השערת השומנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השערת השומנים היא תאוריה ברפואה אשר מניחה קשר סיבתי בין רמת הכולסטרול בדם להתפתחות של מחלות לב. סיכום משנת 1976 תיאר אותה כך: "אמצעי המשמש להפחתת שומנים בפלזמה בחולים עם היפרליפידמיה יוביל לירידה באירועים חדשים של מחלת לב כלילית".[1] ובניסוח מדויק יותר, "הפחתת הכולסטרול בדם ... מפחיתה באופן משמעותי את מחלת הלב הכלילית".[2]

הצטברות של ראיות הוביל לקבלת השערת השומנים על ידי רוב הקהילה הרפואית;[3] עם זאת, יש בה הטוענים כי הראיות אינן תומכות בהשערה, ובעיקר אינן תומכות בכך שמזון עשיר בשומן גורם למחלת לב בבני אדם ושכולסטרול גורם לחסימת עורקים .[4] וויכוח זה מכונה "מחלוקת הכולסטרול".[5] והוא קשור קשר הדוק למחלוקת השומן הרווי ומחלות לב וכלי דם.

התפתחות ההשערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתולוג הגרמני Rudolf Virchow תיאר את הצטברות השומנים (מולקולות שומן) על דפנות העורקים.[6] בשנת 1913, מצא החוקר ניקולאי אנטישקוב, כי ארנבים ושרקנים שהוזנו בכולסטרול פיתחו בעורקים נגעים הדומים לטרשת עורקים, ולכן הוצע שכולסטרול יש תפקיד ביצירתה. לציין כי אותו חוקר לא מצא ממצאים דומים בחולדות (שהן אוכלות בשר טבעיות).[7][8][9] ב-1951, התחזקה ההסכמה, כי על-אף שגורם טרשת העורקים עדיין לא ידוע, הצטברות השומן היא תכונה מרכזית של תהליך המחלה. "מה שכונה כתמי שומן או פסי שומן של העורקים, הוא שלב מוקדם של נגעי טרשת עורקים ו... עלול להתפתח לנגעים מתקדמים יותר של המחלה.[10]

אנסל קיז ומחקר שבע המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע המאה ה-20 קיבלה השערת השומנים תשומת לב גדולה יותר, עם האבחנה הגוברת של מחלות לב וכלי דם כגורם העיקרי למוות בעולם המערבי. ב-1940, הציע אנסל קיז, מאוניברסיטת מינסוטה, כי מגפת התקפי הלב בגברים אמריקאים בגיל העמידה קשורה בהרגלי החיים שלהם ובמאפיינים גופניים הניתנים לשינוי. תחילה, בחן את השערתו בקבוצת גברים שהם אנשי עסקים ואנשי מקצוע במינסוטה, אותם גייס למחקר מעקב שהחל מ-1947. זהו מחקר עוקבה ראשון מבין רבים שהתווספו בהמשך ברחבי העולם. המעקב נמשך עד 1981 והדיווח הנרחב הראשון התפרסם בשנת 1963.[11] לאחר חמש-עשרה שנות מעקב, המחקר תאם את תוצאותיהם של מחקרים גדולים שדיווחו מוקדם יותר על ערך החיזוי להתקף לב של מספר גורמי סיכון: לחץ דם, רמת הכולסטרול בדם ועישון סיגריות. בינתיים, באמצע שנות ה-1950, גייס קיז חוקרים שותפים בשבע מדינות ליצירת ההשוואה הבין-תרבותיות הראשונה של הסיכון להתקף לב בקרב אוכלוסיות של גברים העוסקים במקצועות מסורתיים, בתרבויות עם שוני בתזונה, במיוחד באחוז הקלוריות של השומן, מחקר שבע המדינות עדיין נמשך היום. אך עוד לפני שהמחקר החל, ננקבה ביקורת על השיטות שלו. ירושלמי והילבו (Yerushalmy and Hilleboe) ציינו כי קיז בחר למחקרו את המדינות שייתנו לו את התוצאות שהוא רוצה, והשמיט נתונים משש-עשרה מדינות שנתוניהם סותרים את השערתו. הם גם ציינו כי קיז מצא "קשר קלוש" ולא הוכחה סיבתיות.[12]

מחקר שבע המדינות החל רשמית בסתיו 1958 ביוגוסלביה. סך של 12,763 זכרים בני 40–59 שנים נרשמו בשבע מדינות, בארבעה אזורים של העולם (ארצות הברית, צפון אירופה, דרום אירופה, יפן). קבוצה אחת היא בארצות הברית, שתיים בפינלנד, אחת בהולנד, שלוש באיטליה, חמש ביוגוסלביה (שתיים בקרואטיה ושלוש בסרביה), שתיים ביוון, ושתיים ביפן. בדיקות הכניסה שבוצעו, בין 1958 ו-1964 עם ממוצע שיעור ההשתתפות של 90%. הנמוך ביותר בארצות הברית (75%) והגבוה ביותר באחת הקבוצות היפניות (100%).[13] ספרו של קיז לאכול טוב ולהישאר בריא[14] הפך לפופולרי את הרעיון שהפחתת כמות שומן רווי בתזונה תפחית את רמות הכולסטרול ואת הסיכון למחלות קשות בשל טרשת עורקים.[15] אחרי קיז, במהלך כל המאה ה-20, הצטברו עבודות שהדגימו שוב ושוב קשר בין רמות כולסטרול (ועוד גורמי סיכון כולל עישון וחוסר בפעילות גופנית) לבין סיכונים למחלות לב כליליות. אלה הובילו לקבלה של השערת השומנים כשלטת בקרב רובה של הקהילה הרפואית.

בסוף שנות ה-80, נמסרו הצהרות אקדמיות גורפות על כך שהשערת השומנים הוכחה מעבר לכל ספק סביר.[16][17][18] או כפי שמאמר אחד ציין - "הוכרה אוניברסלית כחוק."[19][20][21][22][23]

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להשערת השומנים נרשמה התנגדות ערה.[24][25][26][27] מטא אנליזה של מחקרי הפחתת כולסטרול הראתה כי מחקרים התומכים בהשערת השומנים צוטטו כמעט פי שישה מאשר מחקרים שאינם תומכים בהשערה ולמרות שהיה מספר דומה של מחקרים שאינם תומכים בהשערה, אף לא אחד מהם צוטט אחרי 1970; חלק מהסקירות התומכות, גם הן התעלמו ממחקרים שלא תמכו בהשערה. במטא אנליזה זו, שכללה את המחקרים הפחות מצוטטים, נמצא כי התמותה לא פחתה על ידי הפחתת כולסטרול, וכי לא סביר שהפחתת כולסטרול מנעה מחלת לב כלילית.[28][29][30]קריאה להערכה מדעית מחודשת של יעילות ובטיחות התרופות השכיחות להפחתת שומנים וכולסטרול בדם (סטטינים) פורסמה ב-2016 על ידי לורגריל ורבאוס, לאחר שערכו מטא אנליזה בנושא זה.[31]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ahrens EH Jr (יולי 1976). "The management of hyperlipidemia: whether, rather than how". Ann Intern Med. 85 (1): 87–93. PMID 779574. doi:10.7326/0003-4819-85-1-87. 
  2. ^ Steinberg D (2006). "An interpretive history of the cholesterol controversy, part IV: The 1984 coronary primary prevention trial ends it - almost". J Lipid Res 47 (1): 1–14. PMID 16227628. doi:10.1194/jlr.R500014-JLR200. 
  3. ^ Steinberg D (2006). "Thematic review series: the pathogenesis of atherosclerosis. An interpretive history of the cholesterol controversy, part V: the discovery of the statins and the end of the controversy". J. Lipid Res. 47 (7): 1339–51. PMID 16585781. doi:10.1194/jlr.R600009-JLR200. 
  4. ^ Taubes G (מרץ 2001). "Nutrition. The soft science of dietary fat". Science 291 (5513): 2536–45. PMID 11286266. doi:10.1126/science.291.5513.2536. אורכב מ-המקור ב-2014-10-06. בדיקה אחרונה ב-17 בפברואר 2017. 
  5. ^ Gotto AM Jr (1984). "Directions of atherosclerosis research in the 1980s and 1990s". Circulation 70 (5 Pt 2): III88–94. PMID 6488509. 
  6. ^ Virchow, Rudolf (1856). "Gesammelte Abhandlungen zur wissenschaftlichen Medizin". Vierteljahrschrift für die praktische Heilkunde. Germany: Staatsdruckerei Frankfurt. Phlogose und Thrombose im Gefäßsystem. 
  7. ^ "Über experimentelle Cholesterinsteatose und ihre Bedeutung für die Entstehung einiger pathologischer Prozesse". Zentralbl Allg Pathol 24: 1–9. 1913. 
  8. ^ Anitschkow NN (1913). "Über die Veränderungen der Kaninchenaorta bei experimenteller Cholesterinsteatose". Beitr Pathol Anat 56: 379–404. 
  9. ^ N. Anitschkow and S. Chalatow, translated by Mary Z. Pelias, 1913, Classics in arteriosclerosis research: On experimental cholesterin steatosis and its significance in the origin of some pathological processes, Arteriosclerosis (Dallas, Tex.) 3, 1983-03-01, עמ' 178–182
  10. ^ "Pathology of atherosclerosis". Am J Med 11 (1): 92–108. 1951. PMID 14837929. doi:10.1016/0002-9343(51)90011-3. 
  11. ^ Keys A, Taylor HL, Blackburn H, Brozek J, Anderson JT, Simonson E" Circulation 1963 Sep;28:381-95.
  12. ^ "Fat in the diet and mortality from heart disease. A methodologic note". NY State J Med 57: 2343–54. 1957. 
  13. ^ Keys A (Ed).
  14. ^ Keys, Ancel (1959). Eat Well and Stay Well. United States: Doubleday. ISBN 0-385-06575-2. 
  15. ^ "Ancel Keys Obituary". The American Physiological Society. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2007. 
  16. ^ Steinberg D (1989). "The cholesterol controversy is over. Why did it take so long?". Circulation 80 (4): 1070–1078. PMID 2676235. doi:10.1161/01.cir.80.4.1070. 
  17. ^ LaRosa JC (1998). "Cholesterol & atherosclerosis: a controversy resolved". Adv Nurse Pract 6 (5): 36–37. PMID 9633288. 
  18. ^ Steinberg D (2002). "Atherogenesis in perspective: hypercholesterolemia and inflammation as partners in crime". Nature Medicine 8 (11): 1211–1217. PMID 12411947. doi:10.1038/nm1102-1211. 
  19. ^ "Goals of statin therapy: three viewpoints". Curr Atheroscler Rep 4 (1): 26–33. 2002. PMID 11772419. doi:10.1007/s11883-002-0059-6. 
  20. ^ Bucher, HC; Griffith, LE; Guyatt, GH (פברואר 1999). "Systematic review on the risk and benefit of different cholesterol-lowering interventions". Arteriosclerosis Thrombosis and Vascular Biology 19 (2): 187–195. PMID 9974397. doi:10.1161/01.atv.19.2.187. 
  21. ^ Tyroler HA (1987). "Review of lipid-lowering clinical trials in relation to observational epidemiologic studies". Circulation 76 (3): 515–522. PMID 3304704. doi:10.1161/01.cir.76.3.515. 
  22. ^ Brown WV (1990). "Review of clinical trials: proving the lipid hypothesis". Eur Heart J. 11 Suppl H: 15–20. PMID 2073909. doi:10.1093/eurheartj/11.suppl_h.15. 
  23. ^ "LDL-cholesterol lowering and atherosclerosis -- clinical benefit and possible mechanisms: an update". Neth J Med 51 (1): 16–27. 1997. PMID 9260486. doi:10.1016/S0300-2977(97)00031-4. 
  24. ^ "Testing the lipid hypothesis. Clinical trials". Archives of surgery (Chicago, Ill. : 1960) 113 (1): 80–3. 1978. PMID 619863. doi:10.1001/archsurg.1978.01370130082014. 
  25. ^ Oliver M (1981). "Lipid lowering and ischaemic heart disease". Acta Med. Scand. Suppl. 651: 285–93. PMID 6948505. doi:10.1111/j.0954-6820.1981.tb03672.x. 
  26. ^ Stehbens W (1988). "Flaws in the lipid hypothesis of atherogenesis". Pathology 20 (4): 395–6. PMID 3241740. doi:10.3109/00313028809085228. 
  27. ^ Kolata G (1985). "Heart panel's conclusions questioned". Science 227 (4682): 40–1. PMID 3880617. doi:10.1126/science.3880617. 
  28. ^ Ravnskov Uffe (1992). "Cholesterol lowering trials in coronary heart disease: frequency of citation and outcome". British Medical Journal 305 (6844): 15–19, 420–422, 717. doi:10.1136/bmj.305.6844.15. 
  29. ^ Stehbens WE (2001). "Coronary heart disease, hypercholesterolemia, and atherosclerosis I. False premises". Exp Mol Pathol 70 (2): 103–119. PMID 11263954. doi:10.1006/exmp.2000.2340. 
  30. ^ Stehbens WE (2001). "Coronary heart disease, hypercholesterolemia, and atherosclerosis II. Misrepresented data". Exp Mol Pathol 70 (2): 120–139. PMID 11263955. doi:10.1006/exmp.2000.2339. 
  31. ^ Michel de Lorgeril, Mikael Rabaeus, Beyond confusion and controversy, can we evaluate the real efficacy and safety of cholesterol-lowering with statins?, Journal of Controversies in Biomedical Research 1, 2016-01-12, עמ' 67–92 doi: 10.15586/jcbmr.2015.11

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.