התניה אופרנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התניה אופרנטית היא אחד מהמושגים המרכזיים בביהביוריזם ובתחום ניתוח ההתנהגות. היא מתארת תהליך, לפיו ההתנהגות של בעלי חיים ובני אדם משתנה ועוברת תהליך של ברירה (סלקציה), בעקבות השינויים אשר מתרחשים כתגובה למעשיהם. להבדיל מההתנהגות הרספונדטית (רפלקסיבית), כאן היחיד פועל באופן אקטיבי ומשפיע על הסביבה החיצונית.[1] מי שמחליט אם ההתנהגות תתבצע שוב בעתיד או לא היא הסביבה החיצונית ולא האורגניזם, מהסיבה שהסביבה היא זאת שנותנת משוב (משתנה לאחר פעולתו). תהליך זה מתרחש באופן ספונטני מרגע ההיוולדות של האדם ועד סוף ימי חייו.

חיזוקים, ענישות והכחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי החיזוקים והעונשים בהתניה אופרנטית

החוקים העיקריים של ההתניה מתוארים בספרו הראשון של ברס סקינר התנהגות היצורים החיים (1938). במשך כ-7 שנים הוא ערך ניסויים מעבדתיים בחקר התנהגות של חולדות וגילה חוקיות וסדר בהתנהגותן. להלן חלק מהגילויים:

חוק ההתניה האופרנטית - תדירות הופעת האופרנט עולה, אם לאחריו מופיע חיזוק חיובי.

חוק הכחדה האופרנטית - תדירות התנהגותו של אופרנט שחוזק בעבר יורדת, אם החיזוק החיובי מפסיק להופיע.

מושגים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיזוק - גירוי כלשהו שמופיע בתנאים מסוימים (שינוי בסביבה שהתרחש אחרי ההתנהגות) וגורם להתנהגות מסוימת לחזור על עצמה בתנאים דומים. רוב סוגי ההתנהגויות של האדם מותנות לפי הדרך הזאת.

אופרנט - התנהגות המתרחשת באופן מקרי בתנאים מסוימים. אין לה גירוי שגורם לה אשר ניתן לצפות בו בסביבה החיצונית (כמו שקורה בהתנהגות רספונדנטית), ואפשר לומר שהאופנט מגיע "מתוך" האדם (או בעל החיים). אופרנט זה סוג התנהגות, שבדרך כלל משפיעה על הסביבה החיצונית ועושה שינוי כלשהו.

אירועים שמעלים תדירות הופעה של התנהגות:

  • חיזוק חיובי: אם לאחר האופרנט, נוסף לסביבה גירוי שלא היה בה בעבר, ולאחריו ההתנהגות התבצעה שוב, גירוי זה יחשב כמחזק חיובי. (לרוב ניתן לחשוב שחיזוק חיובי מהווה משהו "נעים" לאדם או לבעל החיים, אך הקריטריון העיקרי הוא שלאחריו תדירות הופעת ההתנהגות עולה).
  • חיזוק שלילי: כאשר האדם נמצאים בתנאים אבריסיביים (תנאים נחשבים לאבריסיביים אם הם גורמים להופעת התנהגות של בריחה או הימנעות), כל אופרנט שיגרום לו לצאת מהתנאים האלה או להפסיק את השפעת הגירוי האברסיבי יחוזק.

אירועים שמפחיתים תדירות הופעה של התנהגות:

  • ענישה חיובית: אם לאחר האופרנט מופיע גירוי אברסיבי שלא היה בסביבה לפני התבצעותו, ולאחריו תדירות ההתנהגות יורדה, התניה זו נקראת "ענישה" או "התניה הפוכה" (סקינר, 1938).
  • הכחדה: התנהגות שחוזקה עם חיזוק חיובי, תתחיל לרדת בתדירות, אם לאחריה אין יותר חיזוק חיובי.

תליויות של חיזוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקינר תיאר את תהליך שינוי ההתנהגות של האדם במשך חייו כמנגנון המקביל לברירה הטבעית. כפי שהסביבה מבררת וגורמת ליצורים מסויימים לשרוד, ולאחרים להיכחד, כך עושה גם הסביבה בקונטקסט של חייו האישיים של האדם. את ההתנהגות אפשר לנתח כאירוע המורכב משלושה שלבים, אשר נמשכים במשך כל ימי חייו של האדם: א. האירוע המקדים (בדרך כלל גירוי מבחין, שיוצר תנאים שבהם עולה ההסתברות שתופיע התנהגות מסויימת, - ראה ערך ניתוח התנהגות יישומי -), ב. התנהגות גלויה של האדם (הכוללת גם את הרגשות והמחשבות שהוא חווה בזמן ההתנהגות), וג. התוצאות שמופיעות לאחר ההתנהגות (השינויים שמופיעים בסביבה החיצונית: חיזוקים, ענישות וכו').[2] הקשר המתרחש בין שלושת המרכיבים הללו הוא נוצר באופן מקרי וזמני.

בדרך כלל נהוג להסביר התנהגות אופרנטית כהתנהגות "בעלת מטרה". אך מבחינה טכנית הסבר זה שגוי, מכיוון שהאדם מתנהג לא כי הוא "חושק במטרה" כלשהי, אלא כי בעבר ההתנהגות זו חוזקה. כך גם אפשר להתייחס לברירה הטבעית, שמכינה את האורגניזם לסביבה דומה לזאתי שבה התרחשה הסלקציה, ולא ל"עתיד"[3], מהסיבה שהעתיד עוד אינו קיים.

פיזיולוגיה של התניה אופרנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערכת החיזוק

מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מראים כי תהליכי למידה שמערבים חיזוק התנהגותי קשורים להפעלה של מערכת החיזוק במוח. גירויים חיוביים גורמים להפעלה של תאי עצב באזור שנקרא הטגמנטום הגחוני ולהפרשה של המוליך העצבי דופמין לתוך גרעין האקומבנס. תהליך זה גורם לתחושת הנאה. ככל הנראה, הפרשת הדופמין מסייעת לתהליכים של למידה באזורים שונים במוח, דרך התפקיד שדופמין ממלא בהגברה ארוכת טווח (Long-term potentiation).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., The behavior of organisms : an experimental analysis, Acton, Mass.: Copley Pub. Group, 1991
  2. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., Science and human behavior., New York,: Macmillan, [1953]
  3. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., Upon further reflection, Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall, 1987