שער האריות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער האריות, סוף המאה ה-19
שער האריות במבט מהר הזיתים
"האריות" בשער האריות
לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו

שער האריותערבית: باب الأسباط תעתיק: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים הקרוי כך בשל תבליטי שני זוגות הברדלסים משני צדדיו, שנחשבו, בטעות, לאריות, וקיבעו בכך את השם המוכר. השער נבנה בין השנים 1538-1539, יחד עם שיפוץ ובניית חומות העיר העתיקה על ידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1865 הוכנס קו טלגרף לעיר העתיקה דרך שער האריות‏[1]. בשנת 1913 רבו המקרים בהם יידו אבנים על נושאי המטה בהלוויות בסביבות השער‏[2]. בסוף ימי השלטון העות'מאני ובתחילת ימי השלטון הבריטי התקיים ליד השער תחנת משטרה קטנה‏[3].

במלחמת ששת הימים פרצו הצנחנים לעיר העתיקה דרך השער. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ירושלים שצבא פורץ אל העיר מכיוון מזרח.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפריצת צה"ל לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים נופצו דלתות השער, והן שוקמו לאחר שנתיים, בפברואר 1969[4].

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער ממוקם בחומה המזרחית בחלקה הצפוני, והוא מוביל אל רחוב "שער האריות" שברובע המוסלמי של העיר העתיקה. בסמוך לצידו החיצוני של השער שוכן בית קברות מוסלמי.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער שימש כיציאה הראשית לכיוון הר הזיתים ולבית הקברות היהודי שעליו. התהלוכה של חגיגות נבי מוסא עברה גם היא דרך שער האריות‏[5]. גם בחזרה מנבי מוסה התקיימה תהלוכה משער האריות להר הבית‏[6]. השער משמש ככניסה ראשית לעיר העתיקה עבור מוסלמים המבקשים להגיע אל מתחם הר הבית.

שם השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני זוגות האריות החקוקים על חזית השער, היו סמלו של הסולטאן הממלוכי בייברס (1223-1277). וככל הנראה הם נקבעו בשער בשימוש משני לאחר שנלקחו מאכסנית עולי רגל מוסלמים שהקים בייברס בסמוך למקום ואשר נהרסה. אגדה עממית קושרת את הופעתם של האריות בשער בחלום מבעית שחלם הסולטאן סולימאן הראשון, ובו נגלו לו אריות כבירים העומדים לטרפו. לאחר שחזר החלום מספר פעמים, הבין הסולטאן שזהו עונש שעלול לבוא עליו משום שלא טרח לבצר ולמגן את ירושלים כהלכה, ובעקבות כך הוא הזדרז להקים את החומה, וקבע את האריות באחד משעריה, זכר לחלום.

השער ידוע בשמות נוספים:

  • "שער השבטים"‏[7] שהיה שגור בעיקר בקרב הנוצרים‏[8] בא לו משיבוש שמו הערבי "أسباط" ("אסבאט")‏[9].
  • "שער יהושפט" על שם כך שהוא פונה אל עמק יהושפט שבנחל קדרון המצוי למרגלותיו.
  • שער סטפנוס הקדוש, בדומה לשער שכם, משמש בקרב הנוצרים על פי מסורת בדבר סקילתו של הקדוש נדדה מהאחרון לראשון ושוב לשער שכם.
  • בערבית הוא קרוי גם "باب ستي مريم" (באב סית (נא) מרים, שער גבירתנו מרים), על שם קבר מרים הסמוך, השוכן בנחל קדרון.
  • "באב גת שמנא", על-שם גת שמנים שבנחל קידרון, בה נאספו תלמידי ישו
  • "באב אל ע'ור" (שער הבקעה),
  • "באב א-ריחה", שער יריחו
  • "באב ברכת בני איסראיל", על שם בריכות ישראל הסמוכות.
  • במאה ה-19 כונה גם סתם "שער המזרח"‏[10].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1973 הופיע שער האריות על שטר 10 לירות, ולאחר מכן על שטר של שקל ישן אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שער האריות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אתרי העיר העתיקה של ירושלים
שער שכם שער הפרחים שער האריות שער הרחמים שער האשפות שער ציון שער יפו השער החדש הרובע היהודי הרובע המוסלמי הרובע הארמני הרובע הנוצרי הר הבית הרובע היהודיJerusalem oldcity hebrew.svg
אודות התמונה
שערי ירושלים

שער האריות | שער הפרחים | שער שכם | השער החדש | שער יפו | שער ציון | שער האשפות | שער הרחמים | שערי חולדה


קואורדינטות: 31°46′51″N 35°14′13″E / 31.78083°N 35.23694°E / 31.78083; 35.23694