השד מהשביעית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השד מהשביעית או השד מכיתה ז'
Szatan z siódmej klasy
'השד מכתה ז.jpg
עטיפת המהדורה העברית של הוצאת עמיחי שחידש וערך איל הדס; איור: דני קרמן, 1988
מידע כללי
מאת קורנל מקושינסקי
שפת המקור פולנית
הוצאה
שנת הוצאה 1937
הוצאה בעברית עמיחי
שנת הוצאה בעברית 1956
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001174297
עטיפת המהדורה העברית בסדרת "מרגנית" של הוצאת זמורה-ביתן, 1990

השד מהשביעית (= מכיתה י"א; בפולנית: Szatan z siódmej klasy; בתרגום העברי המקורי נקרא השד מכתה ז') הוא ספר לבני הנעורים מאת הסופר הפולני קורנל מקושינסקי. הספר נכתב ב-1937, שנתיים לפני מלחמת העולם השנייה, והוא אחד מספריו האחרונים לאחר שביתו נהרס והוא היה במעצר לאחר המרד הפולני בוורשה ב-1944 והפסיק לכתוב.

עלילת הספר מתרחשת ב-1937 בעיר ורשה ובכפר הקטן הבדיוני בֶּיגוֹלָה (Bejgoła) שליד וילנה (אזור שבין שתי מלחמות העולם היה בתחום פולין).

הספר פופולרי בפולין, שם הופיעו 44 מהדורות שלו והופקו שני סרטי קולנוע על בסיסו (1960 ו-2006). מלבד פולין, הספר ידוע רק בישראל. הוא ראה אור בעברית ב-1956 בהוצאת עמיחי בתרגום צבי ישיב, תחת השם "השד מכיתה ז'". ב-1988 הופיעה בהוצאה זו מהדורה מחודשת, עם איורים מאת דני קרמן. בשנת 1990 הופיע בסדרת ספרות הנוער המתורגמת "מרגנית" של הוצאת זמורה-ביתן תרגום חדש מאת אורי אורלב, תחת השם "השד מהשביעית". (שמו של התרגום הראשון מטעה, שכן מדובר במערכת חינוך שבה בית הספר התיכון, שבו לומדים לאחר 3–4 שנים בבית ספר יסודי או מכינה, כולל שמונה כיתות – כך ש"הכיתה השביעית" מקבילה לא לכיתה ז' בישראל כי אם לכיתה י"א.)

הדמויות העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדם ציסוֹבסקי (Cisowski) - תלמיד מחונן בכיתה השביעית בגימנסיה בוורשה. יודע לפתור בעיות בהגיונו הפשוט עד שפרופסור גוסנובסקי מייחס לו תכונות על אנושיות ומכנה אותו בשם השטן או השד.
  • פרופסור פאבל גוֹנסוֹבסקי (Gąsowski) - מורה מפוזר להיסטוריה בגימנסיה. מעריץ את נפוליאון ומתעב את חניבעל.
  • פרופסור איוו גונסובסקי - אחיו של פאבל. גר בחווה מוזנחת בביגולה. מתמטיקאי מתוסכל שמקדיש במשך שנים את כל זמנו כדי לפתור את התאורמה האחרונה של פרמה. לא מתעניין באשתו ובבתו. מצבו הכספי מתדרדר והחווה עומדת לפני פשיטת רגל ועיקול.
  • וַנדָה גונסובסקה - בתו של הפרופסור איוו גונסובסקי. מתאהבת באדם במפגש הראשון.
  • חבורת הפושעים - מבקשים למצוא את האוצר ולא בוחלים באלימות.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור גונסובסקי המפוזר מכיר בכישרונו של תלמידו אדם ציסובסקי לפתור בעיות בהגיון פשוט. זה מרגיז אותו והוא מכנה אותו אשמדאי ושטן אולם כשאחייניתו ונדה מגיעה אליו ומבקשת אותו לפתור תעלומה בחווה של הוריה בכפר ביגולה שכל פעם פורצים לבית החווה וגונבים דלת. הפרופסור יודע שרק אדם מסוגל לפתור את התעלומה, מוחל על כבודו ומבקש את עזרתו.

כשאדם פוגש את ונדה ניצתת בו מיד אהבה והוא מסכים להגיע לביגולה ולנסות לפתור את התעלומה. לאחר חיפוש בעליה הוא מוצא מסמך ישן ובו סיפור על קצין וחייל צרפתיים שהגיעו לחווה ב-1813, לאחר נסיגת נפוליאון ממוסקבה. הקצין, שהיה פצוע קשה, הטמין מטמון יקר מהביזה בשטח החווה, ואת ההוראות למציאתו חרט בתוך דלת הביתן בגינה. הוא מסר מכתב לחייל שייתן זאת לקרוב משפחתו בצרפת, אבל החייל נהרג והמסמך נשמר בתוך ספר ישן עד שנתגלה כעבור למעלה ממאה שנה על ידי צרפתי אחד ששכר שלושה פושעים שיעזרו לו. אדם עוקב אחרי הפושעים אולם הם תופסים וכולאים אותו ביחד עם הצרפתי ששכר אותם.

חבריו של אדם משחררים אותו ואת הצרפתי. לאחר תלאות וכמעט טביעה, הוא מגיע לביתו של כומר שם הוא מוצא במקרה את דלת הביתן ששימשה כאלונקה להעברת פצוע ב-1863 מהחווה לכנסייה הקטנה שלו. אדם מתקרב למציאת המטמון והפושעים עוקבים אחריו. כדי להיפטר מהם אדם לוקח ארגז מתכת מלא בגרוטאות, קובר אותו בחשאי ולבסוף בגלוי הוא הולך עם חבריו כדי למצוא את ה"מטמון". הפושעים עוקבים אחריהם ומחרימים את המטמון. כשמתברר להם שבארגז אין מטמון הם מתקוטטים ונעצרים.

בינתיים ממשיך אדם בפתרון תעלומת המטמון ומגלה אותו בגזע עץ מתחת לקן חסידה אבל אינו מתבונן ביהלומים ואבני האודם שבו אלא בעיני ונדה ועיניהם נפגשו במבט ממושך.

מהדורות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]