הצעת חוק דיני ממונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011, המכונה גם הקודקס האזרחי, היא הצעת חוק שיזם משרד המשפטים, במטרה לאחד את עשרים וארבעה החוקים העיקריים במשפט האזרחי תחת מטריה אחת, שתהיה הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי.

מדובר במיזם גדול ומקיף שנטלו בו חלק משפטנים ואנשי אקדמיה בכירים, על בסיס התנדבותי, החל משנת 1968. בשנת 2004 הוצג המיזם כתזכיר חוק וב-2011 הפך להצעת חוק ועבר קריאה ראשונה.

הצורך בחקיקה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבוא לתזכיר חוק דיני ממונות מתואר הרקע שהביא לצורך בחקיקה החדשה:

בתחילת שנות השישים החל בישראל מפעל חקיקה מקיף של המשפט האזרחי. הדין הנוהג עד אותה עת - שהתבסס רובו ככולו על משפט מוסלמי (בעיקר המג'לה) והשלמתו בהלכות המשפט המקובל ועקרונות היושר האנגליים - בוטל. תחתיו באה חקיקה ישראלית מקורית. תחילתה בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, וסופה בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. במשך תקופה זו (1984-1958) חוקקה הכנסת 24 חוקים, אשר החליפו את הדין הישן וקבעו הסדר מודרני של המשפט האזרחי בישראל. עם סיומו של תהליך זה נותק הקשר הפורמלי עם המשפט האנגלי. נקבע כי חסר (לאקונה) בחקיקה הישראלית יתמלא על ידי היקש, ובהיעדרו על ידי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל (חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980). בחקיקה נוספת בוטלה המג'לה עצמה (חוק לביטול המג'לה, התשמ"ד-1984).

החקיקה האזרחית משנות השישים והשבעים התאפיינה בשני אלה: ראשית, ריבוי חוקים, כאשר כל חוק עוסק בסוגיה אזרחית נפרדת. קדמה לחקיקתו של כל חוק ועדת מומחים, אשר הציעה את ההסדר שנראה לה הטוב ביותר. נבחנו ההסדרים הקיימים במשפט האנגלו-אמריקני ובשיטות הקונטיננטליות. נבחן ההסדר הקיים במשפט העברי. על-רקע זה הוכנו ונחקקו דברי חקיקה מודרניים, שהחליפו, פרקים פרקים, את הדין הישן. כל אחד מהחוקים החדשים תוכנן, נוסח ונחקק כמעשה חקיקה המהווה פרק ב"קודקס" מקיף של המשפט האזרחי. ביסוד תהליך קודיפיקציה זה הונח הרצון להכין דבר חקיקה שלם, רחב יריעה, שיטתי, מופשט וחדשני.

בשיטת החקיקה שנבחרה היו מעלות וחסרונות. היא איפשרה, תוך זמן קצר יחסית - ובלא להמתין לחקיקה כוללת אשר הכנתה תארך שנים רבות - להחליף את הדין הישן בהסדרים חדשים ומודרניים. הניסיון הוכיח כי בעיקרו של דבר הסדרים אלה פעלו כראוי. עם זאת, חסרונותיה של החקיקה הקיימת גלויים לעין. שיטת החקיקה ("קודיפיקציה לשיעורין") יצרה מצב בו לחוקים השונים אין אידאולוגיה אחידה. אין הרמוניה בין החוקים השונים, אין ניסוח אחיד ואין פתרונות המשתלבים כראוי זה בזה. היה זה "קודקס אזרחי נוסח ישראל" על מעלותיו וחסרונותיו.

על-רקע זה הורגש הצורך להשלים את מפעל הקודיפיקציה של המשפט האזרחי. החוקים השונים, שנחקקו כפרקים נפרדים של קודקס אזרחי, נועדו מראש להשתלב לדבר חקיקה אחיד ושלם, אשר יקיף את מרבית המשפט האזרחי בישראל. ודוק: עם חלוף הזמן נעשו תיקונים רבים בחקיקה הקיימת. תיקונים אלה לא המתינו להשלמתו של הקודקס. עם זאת, במקביל לחקיקת הפרקים השונים ולתיקונם, החל משרד המשפטים בעבודות הכנה להאחדת החקיקה האזרחית בגדריו של קודקס אזרחי חדש.

עקרונות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק דיני ממונות נועד להוות קודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל. הכוונה היא לא רק להוות קובץ של מספר חוקים בתחומי המשפט האזרחי. תזכיר החוק שואף להסדיר באופן שלם ועקבי את העקרונות המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי באמצעות חוק אחד, שחלקיו תואמים, משתלבים זה בזה, ומהווים יחד מכלול הרמוני ואחיד של ענפי המשפט האזרחי. זהו שוני תפיסתי, המהווה את השוני העיקרי של החוק לעומת המצב הקיים.

החלק הראשון של החוק המוצע מציג את עקרונות היסוד שלו.

סעיף 1 מונה מטרות אחדות של החוק, וזו לשונו:

התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה:

(1) הבטחת צדק, הגינות וסבירות;
(2) קידום ביטחון, ודאות ויעילות במשפט;
(3) התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי;
(4) שמירה על זכויות מוקנות;
(5) הגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים.

סעיף 2 מעניק משקל נכבד לתום לב, וקובע: "בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב".

סעיף 3, שכותרתו "אין חוטא נשכר", קובע: "בית המשפט רשאי לשלול או להגביל זכות של אדם, בנסיבות שבהן מוצדק הדבר, בשל כך שההתנהגות צמחה עקב התנהגות של הזכאי הנוגדת חיקוק או הנוגדת את תקנת הציבור.

סעיף 4, שכותרתו "זוטי דברים", קובע: "לא תוגש תובענה בשל מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו".

תהליך החקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הכנתו של תזכיר חוק דיני ממונות בטיוטה שהכין פרופ' אורי ידין, שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והממונה על תכנון החקיקה. טיוטה זו, שעובדי משרד המשפטים השלימוה לאחר פטירתו של ידין, שימשה בתחילה את הוועדה הציבורית שעסקה בכך, שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. במהלך שנות העבודה הרבות לאחר מכן הוגשו לוועדה טיוטות חדשות של נוסח החוק ומחקרים רבים. כחוקר הראשי של הוועדה שימש פרופ' מיגל דויטש, מאוניברסיטת תל אביב.

ב-30 באפריל 2004, לאחר קרוב לעשרים שנות עבודה, הוצג לציבור תזכיר חוק דיני ממונות. שבע שנים מאוחר יותר, ב-15 ביוני 2011, הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק, ובה 996 סעיפים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיגל דויטש, "הנדסת הקודיפיקציה של המשפט האזרחי- הצעת מבנה", משפטים כט (1998) 587.
  • משפטים לו (2-3), 2006 - גיליון שנושאו "הקודיפיקציה של המשפט האזרחי: הערכה ביקורתית של הצעת חוק דיני ממונות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]