תחנת המטרו שער הזהב
 | |
| מידע על הבנייה | |
|---|---|
| חנוכת התחנה |
31 בדצמבר 1989  |
| מיקום | |
| מדינה |
 אוקראינה |
| קואורדינטות | 50°26′46″N 30°30′56″E / 50.446083333333°N 30.515527777778°E |
| תחנות סמוכות |
Palats Sportu, Lukianivska |
| מידע על התחנה | |
| קווים העוברים בתחנה |
Syretsko-Pecherska Line |
| קוד התחנה |
314 |
|
(למפת קייב רגילה)   תחנת המטרו שער הזהב | |
  | |
תחנת המטרו שער הזהב (באוקראינית: Золотi ворота) היא תחנת רכבת תחתית בקו מס' 3 ("הקו הירוק") של הרכבת התחתית של קייב, הממוקמת בסמוך לשער הזהב של קייב במרכז העיר. התחנה, שנחנכה ב-31 בדצמבר 1989, נמנית עם היפות והמפוארות בעולם.[1][2][3][4]
התחנה מקושרת במנהרת הולכי-רגל לתחנת "תיאטרלנה" של קו 1 ("האדום") ועומקה כ-95 מטרים. בשל חוסר האפשרות ליצור גרם דרגנוע יחיד לעומק זה, התחנה בנויה עם מפלס-ביניים בעומק 35 מטרים. התחנה מעוצבת לפי עיצוב פנים של כנסיות מתקופת רוס של קייב (המאה ה-11 לערך) ומעוטרת ב-80 פסיפסים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הקו השלישי של הרכבת התחתית של קייב החלה בפברואר 1983. על אף שהקו תוכנן להיפתח ב-1986, הקמתו התעכבה בשל המשבר הכלכלי בברית המועצות של אותה תקופה. הקו נפתח ב-31 בדצמבר 1989 וכלל שלוש תחנות, כאשר שער הזהב היא הצפונית שבהן. חפירת התחנה החלה בנובמבר 1987 ונמשכה כשנה. על-אף שהתחנה הושלמה מבחינה תפעולית במועד פתיחת הקו, עד 1 במאי 1990 היא הייתה נגישה רק דרך המנהרה מתחנת תיאטרלנה, כיוון שהעבודות בה טרם הושלמו. במהלך שנות ה-90 פותח הקו צפון-מערבה.
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפלס הרכבת, התחנה היא צינור המכיל אולם מרכזי ושני מעברי-צד, עבור רציפים לכל אחד מכיווני התנועה. בין האולם המרכזי למעברי הצד נמתחת שדרת עמודים וקשתות. המעבר באולם המרכזי, עם עמודיו המאסיביים והנמוכים וקשתותיו בצורת חצי-עיגול, מעניק רושם של הליכה בחלל רומנסקי. תקרת האולם המרכזי, בצורת קמרון חצי-חבית, מחופה בשיש לבן, אותו חוצות רצועות פסיפס הנתונות במסגרת לבנים. בתקרת האולם המרכזי קבועות נברשות ענק הממוקמות בין כל שתי רצועות-פסיפס. אולם מפלס הביניים מואר בנברשות דומות בעיצובן, אך קטנות יותר. רצפת החלל עשוי גרניט אפור.
הכיתוב נעשה בגופן המדמה כתב-יד רוסי עתיק.
עבודות הפסיפס[עריכת קוד מקור | עריכה]
80 יצירות הפסיפס מעשי ידיהם של האמנים הריהורי קורין וולודומיר פדקו מתארות תמונות מן ההיסטוריה של רוס של קייב בימי הביניים, דמויות קדושים ומבני כנסיות. רבים מן המוטיבים מבטאים רגשות אוקראינים-לאומיים ונעשו עוד טרם פירוק ברית המועצות, דבר שהיה אסור באותה עת.
הפסיפס המרכזי, מעל היציאה לגרם הדרגנוע המוביל ליציאה מן התחנה, מתאר את דמותו של פטרון העיר, המלאך מיכאל. בקצה התחנה מצויה דמותו של ג'ורג' הקדוש, פטרונה של מוסקבה, בירת ברית המועצות בעת הקמת התחנה.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
דיוקן יארופולק השני, נסיך קייב על אחת הקשתות ונברשת-תקרה ברקע -
המלאך מיכאל מעל היציאה -
שם התחנה בגופן רוסי עתיק
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על התחנה (ברוסית)