רודולף וירכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רודולף וירכו
Rudolf Virchow
1821 –‏ 1902
Rudolf Virchow.jpg
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום חקר חיידקים, מייסד הפתולוגיה ותחום הרפואה הסוציאלית

רודולף וירכוגרמנית: Rudolf Virchow) ‏(13 באוקטובר 1821 - 5 בספטמבר 1902) היה רופא גרמני, אנתרופולוג, מחשובי המדינאים בתקופת פרוסיה ומנהיג מפלגת הקדמה הגרמנית שהייתה באופוזיציה לביסמארק. וירכו נחשב למייסד מדע הפתולוגיה ותחום הרפואה החברתית (Social Medicine).

לימודיו ותרומתו למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף וירכו נולד בסווידווין (בגרמנית Schivelbein, כיום בפולין, אז בפומרניה המערבית) למשפחה אשר עסקה בחקלאות, ובסיוע מלגה למד רפואה וכימיה באקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. ב-1842 כאשר סיים את לימודיו העדיף לעבוד באקדמיה לרפואה בברלין בתור מתלמד ברפואה מאשר להמשיך כמתוכנן בקריירה צבאית. ב-31 במרץ 1849 הושעה בגלל דעותיו הפוליטיות שתמכו בממשל ליברלי. סיבות פוליטיות הובילו למעברו לאוניברסיטת וירצבורג ללמד אנטומיה. ב-1856 חזר לברלין למשרה שניתנה לו בתור פרופסור לאנטומיה פתולוגית. אחת מתרומותיו העיקריות למדע הוא הנחלת השימוש במיקרוסקופ בעת מחקרים ברפואה ולמידה של סטודנטים. מתוך כך נקרא הקמפוס בו פעל על שמו "קליניקה קמפוס וירכו" (נקרא גם וירכו בעיוות התרגום).

לזכותו של וירכו נזקפות עשרות תגליות, ביניהן פיתוח התאוריה הידועה ביותר שלו - תאוריית התא (ללא קשר לגילוי של תיאדור סצ'וואן שפיתח תאורייה בעלת אותה שם). רודולף וירכו נחשב לראשון שאבחן את מחלת הלוקמיה, אך ידוע יותר בתור מי שגילה את תאוריית התא "Omnis cellula e cellula" אשר פרסם בשנת 1858. התאוריה מסבירה את ההפרדה בין התאים השונים. מתוך התאוריה מסביר וירכו שכל תא נוצר מתוך תא בדיוק כמוהו.

וירכו, כמו צ'ארלס אמיל טרויסיר, גילה את ההתפתחות הסרטנית בגסטרולוגיה אשר נקראת על שמם Virchow's node & Troisier's sign.

כמו כן, גילה את תופעת הפקקת בדם כאשר קרישי דם יוצרים טרומבוזיס, וכשיש הצטברות רבה מדי נוצר מצב שנקרא "אמבוליזם". בנוסף ייסד וירכו את תחום התא הפתולוגי והפתולוגיה ההשוואתית, הבודקת מחלות בבעלי חיים ובני אדם.

ב-1869 ייסד רודולף וירכו את האגודה לאנתרופולוגיה, אתנולוגיה ואנתרופולוגיה פרהיסטורית. תחומים אלה השפיעו מאוד על תיאום והעצמת מחקרי הארכאולוגיה הגרמנית.

ב1885 הוא ייסד את תחום הקרינימטריה (מדידת העצמות), תורה ששיפרה משמעותית את המחקר אודות המקור של העם ההינדו-אירני, וכן מחקר אודות ה"מיסטיקה הנורדית" בעת הכנס האנתרופולוגי ב-1885 בקארלסרוהה.

הוא פיתח שיטה ייחודית לנתיחה לאחר המוות הקרויה על שמו, אשר נותרה אחת מהטכניקות שבשימוש עד היום.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירכו היה פעיל פוליטי אשר תמך ברפורמות ליברליות סוציאליות בשיטת הממשל ודגל בכך שרופאים צריכים לשמש עורכי דין לעניים. את דיעותיו אלה פרסם ב-1848 בספריו אודות טיפוס הבהרות ושלזיה העליונה. כן אמר כי השינוי לא יבוא על ידי הטיפול במטופל היחיד עם תרופות, אוכל, מחסה או לבוש אלא רק באמצעות פעולות רדיקליות לקידום האוכלוסייה כולה. מאידך זכור וירכו כהאב המייסד של הרפואה הסוציאלית.

וירכו הביע התנגדות לשימוש במטליות חיטוי ולתמיכת החיטוי של מכשירים שפותחה על ידי איגנץ זמלווייס האוסטרי, דבר אשר מכתים במעט את גדולתו ברפואה, כאשר חיטוי זה היה עשוי להציל עשרות בני אדם. וירכו עצמו מת בנפילה עקב שבר בירך.

רודולף וירכו היה חבר במועצת העיר ברלין וחבר בפרלמנט הפרוסי מ1861 וברייכסטאג הגרמני בין השנים 1880-1893 . וירכו תמך בשיפור מערכת הבריאות לתושבי ברלין ובשיפור מערכת המים של העיר . בנוסף הקים וירכו את תחום "הרפואה הסוציאלית" אשר טענה שהמחלה היא לא ביולוגיה של עני אלא לעתים קרובות מונעת ממעמד סוציאלי . בתור מייסד וחבר במפלגת הקידמה הגרמנית שהתנגדה לממשלו של ביסמרק (Deutschen Fortschrittspartei) ופעלה למען רפורמות מרחיקות לכת באותה עת ותמיכה בדמוקרטיה ייצוגית בממשל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירכו היה סופר פורה אשר בין ספריו:

  • Mittheilungen über die in Oberschlesien herrschende Typhus-Epidemie (1848)
  • Die Cellularpathologie, (1858), English translation, (1860)
  • Handbuch der speciellen Pathologie und Therapie, (1854-62)
  • Vorlesungen über Pathologie, (1862-72)
  • Die krankhaften Geschwülste, (1863-67)
  • Gegen den Antisemitismus, (1880)