הרמן צונדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

הרמן צונדק (Hermann Zondek ‏;18871979) היה רופא, פנימאי ואנדוקרינולוג יהודי גרמני וישראלי. מנהל בית חולים בברלין ולאחר מכן ביישוב ובישראל.


קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בבית החולים שניהל הרמן צונדק בברלין לזכר העובדים שסולקו ממנו ב-1933

צונדק נולד בעיירה קטנה באזור פוזן שבגרמניה (כיום במערב פולין) לאברהם ולשרה. אחיו היו הפרופסורים גאורג צונדק וברנרד צונדק. דודו היה הפרופסור לרפואה מקס צונדק. כולם רופאים מפורסמים, בתחומים רפואיים שונים.

קיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1912 באוניברסיטת ברלין. שירת כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה. משנת 1918 מרצה באוניברסיטה. בשנת 1921 קיבל פרופסורה. בשנת 1926 התמנה למנהל בית החולים העירוני "Am Urban" שבברלין (גר').

ערך מחקרים במחלות חילוף החומרים (אנדוקרינולוגיה), בלוטות הפרשה פנמיות הלב והכליות. סיפרו "מחלת הבלוטות האנדוקריניים" תורגם לכמה לשונות. כמו כן, הוציא מספר ספרי רפואה בגרמנית.

במרץ 1933, עם עליית הנאצים לשלטון הגיעו לבית החולים שניהל אנשי אס אה, והודיעו לו על פיטוריו. באותו הלילה עזב צונדק את גרמניה לציריך שבשווייץ. באוטוביוגרפיה שלו כתב: "רק לאחר שעזבתי את גרמניה, הבנתי שהיהודים חיו עד 1933 בגן עדן של שוטים". עבד שנה באנגליה לפני עלייתו לארץ.

בשנת 1934 עלו האחים צונדק, הוריהם, אשתו, בנו בנימין ובתו, בריגיטה, לארץ ישראל. צונדק מונה למנהל בית החולים ביקור חולים בירושלים. כן ניהל במוסד זה מחלקה פנימית. הוא התחבב מאוד על השכבות החלשות וטיפל בהם ללא תמורה. עמד בראש המאבק במחלת שחפת. הוצע לו לנהל את בית החולים היהודי בקהיר, אך הוא סירב ונשאר בירושלים.

צונדק היה נשיא האקדמיה למדעים ב-ירושלים וכיהן כיושב ראש המועצה המדיצינית של ההסתדרות הרפואית בישראל.[1].

בין מטופליו: הרב קוק, ודוד בן-גוריון[2].

צונדק חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1957.

כעשור לאחר שהתאלמן מעלי אסתר, אשתו הראשונה, התחתן בשנת 1949 עם האנדוקרינולוגית ד"ר גרדה צונדק-וולפסון, שהייתה אסיסטנטית שלו.

נפטר בשנת 1979 .

ארכיון על שמו ומשפחתו שמור בספרייה הלאומית[3].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של צונדק הוקמה בשנת 1982 עמותת מכון הרמן צונדק בירושלים, שמטרתה המוצהרת: "הקמת ספרייה רפואית ומעבדת מחקר קליני בתחום האנדוקרינולוגיה".

על שם האחים צונדק רחובות בירושלים ובבאר שבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר א. גולדשטיין, ד"ר מ. שכטר, "אוצר הרפואה והבריאות", (לכסיקון רפואי), הוצאת דביר, תל אביב, הדפסה ג', 1957
  2. ^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, (עמוד 418, 22.1.1949, שבת, "התקף לב - ואספות - בחירות"), (עמוד 422, 24.2.1949, כ"ה בשבט תש"ט, יום ה', "ב"ג מחלים - ומרכיב ממשלה").
  3. ^ ארכיון הרמן צונדק שמספרו Arc. 4* 1674, באתר הספרייה הלאומית.