הצעות לרכישת גרינלנד בידי ארצות הברית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תחביר.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תחביר. | |
הצעות לרכישת גרינלנד הועלו בידי ארצות הברית כמה פעמים החל מ־1867. גרינלנד הוא אי המהווה טריטוריה אוטונומית בתוך ממלכת דנמרק, אך הסכם מ-1951 נותן לארצות הברית שליטה רבה באי.
מניעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה־20[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפלישה הגרמנית לדנמרק ב-9 באפריל 1940 העניקה לארצות הברית תביעה חזקה על גרינלנד במלחמת העולם השנייה. בגלל קרבתה לצפון אמריקה והיותה המקור המשמעותי היחיד הידוע של קריאוליט, והניסיונות הגרמניים להשתמש באי במהלך המערכה באוקיינוס האטלנטי, ארצות הברית יישמה לראשונה את דוקטרינת מונרו על מושבות אירופיות בצפון האוקיינוס האטלנטי. ממשלת דנמרק הסכימה מאוחר יותר לכניסה הרשמית של כוחות ארצות הברית לגרינלנד, וצבא ארצות הברית כבש את האי ב-1941.[1][2]
ב-1946 סימנה ארצות הברית את גרינלנד ואיסלנד כשניים משלושת המקומות הבינלאומיים החיוניים לבסיסים אמריקאים. במהלך הקמת נאט"ו, שני האיים נתפסו כחשובים יותר להגנה האמריקאית והקנדית מאשר חלק ממדינות מערב אירופה; [3] גרינלנד נמצאת בנתיב הקוטבי הקצר ביותר בין וושינגטון למוסקבה, ובערך באמצע הדרך בין שתי הערים.[4] מאחר שדנמרק אינה מסוגלת להגן על אי מכוסה קרח הגדול ממנה פי 50, באפריל 1951 חתמה עם ארצות הברית על אמנה שהעניקה לאחרונה סמכות שיפוט בלעדית על אזורי הגנה בתוך גרינלנד.[5]
דנמרק הכירה בכך שללא ההסכם גרינלנד תתקרב לארצות הברית בכל מקרה, בין אם כמדינה עצמאית ובין אם בעלת זיקה דמוית מדינה כמו פוארטו ריקו.[6] הפנטגון אמר לנשיא דווייט אייזנהאואר כי הדנים "שיתפו פעולה במתן יד חופשית לארצות הברית בגרינלנד".
בסביבות 1953 במבצע "Operation Blue Jay" בנתה ארצות הברית את בסיס התעופה Thule בצפון גרינלנד.[7]Thule העסיק יותר מ-1,000 גרינלנדים והיו לה כמעט 10,000 עובדים אמריקאים.[8] העניין של ארצות הברית ירד דרסטיות לאחר המלחמה הקרה; על פי דיווחים חוסר העניין של ארצות הברית באי שלאחר המלחמה הקרה אכזב גרינלנדים רבים.
במאה ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית, רוסיה וסין הגבירו את תשומת הלב שלהן לגרינלנד ולגאופוליטיקה הארקטית בתחילת המאה ה-21[9][10] מזכירת המדינה של ארצות הברית הילרי קלינטון ועמיתה הרוסי סרגיי לברוב השתתפו בפגישה של חמש הארקטיות ב-2010. רסמוס נילסן מאוניברסיטת גרינלנד אמר ב-2019, "בשנתיים האחרונות אנחנו יכולים לראות התמקדות גדולה יותר וגם מעורבות שארצות הברית רוצה שתהיה [בגרינלנד]. אתה יכול להרגיש שארצות הברית באמת מתעוררת למציאות הארקטית – חלקית בגלל רוסיה, חלקית בגלל סין".[11]
השגריר האמריקני בדנמרק ג'יימס פ' קיין כתב ב-2007 שעצמאות גרינלנדית הייתה בלתי נמנעת. לארצו הייתה הזדמנות להשפיע על המבנה של אומה חדשה ולכן עליה להתכונן על ידי תקשורת ישירה עם גרינלנד כשהאי זוכה לאוטונומיה. תוכניות חינוכיות, תרבותיות ומדעיות אמריקאיות מתמשכות חיזקו את היחסים עם המדינה העתידית והרחיקו את סין, כתב קין.
האי עדיין חשוב לביטחון אמריקאי ונאט"ו. וולטר ברבריק ממכללת המלחמה הימית אמר ב-2019, "מי שמחזיק בגרינלנד יחזיק בקוטב הצפוני. זה המיקום האסטרטגי החשוב ביותר בקוטב הצפוני ואולי בעולם".[12]
בשנת 2018 הקימו האמריקאים מחדש את הצי השני של ארצות הברית, האחראי על צפון האוקיינוס האטלנטי.
הצעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
1867[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1867 ניהל מזכיר המדינה של ארצות הברית ויליאם ה. סוורד משא ומתן על רכישת אלסקה מהאימפריה הרוסית. הוא ראה באותה שנה את הרעיון של סיפוח ארצות הברית של גרינלנד ואיסלנד כרעיון "שראוי להתייחסות רצינית", אך לא הציע הצעה.[13]
1946[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1946 עשתה ארצות הברית מהלך לרכוש את גרינלנד מדנמרק תמורת 100 מיליון דולר בזהב (שווה ערך לכמיליארד דולר כיום), תוך ראייתה כצורך צבאי אסטרטגי. ארצות הברית ראתה בגרינלנד, שנחשבה כבעלת ערך מועט לדנמרק, חיונית לפתיחת פעולות צבאיות על פני הקוטב הצפוני. מלבד הצעת מזומן, הייתה הצעה להחליף קרקע באלסקה, מה שיכול היה להועיל מאוחר יותר לדנמרק עקב גילוי הנפט שם. ארצות הברית הציעה או חוזה שכירות ל-99 שנים על בסיסיה בגרינלנד, השתלטות על הגנתה, או רכישה מוחלטת של האי, והעדיפה שהאחרון ימנע מביקורת ועלויות עבור דנמרק.
עם זאת, שר החוץ של דנמרק גוסטב רסמוסן המום מההצעה, דחה את כל ההצעות. התעקשותה של ארצות הברית נבעה בחלקה מאי הבנה של הסכם משנת 1941 שאפשר כוחות ארצות הברית על גרינלנד, שלדעת דנמרק כיסתה רק איומים של מלחמת העולם השנייה, לא איומים סובייטים שלאחר המלחמה. מגזין טיים הדגיש מאוחר יותר את הערך האסטרטגי של גרינלנד, והשווה אותו למשמעות ההגנה של אלסקה.
חוגים פוליטיים דנים התנגדו פה אחד למכירת גרינלנד, וראו באי כחלק מהזהות הלאומית שלהם הקשורה להיסטוריה הוויקינגית ומרגישים אחריות כלפי תושביה. למרות שלא תרמה כלכלית, דנמרק תכננה לפתח את גרינלנד עוד יותר.
האינטרס של ארצות הברית ברכישת גרינלנד נשמר בסוד מהציבור הדני, מסווג עד שנות ה-70. עמדתה של דנמרק לגבי אי-ויתור על גרינלנד נותרה איתנה למרות הלחץ האמריקני המתמשך. המצב הוביל את דנמרק להצטרף לנאט"ו, בין השאר כדי לנהל את הכיבוש למחצה על ידי ארצות הברית ולהתיישר עם האינטרסים הביטחוניים שלה. עד 1951, דנמרק וארצות הברית הגיעו להסכם שאפשר את נוכחות ארצות הברית בגרינלנד כל עוד אמנת נאט"ו נשארה בתוקף, מה שמראה את החשיבות האסטרטגית ארוכת הטווח של גרינלנד לארצות הברית.[14][15]
2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2018 ו-2019, הרעיון של ארצות הברית לרכוש את גרינלנד נדון ברצינות על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וממשלו, כולל הסנאטור טום קוטון שהציע את הרעיון לשגריר דנמרק. השיחות ניזונו מהערך הצבאי האסטרטגי של גרינלנד ומשאבי האדמה הנדירים העשירים שלה. עם זאת, כאשר התפרסמו חדשות על דיונים אלה, ההצעה זכתה לדחייה נרחבת מצד גורמים בגרינלנד ודנמרק, תוך הדגשה כי "גרינלנד אינה למכירה" והדגישה את האוטונומיה של גרינלנד.
התעניינותו של טראמפ עוררה דיון בגרינלנד על הגדלת האוטונומיה או אפילו בקשת עצמאות מדנמרק, כאשר חלק ראו בארצות הברית שותפה פוטנציאלית שיכולה להחליף את הסובסידיות הדניות. עם זאת, אחרים הזהירו מפני הסיכונים של הסתמכות על התמיכה הפיננסית של ארצות הברית ואובדן הסיוע הדני בתחומים כמו חינוך ובריאות.
ההצעה הובילה לביקור ממלכתי שבוטל של טראמפ בדנמרק והדגישה את החשיבות הגאופוליטית של גרינלנד, עם השלכות על היחסים עם סין ורוסיה. זה גם עורר דיונים בגרינלנד ובדנמרק לגבי עתידו של האי, יחסיו עם שתי המדינות ותפקידו בביטחון הארקטי. למרות המחלוקת, חלק בגרינלנד ראו בהגברת תשומת הלב הזדמנות להגביר את ההשקעות והתיירות.[16][17][18][19]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הצעות לרכישת גרינלנד בידי ארצות הברית".הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Cryolite, the Canadian aluminium industry, and the American military complex". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "The strategic importance of Greenland in the Arctic region". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "The strategic value of Greenland and Iceland in the early cold war". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "City under the Ice" (PDF). נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Defense of Greenland Agreement between the United States and Denmark". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "A look into the abyss". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "SAC at Thule, Greenland in U.S. Polar Strategy". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Trump cancels state visit because Greenland is not for sale". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Factbox: Trump's Greenland obsession". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "The U.S. has been preparing for Greenland's independence for many years". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Greenland Is Not For Sale. But It Has The Rare Earth Minerals America Wants". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Trump's interest in buying Greenland met with disdain". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "That Time The United States Were Thinking Of Buying Iceland". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Trumps talks about buying Greenland". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Historical newspaper article". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "President Trump Wants to Buy Greenland". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Tom Cotton proposed Greenland sale to Trump, met with Danish ambassador". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "Sen. Cotton says he asked Danish ambassador about selling Greenland". נבדק ב-2024-03-24.
- ^ "How a Perth geologist convinced Trump to buy Greenland". נבדק ב-2024-03-24.