גרעין האקומבנס
 | |
| גרעין האקומבנס מסומן באדום | |
| שיוך |
סטריאטום גחוני  |
|---|---|
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
nucleus accumbens |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.1.09.440 |
| TA2 (2019) |
5558 |
| מזהה נרולוקס |
birnlex_727 |
| מזהה נרוניימס |
277 |
| FMA |
61889 |
| קוד MeSH |
A08.186.211.200.885.287.249.487.775.500 |
| מזהה MeSH |
D009714 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0028633 |
  | |
גרעין האקומבנס (NAc) הוא אזור במוח הממוקם בסטריאטום, הוא החלק העיקרי של הסטריאטום הגחוני (ventral striatum)[1] ואחד מגרעיני הבסיס של המוח הגדול.
מבחינה פונקציונלית, גרעין זה הוא חלק מהמערכת המזולימבית[2] ומהמערכת הלימבית.
תפקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרעין האקומבנס מקבל מידע ממבנים לימביים החיוניים לעיבוד רגשי וכן ממבנים האחראיים על קואורדינציה של התנועה[1]. הוא מקושר לטגמנטום הגחוני כחלק מהמערכת המזולימבית mesolimbic system של המוליך העצבי דופמין[2].
גרעין האקומבנס מעורב במנגנוני חיזוק וקשב[3]. אותות דופמינרגיים הנשלחים אל גרעין האקומבנס מסמנים נוכחות או אפשרות של גמול[2]. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים להנעה (מוטיבציה) וגמול, ולעיתים אף מכונה "מרכז העונג" של המוח. גרעין האקומבנס שולח מידע אל קליפת המוח הקדם-מצחית כדי לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות[4] וממלא תפקיד מרכזי במערכת החיזוק במוח[5][6].
לגרעין האקומבנס יש חשיבות רבה לתהליכי הוויסות של התנהגויות המכוונות לקבלת גמול[7]. הוא חיוני ליצירת אינטגרציה של מידע מוטיבציוני לצורך ויסות ההתנהגות[1]. עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת בעקבות ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים[4]. על ידי כך הוא מעודד בחירה של פעולות, אשר יובילו לגמול מצופה[4].
בנוסף, לגרעין האקומבנס יש תפקיד מרכזי בוויסות של אימפולסיביות[1].
אזור זה נחקר רבות בהקשרים של התמכרות לסמים, וידוע כי סמים ממכרים גורמים לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרעין האקומבנס מורכב משני חלקים עיקריים:
- ליבה (The NAC core (NACc - לליבה של גרעין האקומבנס יש תפקיד חיוני ביכולת של חיזוקים מותנים (CR - Conditioned Reinforcer) להשפיע על ההתנהגות[5].
- קליפה The NAC shell -
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Basar, K., Sesia, T., Groenewegen, H., Steinbusch, H. W., Visser-Vandewalle, V., & Temel, Y. (2010). Nucleus accumbens and impulsivity. Progress in neurobiology, 92(4), 533-557.
- ^ 1 2 3 By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ 1 2 3 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ 1 2 Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
- ^ Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.
- ^ Catharine A. Winstanley, Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review 26, 379–395
| גרעיני הבסיס | ||
|---|---|---|
| אזורים מוחיים | סטריאטום (הגרעין הזנבי • פוטמן • גלובוס פלידוס • גרעין האקומבנס) • אמיגדלה • פקעת ההרחה (אנ') • הגרעין התת-תלמי (אנ') • החומר השחור | |
| תפקודים | שליטה מוטורית • למידה | |
| המערכת הלימבית | ||
|---|---|---|
| אזורים מוחיים | קליפת המוח הלימבית: פיתול החגורה (פיתול החגורה הקדמי, פיתול החגורה הקדמי העליון), הפיתול הפארהיפוקמפאלי (אנ') • קליפת המוח הארובתית-מצחית • היפוקמפוס • פורניקס • אמיגדלה • גרעין האקומבנס • היפותלמוס • הגופים הדדיים • תלמוס | |
| תפקודים | רגשות • מוטיבציה • זיכרון • למידה • הרחה • תגובת הילחם או ברח • ויסות של מערכת העצבים האוטונומית | |