינץ בפעם ה-3 לפרס האוסקר בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר. בדומה לקטיפה כחולה, זו גם הייתה המועמדות היחידה של הסרט הזה. ב-2006, ביים את סרטו ה-10, "אינלנד אמפייר" לצד לורה דרן. בשנת 2009 היה שותף בהפקת הסרט "בני, בני, מה עשית?" שביים ורנר הרצוג.
מאז "אינלנד אמפייר", החליט דייוויד לינץ', לא לביים יותר סרטים ובעצם מרגע שהפסיק להוציא סרטים, הוא ביודעין החליט על פרישתו מהתעשייה. למרות זאת ב-2017 הוא שב לביים את עונתה החדשה של הסדרה טווין פיקס, אותה גם כתב לצד מארק פרוסט, וחזר לשחק את דמותו של גורדון קול. עונתה החדשה של טווין פיקס מסמלת את שיתוף הפעולה הרביעי בין השחקן קייל מקלכלן ללינץ'.
ב-2019 הוענק לו פרס אוסקר לשם כבוד.
בשנת 2022, השתתף בסרטו של סטיבן ספילברג "הפייבלמנים", בתפקיד הבמאי ג'ון פורד.
ב-2024 הודיע שימשיך לביים סרטים אבל רק מביתו, עקב מחלת ריאות קשה (אמפיזמה), שממנה הוא סובל כתוצאה מנזקי עישון.[1]
סגנון אמנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לינץ' ידוע בסגנונו הייחודי, המכיל אלמנטים סוריאליסטיים ומצבי עלילה ביזאריים ועוכרי שלווה. בדומה לטים ברטון, גם לינץ מושפע מגותיקה, אך אצלו הגותיקה אינה פלסטית וברורה לצופה ישר, אלא מוחבאת [דרושה הבהרה] במסרים של העצמה נשית וחוזקן של הדמויות הנשיות לצד חולשתן הגדולה. הוא זוכה להערכה רבה בצרפת שם זכה בשני פרסי הסזאר (האוסקר הצרפתי) לסרט הזר הטוב ביותר, ואף בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על סרטו השערורייתי "לב פראי". הוא אף זכה להצלחה טלוויזיונית בבימוי סדרת הקאלט "טווין פיקס".
בסרטיו התגלו שורה של שחקנים שהפכו לימים לכוכבים הוליוודיים, בהם קייל מקלכלן ולורה דרן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 ביקר בישראל. הביקור תועד בסרט "מדיטציה, יצירתיות, שלום".
היה בקשר רומנטי עם השחקנית איזבלה רוסליני (אותה ליהק לסרט "קטיפה כחולה"), והוא אב לבמאית ג'ניפר לינץ'.
בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "Catching the Big Fish", העוסק בחוויותיו כמי שעוסק במדיטציה טרנסצנדנטלית. תרגום לעברית של הספר, בשם "לתפוס את הדג הגדול", יצא לאור ב-2015.[2]
מסרטיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראש מחק (1977)
- איש הפיל (1980)
- חולית (1984)
- קטיפה כחולה (1986)
- טווין פיקס (1991-1990, 2017) - סדרת טלוויזיה
- לב פראי (1990)
- טווין פיקס: אש הולכת איתי (1992)
- כביש אבוד (1997)
- סיפור פשוט (1999)
- מלהולנד דרייב (2001)
- אינלנד אמפייר (2006)
- המוח המקסים והמקולקל שלי, (2014), מפיק
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד גורביץ', הבלש כגיבור תרבות: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, פרק י - פשע, קדושה וקיטש בעולמו של דייוויד לינץ', עמ' 249–269.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לינץ' (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לינץ' (באיטלקית)
- דייוויד לינץ', ברשת החברתית פייסבוק
- דייוויד לינץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דייוויד לינץ', סרטונים בערוץ היוטיוב
- דייוויד לינץ', ברשת החברתית Goodreads
- דייוויד לינץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר AllMovie (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- דייוויד לינץ', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דייוויד לינץ', באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר ספוטיפיי
- דייוויד לינץ', באתר AllMusic (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר דיזר
- דייוויד לינץ', באתר Discogs (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר Songkick (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר בנדקמפ
- דייוויד לינץ', באתר טיידל (באנגלית)
- דייוויד לינץ', באתר אמזון מיוזיק
- אורי קליין, תחילה באה התשוקה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2007
- דייוויד לינץ' במסד הנתונים של האוזן השלישית
- איתמר הנדלמן סמית, עכבר העיר אונליין, ועכשיו דממה: ביקור במועדון הכי סודי בעולם, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
- עידו רוזן, דיוויד לינץ': מעולם לא הייתי צופה קולנוע נלהב, באתר ynet, 21 בינואר 2014
- גיבור תרבות: תוכנית רדיו המוקדשת לדייוויד לינץ', בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
- פסטיבל כאן: תוכנית רדיו המוקדשת לסרט "ראש מחק" מאת דייוויד לינץ', בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
- דייוויד לינץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דיוויד לינץ' (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רונן טל, דיוויד לינץ' לא מוותר על הבימוי, אבל בכלל רוצה לדבר על מוזיקה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2024
- ^ דרור בורשטיין, זהירות, דיוויד לינץ' יוצר ציפיות שווא שעלולות להזיק, באתר הארץ, 4 באפריל 2015