השישה ביוני
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הרומן "השישה ביוני" של ליונל שפירו (1955) |
|---|---|
| בימוי | הנרי קוסטר |
| הופק בידי | צ'ארלס בראקט |
| תסריט | הרי בראון, איוון מופאט |
| עריכה | ויליאם מייס |
| שחקנים ראשיים |
רוברט טיילור ריצ'רד טוד דנה ווינטר אדמונד או'בראיין |
| מוזיקה | לין מאריי |
| צילום | לי גרמס |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20  |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 29 במאי 1956 |
| משך הקרנה | 106 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט רומנטי, סרט דרמה |
| תקציב | 2,075,000$ |
| הכנסות | 1,950,000$ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
השישה ביוני (באנגלית: D-Day the Sixth of June) הוא סרט מלחמה רומנטי משנת 1956 בבימויו של הנרי קוסטר, עם רוברט טיילור, ריצ'רד טוד, דנה ווינטר ואדמונד או'בראיין בתפקידים הראשיים.
התסריט, המבוסס על הרומן "השישה ביוני" מאת הסופר היהודי-קנדי ליונל שפירו (אנ') (1955),[1] מתאר משולש אהבה בין שני גברים לוחמים ואישה אחת על רקע מלחמת העולם השנייה ובעיקר בקשר לפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944. העלילה מתחילה כששני הגברים משתתפים בפלישה, ומהרהרים בפלשבק באהבתם לאותה אישה.
ריצ'רד טוד השתתף בעצמו כקצין לוחם בפלישה זו.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוחמי הכוח המיוחד מס' 6 ממתינים לנחיתתם בחוף נורמנדי 40 דקות לפני הכוח העיקרי, כדי להשמיד סוללת תותחים גרמנים, העלולה להקשות על הפלישה (במציאות היה זה קרב פואנט דו אוק). הכוח מורכב מלוחמים בריטים, קנדים ואמריקאים במידה שווה.
מפקד הכוח הזה הוא קולונל ג'ון ווינטר (ריצ'רד טוד), ואחד מקציניו הוא קפטן בראד פארקר (רוברט טיילור). לאחר שווינטר מתדרך את קציניו, הוא נפגש עם פארקר על סיפון האונייה ושניהם שוקעים בזיכרונות.
ואלרי ("ואל") ראסל (דנה ווינטר) היא בתו של בריגדיר מתוסכל, ששוחרר מהצבא לאחר פינוי דנקרק. ווינטר מחזר אחריה, אך דרכיהם נפרדות לאחר שהוא נשלח להילחם במערכה בצפון אפריקה.
ואל מתגייסת ומשרתת בצלב האדום האמריקאי בלונדון, שם היא פוגשת בפארקר. הוא מודיע לה שהוא נשוי, אך למרות זאת הרומן ביניהם מתלהט.
פארקר הוא אמריקאי שנפצע בצניחה, ונשלח לשרת במפקדת בעלות הברית בלונדון כסגנו של לויטננט קולונל טימר (אדמונד או'בראיין).
לאחר זמן רב חוזר ווינטר ללונדון פצוע וצולע. ואל עוזבת את פארקר וחוזרת לטפל בווינטר שמשתקם וחוזר לתפקד.
טימר מתמנה למפקד הכוח המיוחד מס' 6, אך נמצא בסערת נפש בגלל ניסיונו המר בפשיטה על דייפ. באחת הפעמים הוא משתכר בפאב, ומוסר בפומבי פרטים על המבצע הסודי עליו הוא אמור לפקד. הוא מודח ובמקומו מתמנה ג'ון.
בהתקפה מצליח הכוח לכבוש את עמדת התותחים. פארקר נפצע ווינטר דואג לפינויו, אולם כעבור זמן קצר דורך ווינטר על מוקש ונהרג.
ואל מקבלת את הידיעה על מותו של ווינטר. היא מבקרת את פארקר הפצוע, ולא מספרת לו על כך. הוא מאחל לה כל טוב עם ווינטר לפני חזרתו לארצות הברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"השישה ביוני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"השישה ביוני", באתר AllMovie (באנגלית)
"השישה ביוני", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"השישה ביוני", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קדימון לסרט, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרומן ראה אור בתרגום עברי כשנה לאחר פרסומו: ליונל שפירא, השישה ביוני, עברית: חוה שור, תל אביב: לדורי, 1956 (ולאחר מכן בסדרת "מועדון הספר הטוב" של הוצאת מ. מזרחי).