הרכבת התחתית של קייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכבת התחתית של קייב
Київський метрополітен
KyivMetroLogo.png
עיר קייב
מועד פתיחה 1960
אורך המערכת 67,6 ק"מ
מספר תחנות 52
מספר קווים 3
נוסעים ביום 1.37 מיליון
נוסעים בשנה 498.4 מיליון
רוחב המסילה 1,520 מ"מ
מפעילה קייבסקי מטרופוליטן
תרשים המערכת
Kiev metro route map uk en.svg
www.metro.kyiv.ua

הרכבת התחתית של קייבאוקראינית: Київський метрополітен - "קייבסקיי מטרופוליטן") היא מערכת הסעת המונים הפועלת בבירת אוקראינה מאז שנת 1960. נכון לשנת 2018 רכבת תחתית זו כוללת 52 תחנות ב-3 קווים שונים שאורכם הכולל מגיע ל-69.64 ק"מ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון הראשוני של רכבת תחתית בקייב החל עוד בשנת 1938, אך הפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 קטעה את התוכניות. עבודות התכנון חודשו רק בשנת 1949, אז לפי החלטת משרד התחבורה הסובייטי הוקמה חברת "קייבמטרוסטרוי" (Киевметрострой), אשר ריכזה את כל עבודות התכנון וההקמה של רכבת התחתית בקייב. עבודות ההקמה נמשכו כ-10 שנים וב-6 בנובמבר 1960 נפתח הקטע הראשון, אשר חיבר בין תחנות "ווקזלניה" ו"דנייפר". אורכו של הקטע היה 5.2 ק"מ והוא כלל 5 תחנות. כיום הקטע הזה הוא חלק מקו מס' 1 "סביאטושינסקו-ברוברסקה", אשר חוצה את העיר ממערב למזרח. הקטע הראשון היה כולו תת-קרקעי ונמצא כולו בגדה המערבית של נהר דנייפר, החוצה את העיר לשניים.

בשנת 1965 הושלמה בניית גשר מעל הנהר וקו הרכבת התחתית הגיע גם לגדה המזרחית. לעומת הרכבת התחתית של מוסקבה, בה חלק מהקווים הועברו מתחת לנהר, קטע קו הרכבת שחוצה את הנהר הוא עילי. ב-17 בדצמבר 1976 הנפתח הקטע הראשון של הקו השני - "קורניבסקו-צ'רבונוארמייסקה". קו זה אינו חוצה את הנהר ולכן כולו תת-קרקעי.

עבודות הקמה של הקו השלישי ("סירצקו-פצ'רסקה") החלו בשנת 1981. הקטע הראשון נפתח לתנועה ב-31 בדצמבר 1989.

לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון אוקראינה העצמאית הוחלפו שמות של חלק מהתחנות. השמות, שהיו מזוהים עם המשטר הקומוניסטי, הוחלפו בשמות אוקראיניים. השריד היחיד מהשמות ה"קומוניסטיים" הוא חלק משמה של קו 2 – "צ'רבונוארמייסקה" (פירוש המילה באוקראינית – של הצבא האדום). לא ברור מדוע הושאר השם, מכיוון שתחנת הרכבת התחתית בשם זה (שהינה חלק מהקו) נקראת כיום "ארמון אוקראינה" .

בשנת 1993 התחילו עבודות להקמת קו מס' 4 ("פודילסקו-ויגורובסקה"). כעבור שנתיים העבודות הוקפאו בשל קשיים כלכליים. העבודות חודשו בשנת 2003, הוקפאו שוב בשנת 2008 וחודשו שוב במאי 2010.

המערכת כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת "ארמון אוקראינה" (לשעבר "תחנה על שם הצבא האדום"). על קיר אולם הנוסעים ניתן לראות שריד מתקופת ברית המועצות - פסיפס עם דמותו של חייל סובייטי במדים מתקופת מלחמת האזרחים.

כיום כוללת המערכת 3 קווים פעילים עם 52 תחנות באורך כולל של 69.64 ק"מ, כאשר כ-10 ק"מ מהם נמצאים על פני הקרקע. מתוך כלל התחנות 6 הן עיליות, 26 תת-קרקעיות (נמצאות בעומק של 5-7 מטר) ו-20 עמוקות (נמצאות בעומק נמוך מ-20 מטר). התחנה העמוקה ביותר ברכבת התחתית של קייב היא תחנת "ארסנלניה" הנמצאת בעומק של 105 מטר מתחת לפני הקרקע. זוהי גם התחנה העמוקה ביותר באירופה.

לכל אחד מהקווים נקבעו שלושה אמצעי זיהוי: שם, מספר וצבע.

שם הקו מספר
וצבע הקו
שם באוקראינית נפתח אורך מספר
תחנות
סביאטושינסקו-ברוברסקה 1 Святошинсько-Броварська 1960 22.75 ק"מ 18
קורניבסקו-צ'רבונוארמייסקה 2 Куренівсько-Червоноармійська 1976 20.95 ק"מ 18
סירצקו-פצ'רסקה 3 Сирецько-Печерська лінія 1989 23.9 ק"מ 16
פודילסקו-ויגורובסקה 4 Подільсько-Вигурівська בהקמה 16 ק"מ 14-20
בסך הכל: 67.6 ק"מ 52

הרכבת התחתית פועלת בין השעות 5:30 בבוקר עד 1:00 בלילה.

כרטיסי נסיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסימונים של הרכבת התחתית של קייב

הרכבת התחתית של קייב לא מחולקת לאזורים, כך שתעריף הנסיעה הוא אחיד לכל הקווים. לאחר שאדם נכנס לתחומי התחנה הוא חופשי לנסוע בכל קו ולהחליף לכל קו ללא תשלום נוסף עד שהוא יוצא מתחומי הרכבת.

תשלום על נסיעה בודדת מתבצע בעזרת אסימון. האסימונים נמכרים בקופות בתחנות הרכבת ובמכונות אוטומטיות לממכר אסימונים. עלות נסיעה בודדת 5 הריבניה (כ-70 אגורות).

אפשרות אחרת לתשלום היא כרטיס למספר נסיעות. זהו כרטיס מגנטי, שניתן להטעינו ל-10 עד 50 נסיעות. הטעינה מתבצעת בקופה או בעמדות טעינה ממוחשבות, שקיימות רק בחלק מהתחנות. את הכרטיס עצמו אפשר לקבל בקופה תמורת פיקדון של 7 הריבניה (כ-1 שקל).

קיים גם כרטיס נסיעה חודשי וחצי-חודשי, המאפשר נסיעה חופשית ברכבת בתקופה הנקובה בכרטיס.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(נכון ל-1 בינואר 2018)

  • כמות נוסעים כוללת בשנת 2017 — 498 מיליון
  • הכמות הממוצעת של נוסעים ביממה — 1.37 מיליון נוסעים.
  • האורך הכולל של המערכת — 67.6 ק"מ.
  • מספר תחנות — 52
  • מספר דרגנועים — 115
  • כמות קרונות בשימוש — 814
  • המרחק הארוך ביותר בין שתי תחנות – 3046 מטר
  • המרחק הקצר ביותר בין שתי תחנות – 766 מטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]