הרובע הנוצרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרובע הנוצרי הוא שכונה בצפון מערב העיר העתיקה של ירושלים. אזור זה מהווה אזור מגורים נוצרי בשל הימצאה של כנסיית הקבר במרכזו של הרובע. ברובע הנוצרי כ־40 מבני דת, בעיקר כנסייות אך גם מנזרים ואכסניות לעולי רגל נוצריים.


התפתחות הרובע

במאה ה־19 עבר הרובע הנוצרי מהפכת בנייה בעקבות רצונן של מדינות אירופה להגביר את השפעתן באזור. השלטונות העותמנית ניסו להתנגד למהפכת בנייה זו על ידי הקשחת כללי רכישת הקרקעות באזור. מעורבות אישית של ראשי מדינות אירופה (ובהם הקיזר הגרמני וילהלם השני וקיסר אוסטריה פרנץ יוזף) איפשרו בניית מבנים של מסדרים נוצריים ממדינות אלה.

לקראת סוף המאה ה-19 לא נותר עוד מקום ברובע הנוצרי למבני דת נוספים, חרף הביקוש הגובר לקרקע להקמת מוסדות כאלה. פתיחת תעלת סואץ ב-1869 הגבירה את זרם הצליינים האירופיים שהגיעו לירושלים, ומעצמות אירופה והכנסיות השונות התחרו ביניהם על רכישת השפעה ונציגות בולטת בעיר הקודש. הצרפתים הקימו אכסניה לצליינים, בית חולים ומנזר על קרקע פנויה מחוץ לחומת העיר העתיקה, בחלק הנושק לרובע הנוצרי - זהו המתחם הצרפתי. עוד לפניהם התבססו הרוסים במגרש הרוסים הסמוך. בעקבות התפשטות זו של הרובע החוצה, התעורר הצורך במעבר שיקשר בין הרובע שבתוך החומות למבני הדת שמחוץ להן, ועל כן בשנת 1898 ניאותו השלטונות העות'מאניים לדרישה הנוצרית לפריצת שער נוסף בחומת העיר העתיקה בתחום הרובע הנוצרי, שנודע בשם "השער החדש".

מאפייני הרובע

הרובע הנוצרי בנוי סביב כנסיית הקבר המהווה את לבו של הרובע וסמוכים אליה כנסיות ומנזרים. ככלל הרובע איננו מאופיין במבני מגורים (אלה מצויים בקצהו הדרום מזרחי של הרובע - בקרבת שער שכם), אלא דווקא במספר הרב של מוסדות דתיים, חינוכיים (כגון בית הספר הלותרני, בית הספר סאן פרייר) והתיירותיים המצויים בו.

חלק ניכר מהמוסדות הדתיים מצויים בתוך מתחמים סגורים התופסים חלק ניכר משטחו של הרובע. מלבד כנסיית הקבר שצויינה לעיל בולטים בשטחם גם הפטריאכיה היוונית אורתודוקסית הנושקת לכנסיית הקבר, המנזר של המסדר הפרנציסקני, סן סלווטורה המכונה גם קסטודיה דה טרה סנטה והפטריאכיה הלטינית.

ברובע מספר רב של חנויות מזכרות לתיירים וכן בתי קפה, מסעדות ובתי מלון קטנים וגדולים. החנויות ברובע מצויות לאורך רחוב השוק - רחוב דוד וכן במוריסתאן ולאורך רחוב הנוצרים.

בתי המלון ברובע נבנו הן על ידי המוסדות הכנסיתיים עצמם על מנת לשמש בתי אירוח לעולי הרגל [למשל אכסניית קאזה נובה או בית ההארחה של הפטריאכיה היוונית קתולית) והן בתי מלון פרטיים. כמו כן ברובע מצויים גם מספר מוזיאונים קטנים (למשל המוזיאון של הפטריאכיה היוונית אורתודוקסיית).

בקצהו הדרום מערבי של הרובע, כלואה בין קירות בתים, מצויה בריכת חזקיהו אשר שמשה בימים עברו לאגירת מי גשמים בירושלים.

מבנים בעלי חשיבות

כנסיות

מנזרים

שווקים

מבנים בעלי חשיבות


יהודים ברובע הנוצרי

מטבע הדברים, מאופיו הפולחני הבולט של הרובע, ככלל לא התגוררו ברובע הנוצרי יהודים במהלך הדורות. בשלהי המאה ה-19 התפתח יישוב של כמה משפחות בודדות, כולן ספרדיות אמידות, ברחוב הנוצרים, שכלל בית כנסת קטן. עם פרוץ המרד הערבי הגדול -1929, נטשו יהודי הרובע את בתיהם לטובת העיר החדשה, כפי שעשו אחיהם, תושבי הרובע המוסלמי.

בשנת 89' רכשו אנשי עמותת "עטרת כהנים" מבנה גדול ברובע הנוצרי ששימש אכסניה לצליינים נוצריים והיה בבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית. הרכישה בוצעה באמצעות עמותות קש מארמני בשם מרדוריס מטוסיאן שהיה בעל החזקה בנכס. בעקבות כניסת היהודים למבנה פרצה סערה בינלאומית, ומאות ערבים משולהבים הפגינו עם ראשי הכנסייה במקום נגד התושבים החדשים. בתקשורת הבינלאומית אף הוצגה תמונה של הפטריארך היווני-אורתודוכסי שרוע על הקרקע במהלך ההפגנה כתוצאה מאלימות של המשטרה ושאיפת גז מדמיע. בסופה של התדיינות משפטית מתישה קבע בית המשפט העליון כי הנכס בחזקת "עטרת כהנים", אך לא יורשו להתגורר בו יותר מעשר משפחות. כתוצאה מכך קיימים בבניין שטחים לא מנוצלים רבים. כיום מכונה המבנה "נאות דוד", מתגוררות בו עשר משפחות יהודיות, ופועל בו בית כנסת.

לקריאה נוספת

  • דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, כתר הוצאה לאור, 1996.
אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכםשער הפרחיםשער האריותשער הרחמיםשער האשפותשער ציוןשער יפוהשער החדשהרובע היהודיהרובע המוסלמיהרובע הארמניהרובע הנוצריהר הביתהרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה

תבנית:נ