עיצוב התנהגות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיצוב התנהגות (אנגלית: Behavior shaping או Behavior modification ‏‏‏[1], מכונה גם קירוב הדרגתי) היא שיטה להקניית דפוס התנהגות מסובך לאדם או לבעל חיים בעזרת פירוק דפוס ההתנהגות לפעולות פשוטות ומתן תגמול (חיזוק) לעשיית כל פעולה כזו.

עיצוב ההתנהגות מסובך יותר לביצוע מהוראה בעזרת הסבר מהות דפוס התנהגות, מהוראה בחיקוי ומתן אפשרות ללימוד בניסוי וטעייה. לכן הוא משמש כששלוש דרכי הוראה אלה מתבררות כלא יעילות או בלתי אפשריות.

מקור השיטה בניסויים שערך איוואן פבלוב, בהם יצר התניה בין צליל פעמון לבין מזון כך שכלבים למדו להפריש רוק רק למשמע הצליל‏[2]. בהמשך, נטבע המושג "עיצוב התנהגות" על ידי פרדריק סקינר, מאבות הפסיכולוגיה הביהיביוריסטית.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלב נחייה לומד לעזור לבעליו לחצות כביש בעזרת עיצוב התנהגות. זאת בניגוד למרבית בני האדם שלומדים לחצות כביש בעזרת הסברים על מהות הפעולות הקשורות בחציית כביש. קשה לדעת אם כלב נחייה יכול להבין את מהויות פעולות הסיוע השונות שהוא מגיש וקשה גם להסביר לו את אלה מהן שהוא כן יכול, בעיקרון, להבין.
  • חלק מהאנשים בעלי לקויות הקשת האוטיסטית לומדים את תהליך עשיית צורכיהם בבית השימוש בעזרת עיצוב התנהגות. זאת מכמה סיבות:
    • לאנשים אלה עשוי להיות תכנון מוטורי פגום שמצריך פירוק פעולות מסובכות לפעולות פשוטות. בבית השימוש של חלקם תלויים הסברים מאוירים על סדר הפעולות הדרוש (נעילת הדלת, התפשטות, ישיבה, עשיית הצרכים, ניקוי ישבן, התלבשות, רחצת ידיים ופתיחת הדלת).
    • לאנשים אלה עשויה להיות בעיה בהבנה של התנהגויות חברתיות והם לא יסיקו בעצמם שזה לא מקובל לצאת מחדר השירותים עירום ולהתלבש בחוץ.
    • לאנשים אלה עשויה להיות בעיה קשה בהבנת שפה ולכן קשה להסביר להם מה לעשות בשירותים בתמציתיות.
  • סקינר לימד חזיר למלא עגלת קניות ולגשת איתה לקופה. הוראה זו הייתה לצורך ניסוי בפסיכולוגיה שהוכיח את כוחה של השיטה בהקניית דפוסי התנהגות שאין ספק שמהותן אינו מובן ללומד.
  • טיפול בבעיות משמעת בבית הספר. הטיפול מבוסס על בנייה וחיזוק של הרגלים רצויים ומקובלים ועל הכחדת התנהגויות שאינן תואמות. ההנחה הבסיסית היא שהפרעה של תלמיד נובעת מכך שהיא מזכה אותו בתגמול, כגון: תשומת לב של התלמידים או של המורה‏[3].

עיצוב התנהגות בקרב בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב התנהגות היא דרך פסיכולוגית חינוכית לגרום לשינוי התנהגותי אצל הפרט בהתאם למקובל בחברה.‏[4] השיטה מבוססת על מחקרים בתחום הלמידה שביצע הפסיכולוג האמריקני פרדריק סקינר.‏[5]

עיצוב ההתנהגות מכוון להתאים להתנהגות הולמת ומקובלת בחברה. כל חברה מגדירה לעצמה חוקים ונורמות התנהגות המאפשרים לה להתקיים בצורה יעילה בסביבתה. כך למשל, בחברה המערבית התנהגות הולמת נתפסת כסובלנות וסבלנות כלפי אחרים, והתנהגות בלתי הולמת היא אלימות מילולית ופיזית (התנהגות שעלולה להוביל לקשיים חברתיים ותעסוקתיים, ולעבירה על החוק).‏[6]

על פי שיטת עיצוב ההתנהגות, הגיל המתאים להתחיל להגדיר לילד את חוקי ההתנהגות המקובלת בחברה, הוא כבר בגיל הרך, מפני שרוב ההתנהגויות הן נלמדות. אמנם מצד אחד, ככל שהילד צעיר יותר, יש לו פחות יכולות ויסות עצמי והמחנך נדרש לרוב לחזור על המסרים שברצונו להעביר מספר פעמים רב יותר. אך מצד שני, ככל שילד בוגר יותר, כך קשה יותר להקנות לו נורמות חדשות להתנהגות משום שכבר התרגל לדפוסי התנהגות מסוימים (למשל תגובות אלימות לכל מצב של תסכול).‏[7]

שלבים ושיטות לעיצוב התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקניית התנהגות הולמת אצל ילדים היא תהליך שמורכב ממספר שלבים. כמו כן ישנן שיטות שונות שנועדו לעצב את התנהגותו של הפרט בצורה חינוכית וחיובית.

השלבים שמאחדים את כל השיטות הם:

  1. תצפית - על המחנך לצפות בילד על מנת לאתר את תחומי הקושי. משך התצפית הממוצעת הוא שבוע, והיא מתבצעת במקומות שונים ובסיטואציות שונות.‏[4]
  2. בניית תוכנית לעיצוב התנהגות תוך שימוש באחת השיטות לעיצוב התנהגות:
    • "כלכלת אסימונים" - מבוססת על חיזוק סמלי כמו מדבקה או נקודה. קבלת חיזוקים מותנית בהתנהגות הרצויה. לאחר צבירה של כמות מוגדרת של חיזוקים ניתן להמירם בפרס.‏[4]
    • "חוזה אישי" - נועד לרוב כדי להכחיד התנהגות לא רצויה אחת בפרק זמן מוגדר מראש בתוך התוכנית לעיצוב התנהגות. כוללת חיזוקים חיוביים ופרסים על רצף הצלחות במשך היום. כמו כן ישנו בונוס בסוף השבוע במידה והילד הצליח במשימה במשך כל ימי השבוע.
    • "הקשבה פעילה" - מיועדת לזמן של אי שקט או התפרצות של הילד. השיטה מיועדת לשקף לילד את הרגש שלו על ידי "שאלות סגורות" שניתן לענות עליהן ב"כן" או "לא". השיטה הזו הוכחה כיעילה בעיצוב התנהגות של ילדים עם בעיות התנהגות קשות ונוער בסיכון.

ניתן להסתייע באנשי מקצוע בגיבוש תוכנית לעיצוב התנהגות, תוך שיתוף מלא של ההורים והילד.

בתוכנית מוגדרים יעדים ברורים שכוללים התנהגויות לשימור, התנהגויות לשיפור והתנהגויות בלתי רצויות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Skiner, BF, (1970), some relations between behavior modification and basic research. In SW Bijou, ERibes-Inesta, Behavior Modification‏
  2. ^ Skinner, BF. (1981). Pavlov's influence on psychology in America. Journal of the history of the behavioral sciences. 17, 242-245
  3. ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים, מכון מופ"ת
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 אורית גודקאר (2006), עיצוב התנהגות
  5. ^ אליעזר יריב, חיזוק מעצב, באתר בין הצלצולים של הסתדרות המורים
  6. ^ גולדברג י., סובול ש. (2011), "הורים לילדים ללא גבולות: עיצוב התנהגותם של ילדים". הוצאת ספרים "אח" בע"מ, קריית ביאליק. עמ' 13
  7. ^ גולדברג י., סובול ש. (2011), "הורים לילדים ללא גבולות: עיצוב התנהגותם של ילדים". הוצאת ספרים "אח" בע"מ, קריית ביאליק. עמ' 37-36