דייוויד לינץ'

דייוויד לינץ'
David Lynch

לינץ', 2009
לידה	20 בינואר 1946 (בן 77) מיזולה, מונטנה, ארצות הברית
שם לידה	David Keith Lynch
סוגה מועדפת	ריאליזם קסום, Independent Cinema USA
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1966–הווה (כ־57 שנים)
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון Francis C. Hammond Middle School מכון הסרטים האמריקאי האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה בית הספר על שם קורקורן לאומנות ועיצוב
בן או בת זוג	מארי סוויני (2006–2006) פגי ריבי (1967–1974) Mary Fisk Emily Stofle איזבלה רוסליני
צאצאים	ג'ניפר לינץ', Lula Boginia Lynch, Austin Jack Lynch, Riley Sweeney Lynch
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד (2007) פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (2001) פרס סזאר לסרט הזר (1982) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הזר (1999) פרס אוסקר לשם כבוד (2020) פרס דקל הזהב (1990) פרס סאטורן (1993) אביר בלגיון הכבוד (2002) פרס אריה הזהב (2006) טבעת הקיסר של גוסלאר Eagle Scout
http://www.davidlynch.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה

דייוויד קית' לינץ' (באנגלית: David Keith Lynch; נולד ב-20 בינואר 1946) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאי, שחקן, מוזיקאי וסופר אמריקאי. זוכה פרס אוסקר לשם כבוד, 2 פרסי סזאר ופרס אריה הזהב למפעל חיים. ידוע בסגנונו הסוריאליסטי והאפל.

לינץ׳ הוא אחד מיוצרי הקולנוע הנחשבים והמוערצים ביותר כיום. רוב יצירותיו, הן בקולנוע הן בטלוויזיה, צברו מעמד פולחני. בשנת 2007, פאנל מבקרים של עיתון הגארדיאן הבריטי הכריז עליו כקולנוען החשוב ביותר בזמננו. באתר AllMovie נכתב עליו כי הוא ״איש הרנסנס של עשיית הסרטים האמריקאית המודרנית״. עבודותיו הדביקו לו את הכינוי ״הסוריאליסט הפופוליסט הראשון״, שנטבע על-ידי מבקרת הקולנוע פולין קייל.

ביוגרפיה

לינץ' נולד במיזולה, מונטנה שבארצות הברית. הוא החל את קריירת הבימוי בפילדלפיה שם למד באקדמיה לאמנות, והחל לביים סרטי סטודנטים קצרים בנושא האהוב עליו: חקירת הצד האפל בנפש האדם. לינץ' פרץ לתודעה העולמית כאשר סרט קצר שיצר כסטודנט הוקרן בלופ במוזיאון וזכה בפרס כספי. את הפרס הכספי השכיל לינץ' להשקיע, בין היתר, בסרטו "איש הפיל" אשר הכניס אותו רשמית לעולם הקולנוע. סרט הפולחן "קטיפה כחולה" הקנה לו את שמו כבמאי מוערך.

קריירה

כבמאי

ב-1977 ביים את סרטו הראשון, "ראש מחק", שזכה להצלחה מפתיעה בקופות. ב-1980 ביים את סרטו ה-2, "איש הפיל" שבו שיחקו ג'ון הארט ואנתוני הופקינס, הסרט גם הוא זכה להצלחה מפתיעה בקופות, ויצר באז סביב לינץ' כבמאי, הסרט קיבל 8 מועמדויות לפרס האוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר. עם זאת הסרט לא זכה באף פרס, וזהו סרטו היחיד של לינץ' שהיה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. ב-1984, ביים את סרטו ה-3, "חולית". ב-1986, ביים את סרטו ה-4, "קטיפה כחולה" והיה אחראי גם לתסריט שלו. בסרט שיחקו קייל מקלכלן, דניס הופר, איזבלה רוסליני ולורה דרן ודייוויד לינץ' היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, שזוהי המועמדות היחידה של הסרט. ב-1990, ביים את סרטו ה-5, "לב פראי" שבו שיחקו ניקולס קייג', לורה דרן ו-ווילם דפו. על "לב פראי" זכה ב-3 פרסים; פרס דקל הזהב, פרס אינדפנדנט ספיריט לצילום הטוב ביותר ופרס ה-NME לסרט השנה.

בטלוויזיה ביים לינץ' את סדרת טווין פיקס (1991-1990) שהפכה לסדרת פולחן, ואף שיחק בסדרה בתפקיד גורדון קול, ראש ה-FBI. לאחר מכן, ב-1992, ביים את סרטו ה-6 והריימיק הראשון שעשה על פי הסדרה שאותה כתב; טווין פיקס: אש הולכת איתי, שנכשל בקופות. ב-1997, ביים את סרטו ה-7, "כביש אבוד" שנכשל אף הוא בקופות. ב-1999, ביים את סרטו ה-8, "סיפור פשוט" שנחשב לאחד הסרטים הכי אישיים בקריירה שלו. ב-2001, ביים את סרטו ה-9, "מלהולנד דרייב" והיה אחראי גם לתסריט שלו, בסמוך לצאת הסרט, הוא הפך לאחד המותחנים הטובים בכל הזמנים ובזכותו היה מועמד לינץ בפעם ה-3 לפרס האוסקר בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר. בדומה לקטיפה כחולה, זו גם הייתה המועמדות היחידה של הסרט הזה. ב-2006, ביים את סרטו ה-10, "אינלנד אמפייר" לצד לורה דרן. בשנת 2009 היה שותף בהפקת הסרט "בני, בני, מה עשית?" שביים ורנר הרצוג.

מאז "אינלנד אמפייר", החליט דייוויד לינץ', לא לביים יותר סרטים ובעצם מרגע שהפסיק להוציא סרטים, הוא ביודעין החליט על פרישתו מהתעשייה. למרות זאת ב-2017 הוא שב לביים את עונתה החדשה של הסדרה טווין פיקס, אותה גם כתב לצד מארק פרוסט, וחזר לשחק את דמותו של גורדון קול. עונתה החדשה של טווין פיקס מסמלת את שיתוף הפעולה הרביעי בין השחקן קייל מקלכלן ללינץ'.

ב-2019 הוענק לו פרס אוסקר לשם כבוד.

בשנת 2022, השתתף בסרטו של סטיבן ספילברג "הפייבלמנים", בתפקיד הבמאי ג'ון פורד.

סגנון אמנותי

לינץ' ידוע בסגנונו הייחודי, המכיל אלמנטים סוריאליסטיים ומצבי עלילה ביזאריים ועוכרי שלווה. בדומה לטים ברטון, גם לינץ מושפע מגותיקה, אך אצלו הגותיקה אינה פלסטית וברורה לצופה ישר, אלא מוחבאת ^{[דרושה הבהרה]} במסרים של העצמה נשית וחוזקן של הדמויות הנשיות לצד חולשתן הגדולה. הוא זוכה להערכה רבה בצרפת שם זכה בשני פרסי הסזאר (האוסקר הצרפתי) לסרט הזר הטוב ביותר, ואף בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על סרטו השערורייתי "לב פראי". הוא אף זכה להצלחה טלוויזיונית בבימוי סדרת הקאלט "טווין פיקס".

בסרטיו התגלו שורה של שחקנים שהפכו לימים לכוכבים הוליוודיים, בהם קייל מקלכלן ולורה דרן.

חיים אישיים

בשנת 2007 ביקר בישראל. הביקור תועד בסרט "מדיטציה, יצירתיות, שלום".

היה בקשר רומנטי עם השחקנית איזבלה רוסליני (אותה ליהק לסרט "קטיפה כחולה"), והוא אב לבמאית ג'ניפר לינץ'.

בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "Catching the Big Fish", העוסק בחוויותיו כמי שעוסק במדיטציה טרנסצנדנטלית. תרגום לעברית של הספר, בשם "לתפוס את הדג הגדול", יצא לאור ב-2015.

מסרטיו

• ראש מחק (1977)
• איש הפיל (1980)
• חולית (1984)
• קטיפה כחולה (1986)
• טווין פיקס (1991-1990, 2017) - סדרת טלוויזיה
• לב פראי (1990)
• טווין פיקס: אש הולכת איתי (1992)
• כביש אבוד (1997)
• סיפור פשוט (1999)
• מלהולנד דרייב (2001)
• אינלנד אמפייר (2006)
• המוח המקסים והמקולקל שלי (2014)

לקריאה נוספת

• דוד גורביץ', ‏הבלש כגיבור תרבות : ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, פרק י - פשע, קדושה וקיטש בעולמו של דייוויד לינץ', עמ' 249–269.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לינץ' (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לינץ' (באיטלקית)

• דייוויד לינץ', ברשת החברתית פייסבוק
• דייוויד לינץ', ברשת החברתית טוויטר
• דייוויד לינץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר AllMovie (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "דייוויד לינץ'", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
• דייוויד לינץ', באתר AllMusic (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר Deezer
• דייוויד לינץ', באתר Discogs (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר Songkick (באנגלית)
• דייוויד לינץ', באתר בנדקמפ
• אורי קליין, תחילה באה התשוקה, באתר הארץ, 18/10/2007
• דייוויד לינץ' במסד הנתונים של האוזן השלישית
• איתמר הנדלמן סמית, עכבר העיר אונליין, ועכשיו דממה: ביקור במועדון הכי סודי בעולם, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
• עידו רוזן, דיוויד לינץ': מעולם לא הייתי צופה קולנוע נלהב, באתר ynet, 21 בינואר 2014
• גיבור תרבות: תוכנית רדיו המוקדשת לדייוויד לינץ', בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
• פסטיבל כאן: תוכנית רדיו המוקדשת לסרט "ראש מחק" מאת דייוויד לינץ', בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
• דייוויד לינץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דיוויד לינץ' (1946-), דף שער בספרייה הלאומית