שערי חולדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שערי חולדה בדגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל המערבי, ולפיכך אינו מדויק ומציג את שני השערים כשערים כפולים, במקום שער כפול ושער משולש. כמו כן, קבר חולדה אשר מוצג בתצלום (ולפי המסורת, ממוקם בהר הזיתים) לא נמצא במהלך החפירות.

שערי חולדה הם שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית. בנקודה המערבית שני שערים ובנקודה המזרחית שלושה.

שערי חולדה התקיימו בתקופת בית המקדש השני, ייתכן שעוד לפני מקדש הורדוס. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה.

שערי חולדה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הר הבית
מיקום השערים המזרחיים - השער המשולש
שריד השער של השער הכפול המערבי
המדרגות המובילות אל השער המערבי

השערים מתועדים במשנה במסכת מידות, המספרת על חמשת שערי הר הבית:

Cquote2.svg

חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום - משמשין כניסה ויציאה, קיפונוס מן המערב - משמש כניסה ויציאה, טדי מן הצפון - לא היה משמש כלום, שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.

Cquote3.svg
משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ג'

ההשערה המקובלת במחקר היא שהמשנה במסכת מידות מדברת על שטח הר הבית החשמונאי ולא על ההרחבה של הורדוס.[דרוש מקור] יוצא שהשערים הנמצאים בכותל הדרומי היום אינם זהים עם שערי חולדה של המשנה וממילא אין סיבה לקרוא להם בשם זה.

במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ב), יחד עם האמירה שהכותל המערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם, נאמר זאת גם על "שער הכהן" ושער חולדה.

פירוש השם חולדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פי' הרא"ש: א) בגלל שהחלק הדרומי היה הגדול ביותר בהר הבית מאחר שהעזרות היו בעיקר בחלק הצפוני מערבי (כדלהלן פרק ב-א) לפיכך קראו לשערים חולדה (עכבר) על שם האמור בגמ' פסחים (קיח:) חולדה שדרה בעיקר בתים".
  • וכ"כ הגר"א והתפארת ישראל. מסבירים לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין ב' שערים הללו כדכתיב (מלכים ב כב-יד): "והיא יושבת בירושלים במשנה" ומדייק ממילת במשנה - בין שני השערים הייתה יושבת.
  • רש"י במלכים שם כ' שער יש בעזרה ששמו שער חולדה ויש פותרים את מילת 'במשנה' - חוץ לחומה בין שתי החומות. ובדברי הימים ל"ד-כב פי יושבת בירושלים - שישבה בין שתי חומות העיר כי לשכה אחת הייתה אחת הייתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית". ומשמע שלא הייתה יושבת בשערי הר הבית בדרום אלא רק בחומות העיר ובצפון העזרה על יד לשכת הגזית". א"כ לשיטתו השם "שערי חולדה הוא מטעם אחר או כפי' א' של הרא"ש.
  • ובספר חנוכת הבית אות ג' הקשה על הטעם שהשער נקרא על שם חולדה הנביאה, שהרי קודם שנולדה וודאי היה לשערים שם אחר ומדוע שינוהו לכבודה דבשלמא שער ניקנור שינוהו על שם התורם וגם שנעשו לניקנור ניסים בשער זה משא"כ כאן. וגם מדוע בבית שני קראו להם שערי חולדה והלא חולדה בבית ראשון הייתה ולכן פי' ששערי חולדה נקראים על שם הפסוק בתהילים (מט-ב) "האזינו על כל יושבי חלד" דהיינו על כל יושבי הארץ וגם שערים הללו כל הארץ משתמשין בהם מאחר שהם היו השערים העיקריים של ביהמ"ק שכן ירושלים מן הדרום הייתה.

מדוע שערי חולדה היו שניים בשונה משאר השערים שהיו שער אחד?[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפארת ישראל יכין באות י"ג לפי שירושלים הייתה בדרום העזרה ושם היה ששער הכניסה העיקרי והשימושי ביותר וגם עיקר תשמישי העזרה היו שם לפיכך הוצרכו לשתי שערים.

שם השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לשמם של השערים לא פורש, והועלו השערות שונות בעניין.

  • היו ששיערו שיש קשר בינם לבין חולדה הנביאה, כפי שכתב רש"י בפירושו למלכים ב', כ"ב, י"ד. לדבריהם, זהו "המשנה" שבו ישבה - בין שני השערים.
  • השערה נוספת הייתה ששמם ניתן להם על שם שציבור רב עבר דרכם, מלשון "האזינו כל יושבי חלד".
  • הרא"ש פירש ששמם ניתן להם על שם החולדה, שדרה בעיקרי הבתים, וגם כאן החלק הדרומי היה עיקר הר הבית, כנאמר במשנה ש"רובו מן הדרום".
  • היו שפירשו ששמם נגזר אכן מחולדה הדרה בעיקרי הבתים, אך זאת משום שהיו (לדבריהם) שערים תת-קרקעיים, והנכנסים הגיעו להר במחילות, כדרכן של חולדות.

מיקום השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בימי הביניים ידעו לזהות את השערים. בספר כפתור ופרח בפרק ו מתייחס המחבר אשתורי הפרחי לגבולות הר הבית בתקופתו, וכותב:

Cquote2.svg

עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלשה חלקים יהיה זה הפתח בחלק הראשון מצד קרן מזרחי דרומי וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, וכן ניכר שער הקיפינוס למערב, שער הצפון שהוא הטדי אינו ניכר שאותו צד נחרב.

Cquote3.svg
– אשתורי הפרחי

היום השרידים היחידים שנשארו מהשערים הם חצי מהמשקוף של אחד השערים המערביים, ומיקומם של השערים המזרחיים (אף שניתן לראות רישום של שלושה שערים חסומים בקיר, רק שתיים מתוך האבנים הן מקוריות)

בספר עזרת כהנים מציע אפשרות שהמרחק בין השערים היה שווה למרחק ביניהם לכותל (דהיינו 160 אמה רווח ואז שער 10 ועוד רווח 160 ועוד שער 10 ועוד רווח 160 = 500 אמה) וזה היה דרך נוי. ומביא עוד אפשרות שהשערים היו בשטח שהיה כנגד אורך עזרת היה ישראל והיה מתחלק באותה צורה (דהיינו 55.6666 * 3 ועוד 20 אמה לשערים = 187 אמה) אמנם נוטה יותר לפי' הראשון. ודוחה את האפשרות שהם היו כנגד שער הדלק והמים שא"כ יוצא שכל שערי הר הבית מכוונים מול שערי העזרה ולא הייתה לכהנים פרטיות וכבר נאמר בזבחים נט: "אפשר כהן עומד על גבי המזבח וכל העם רואין אותו מבחוץ".

המחקר הארכיאולוגי

המחקר הארכיאולוגי ליד השערים נערך על ידי יובל ברוך ורוני רייך מטעם רשות העתיקות. בין היתר הם העלו שהשער המשולש הוא הראשון שנבנה במסגרת הרחב הר הבית על ידי הורדוס הגדול. ושאל השער ממזרח עלה רחוב רחב משופע. עליו, כך להם מאמינים, הובלו בהמות הקורבן. למרגלות השערים הם גילו עשרות אבנים מעוטרות ששימשו לטענתם כחלק מעיטורי הסטיו המלכותי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שערי חולדה בוויקישיתוף
אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה

קואורדינטות: 31°46′33.4″N 35°14′11.8″E / 31.775944°N 35.236611°E / 31.775944; 35.236611