משפט אזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מנוסח בצורה לא ברורה ולא טובה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

המשפט האזרחי הוא שם כולל למספר ענפים בשיטת משפט, העוסקים במערכות היחסים שבין הפרטים בתוך מדינה.

לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לפרט.

ענפים מרכזיים במשפט האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט האזרחי מתנהל על פי סדרי דין שונים מאלו המאפיינים את המשפט הפלילי, ולכן הוא מכיל גם הוראות דין פרוצדורליות נפרדות.

מאפיינים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהמשפט הציבורי מסדיר את התנהלותן של רשויות ציבוריות והמשפט הפלילי מסדיר יחסים בין המדינה לבין הפרטים בה, המשפט האזרחי-פרטי מסדיר יחסים בין פרטים שונים בתוך החברה. לכן, יש מספר הבדלים מהותיים בין ענפים משפטיים אלו:

  • ההליך האזרחי מתנהל בין פרט אחד לזולתו ("תובע" ו"נתבע"), והמדינה איננה צד להליך (אף שהיא כמובן מספקת את מערכת החוקים ואת בית המשפט כמוסד ששופט בין הצדדים). זאת בשונה מן ההליך הפלילי המתנהל בין המדינה ("המאשימה") לפרט ("הנאשם").
  • הבדל נוסף הוא שבמסגרת המשפט האזרחי, פגיעה בזכות מכונה "עוולה", בשונה ממושג ה"עבירה" שמשמש את ההליך הפלילי.
  • נטל ההוכחה במשפט האזרחי מוטל על התובע, שצריך לשכנע ולהוכיח את טענתו בהסתברות גבוהה מ-50 אחוז. רף הוכחה זה שונה מההליך הפלילי שבו על המדינה להוכיח את האישום "מעל לכל ספק סביר".
  • במידה והתביעה האזרחית מתקבלת, הסעד שיינתן הוא לרוב פיצוי כספי בגין נזק שנגרם לתובע (עקב הפרת חוזה או עוולה נזיקית). לעתים גם ניתנים צווים המחייבים את הנתבע לבצע או להימנע מביצוע פעולה מסוימת, כמו למשל, חובה לקיים את הוראות החוזה בין התובע לנתבע או להימנע מליצור זיהום בחזקתו של התובע. זאת בניגוד להליך הפלילי שבו לא נפסק סעד לקורבן העבירה, אלא מוטלים עונשים, בדרך כלל קנס או מאסר, על הנאשם.
  • כללי הדיון האזרחי, כמו דיני ההתיישנות ודיני ראיות בו, ייחודיים למשפט האזרחי.

המשפט האזרחי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום המדינה אומץ המשפט המנדטורי שחל בארץ עד אז. המשפט האזרחי התבסס בעיקר על פקודות מנדטוריות (כמו פקודת הנזיקין, שבשימוש גם כיום) ועל חקיקה עות'מאנית (שרוכזה בעיקר במג'לה. החל מסוף שנות החמישים של המאה ה-20 פתחה הכנסת במפעל חקיקה אזרחית ענף, שתחילתו בחקיקת חוק ההתישנות והסתיים בחקיקת חוק חוזה ביטוח. חקיקה זו, בצירוף הוראות חוק יסודות המשפט והחוק לביטול המג'לה, ניתקה את הקשר הפורמלי בין המשפט האזרחי של מדינת ישראל עם המשפט המנדטורי והמשפט העות'מאני שקדמו לו.

למרות האקט הסמלי של ניתוק הקשר לשיטות משפט זרות, נותרה זיקה הדוקה של המשפט האזרחי הישראלי למשפט המקובל - החל בפקודות מנדטוריות שנשארו בתוקפן למרות שתוקנו לאורך השנים (דוגמת פקודת הנזיקין), וכלה בחקיקה חדשה ופסיקות של בתי המשפט, שמשקפת עקרונות של המשפט המקובל (למשל חוק האחריות למוצרים פגומים).

החקיקה הישראלית האזרחית התאפיינה בריבוי חוקים, שעסקו בתחומים ובסוגיות נפרדות (אחריות למוצרים פגומים, חוזה ביטוח, חוזה קבלנות וכו'). לאורך השנים נמתחה על החקיקה האזרחית ביקורת, שהחוקים השונים מתאפיינים באידאולוגיה לא אחידה, פגם שמוביל להסדרים משפטיים לא קוהרנטיים. לכן, בשנת 1986 החלה עבודה מאומצת במשרד המשפטים להכנת קודקס אזרחי אחד, שיאגד את כל החקיקה האזרחית הישראלית. עבודות ההכנה רוכזו בתחילה על ידי פרופ' אורי ידין ז"ל, ששימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר פטירתו של ידין, הפרויקט רוכז על ידי נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק וע"י פרופ' מיגל דויטש. הקודקס האזרחי הוגש בשנת 2006 והוא נקרא "הצעת חוק דיני ממונות".

חקיקה ישראלית מרכזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקים בולטים במשפט האזרחי, בהם נעשה שימוש נרחב בפעילות המשפטית בישראל:

בתי המשפט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעות אזרחיות עשויות להתדיין בשלוש ערכאות :

המשפט האזרחי בשיטות משפט בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפט העברי קיימים נושאים שונים המהווים חיובים אזרחיים (ושמם אף בשימוש במשפט הישראלי כמו דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט). במדינות שונות בעולם, מצוי ספר חוקים אזרחי, המכונה קודקס או קוד אזרחי, שמכיל את כל החוקים האזרחיים הרלוונטיים להסדרת מערכות היחסים המשפטיות, בעניינים אזרחיים בין גופים אזרחיים במדינה. ריכוז זה של החקיקה האזרחית נפוץ בעיקר במשפט הקונטיננטלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צו בתי המשפט (הגדלת סכום התביעות האזרחיות בבית משפט השלום), תשס"א-2001

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.