הרב אליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליס
Herb Ellis
לידה 4 באוגוסט 1921
פרמרסויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במרץ 2010 (בגיל 88)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת צפון טקסס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, ג'אז צועני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ורב רקורדס, קונקורד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיטשל הרברט "הרב" אליסאנגלית: Mitchell Herbert "Herb" Ellis‏, 4 באוגוסט 1921 - 28 במרץ 2010) היה גיטריסט ג'אז אמריקאי.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס האזין לג'אז ששמע ברדיו מאז ילדותו בפרמרסויל ליד דאלאס והתנסה בנגינה בגיטרה כילד וכנער, בנוסף לבנג'ו ומפוחית. ב-1940 התכוון ללמוד מוזיקה באוניברסיטת צפון טקסס ולהתמחות בקונטרבס, כיוון שלא הייתה קיימת אז תוכנית לגיטרה. אולם לאחר שישה חודשים בלבד נאלץ לעזוב את הלימודים כתוצאה ממחסור כספי והחל להופיע עם להקה מקנזס. ב-1943 הצטרף לתזמורתו של ג'ימי דורסי ושם ניתנה לו לראשונה ההזדמנות לנגן מספר קטעי סולו. הוא נדד עם הלהקה שהופיעה בתכיפות גדולה באולמי ריקודים ומועדונים ברחבי ארצות הברית וצבר ניסיון, ביטחון והכרה. ב-1947 פרש מהביג בנד של דורסי יחד עם הבסיסט ג'ון פריגו והפסנתרן לו קרטר. יחד יצרו שלישיית גיטרה-בס-פסנתר, בשם The Soft Winds. ההרכב התקיים עד 1952, אז החליף אליס את ברני קסל בטריו של אוסקר פיטרסון.

שלישיית אוסקר פיטרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלישיית אוסקר פיטרסון כללה את פיטרסון בפסנתר, את ריי בראון בבס ואת הרב אליס בגיטרה והתקיימה בהרכב זה מ-1952 ועד 1958. סקוט יאנאו, מבכירי מבקרי הג'אז בארצות הברית קרא לטריו "אחת משלישיות הפסנתר-בס-גיטרה הזכורות ביותר בהיסטוריה של הג'אז". הייתה זו שלישייה ייחודית בזמנה, תקופת ההפרדה הגזעית, כיוון שאליס היה נגן לבן ושני עמיתיו אפרו-אמריקאים. בנוסף להקלטות כשלישייה עצמאית היוותה השלישייה גם "חטיבת קצב" בהקלטות חברת Verve, בין היתר ליוו את סטן גץ, בן ובסטר, דיזי גילספי, רוי אלדרידג' ואחרים, בראשם תקליטי האיחוד של הצמד אלה פיצג'רלד ולואי ארמסטרונג (יחד עם המתופף באדי ריץ').

השלישייה נסעה רבות ברחבי ארצות הברית ואירופה והופיעה גם במסגרת "ג'אז בפילהרמונית".

לאחר ימי הטריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 עזב אליס את הטריו וחבר לאלה פיצג'רלד, עמה יצא לסיבוב הופעות ארוך ברחבי העולם.

סגנונו של אליס הושפע מאוד מזה של צ'ארלי כריסטיאן[1], דבר שהוכר על ידיו ואף הונצח בתקליטו מ-1960, Thank you, Charlie Christian.

לאחר תום הסיור עם פיצג'רלד בשלהי 1960, התיישב אליס בלוס אנג'לס בכוונה לנוח ולהתפרנס מנגינה בסרטים ובטלוויזיה. הוא ניגן במופעי טלוויזיה רבים, תוכניות אירוח ותוכניות מוזיקה והשתתף בפסקוליהם של עשרות סרטים[2].

בשנות השבעים הופיע והקליט אליס בתחילה עם הגיטריסט ג'ו פאס ולאחר מכן בשלישיית גיטרה יחד עם ברני קסל וצ'ארלי בירד, יחד נקראו The Great Guitars. עשור זה היה פורה ביותר עבור אליס ששיתף פעולה גם עם קאונט בייסי, ריי בראון, קולמן הוקינס ואחרים. בנוסף הקליט סרטי וידאו ללימוד גיטרה. הוא נע בין סגנונות ג'אז שונים מסווינג ועד בי בופ דרך ג'אז של "החוף המערבי" ו"Cool Jazz".

לאחר 37 שנות שימוש בגיטרה של חברת גיבסון הוציאה החברה דגם מיוחד על שמו.

אליס המשיך לנגן במסגרות שונות, עם הרכבים שונים ובפסטיבלים רבים, בין היתר בהופעת איחוד של The Soft Winds בנובמבר 1995.

מת מאלצהיימר בביתו בלוס אנג'לס בגיל 88.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Berendt, Joachim E., The Jazz Book: From Ragtime to Fusion and Beyond, Lawrence Hill and Company, 1982
  • Britt, Stan, The Jazz Guitarists, Blandford Press, 1984
  • Down Beat, May 6, 1965; August 1991; April 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב אליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]