וולודימיר ליוטיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וולודימיר ליוטיי
Volodymyr Lyutyi.jpg
מידע אישי
לידה 20 באפריל 1962 (בן 56)
דנייפרופטרובסק שבברית המועצות, כיום באוקראינה
שם מלא וולודימיר איבנוביץ' ליוטיי
גובה 1.88 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19791989
1989 - 1991
1991 -1992
1992
1993
1993
1994
1994 -1996
1996
1996 -1997
19971998
1998 - 1999
19992001
דנייפרו דנייפרופטרובסק
שאלקה 04
דיסבורג
בוכום
בורסאספור
רוט-וייס אוברהאוזן
אונטרהאכינג
זלמרוהר
דנייפרו דנייפרופטרובסק
פרוסן קלן
ויטליך
באד הונף
פ.צ. יונקרסדורף
250 (51)
45 (9)
36 (6)
3 (0)
2 (0)
6 (0)
10 (6)
43 (5)
1 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1990
1992
נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות
חבר המדינות העצמאיות
3 (1)
3 (0)
קבוצות כמאמן
2007
20102011
2013
2013
20142015
2016
2017
לוקומוטיב מוסקבה (עוזר מאמן)
רוסטוב (מאמן זמני/עוזר מאמן)
פ.צ. ניסטרו (מולדובה)
ראפיד גידיגיצ'י (מולדובה)
פ.צ. סקסן (מולדובה)
זוגדידי (גאורגיה)
סומי (אוקראינה)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

וולודימיר איבנוביץ' ליוטייאוקראינית: Володимир Іванович Лютий, נולד ב-20 באפריל 1962 בדנייפרופטרובסק שבברית המועצות, כיום באוקראינה) הוא כדורגלן עבר אוקראיני ומאמן בהווה. כשחקן היה ליוטיי מזוהה בעיקר עם המועדון דנייפרו דנייפרופטרובסק, וערך שש הופעות בינלאומיות, בנבחרות נבחרת ברית המועצות ונבחרת חבר העמים. ליוטיי זכה במדליית זהב באולימפיאדת סיאול (1988) עם הנבחרת האולימפית של ברית המועצות.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליוטיי החל את קריירת הבוגרים בשנת 1979 בדנייפרו דנייפרופטרובסק, ששיחקה אז בליגת העל הסובייטית ונחשבה לקבוצת צמרת. ליוטיי שיחק במועדון במשך עשר עונות רצופות, וזכה לראשונה באליפות בשנת 1983. גם בעונות הבאות היו ליוטיי ודנייפרו בצמרת הכדורגל הסובייטי, כאשר סיימו במקום השלישי בעונות 1984 ו-1985, וזכו בשנת 1986 בגביע הפדרציה הסובייטית. בעונת 1986/87 השתתף ליוטיי עם דנייפרו בגביע אופ"א, שם הודחה הקבוצה בסיבוב הראשון על ידי לגיה ורשה. בעונת 1987 סיים ליוטיי עם דנייפרו במקום השני בליגת העל הסובייטית. בשנת 1988 זכה ליוטיי עם דנייפרו באליפות השנייה שלו, וכעבור שנה זכה עמה בגביע הסובייטי, לאחר ניצחון 0–1 על טורפדו מוסקבה בגמר, בו נכנס כמחליף. בעונת 1988/89 הבקיע ליוטיי את שער הבכורה שלו במסגרת אירופית, בתיקו 1-1 מול בורדו במסגרת גביע אופ"א, אך דנייפרו הפסידה 1–2 בגומלין והודחה. בעונת 1989/90 השתתף ליוטיי לראשונה בגביע אירופה לאלופות, בגין זכייתה של הקבוצה באליפות, והבקיע שער בתיקו 2-2 מול סברובסקי טירול בגומלין של שמינית הגמר, אותה צלחה דנייפרו לאחר ניצחון 0–2 במשחק הראשון. זה היה שערו האחרון של ליוטיי עם הקבוצה במסגרת אירופית, שכן ליוטיי עזב את דנייפרו בינואר 1990 לאחר עשר עונות, ולא סיים בקבוצה את עונת 1989/90. ליוטיי הבקיע 51 שערי ליגה ב-250 הופעות במהלך תקופה זו.

בינואר 1990 עבר ליוטיי לשאלקה 04, ששיחקה אז בליגת הבונדסליגה השנייה. בעונתו הראשונה בקבוצה הבקיע שני שערים ב-21 הופעות, אך לא הצליח להעפיל עם שאלקה לבונדסליגה, שכן הקבוצה סיימה רק חמישית. בעונת 1990/91 ליוטיי תפס תפקיד חשוב מאוד בקישור הקבוצה, הבקיע שבעה שערי ליגה, וסייע לשאלקה להעפיל לבונדסליגה מהמקום הראשון. עם זאת, ליוטיי לא נשאר בשאלקה, וחתם בקיץ 1991 בדיסבורג מהבונדסליגה. ליוטיי שיחק עונה אחת בדיסבורג, בה שיתף פעולה עם מיכאל טרנאט ומיכאל טוניס והבקיע שישה שערי ליגה, אך הקבוצה נשרה בתום עונה זו, 1991/92, לבונדסליגה השנייה. בעונת 1992/93 שיחק ליוטיי בבוכום מהבונדסליגה, אך ערך רק שלוש הופעות, ובאותה שנה שיחק גם בבורסאספור הטורקית וברוט-וייס אוברהאוזן הגרמנית, בשתיהן ערך הופעות בודדות. בהמשך שיחק באונטרהאכינג ובזלמרוהר מהליגות הנמוכות בגרמניה, ובשנת 1996 ערך הופעה בודדת בקבוצה בה גדל, דנייפרו דנייפרופטרובסק. את שנות הקריירה האחרונות שלו העביר ליוטיי במועדוני חובבים בגרמניה, עד לפרישתו בשנת 2001.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליוטיי לקח חלק בזכייתה של נבחרת ברית המועצות האולימפית במדליית זהב באולימפיאדת סיאול (1988). ליוטיי פתח בכל משחקיה של ברית המועצות באולימפיאדה למעט משחק אחד בשלב הבתים, ושיחק 115 דקות בגמר, בו ניצחה נבחרת ברית המועצות את נבחרת ברזיל האולימפית בתוצאה 1–2 בהארכה. את הופעתו הראשונה בנבחרת ברית המועצות הבוגרת ערך ליוטיי בשנת 1990, וזומן לסגל הנבחרת למונדיאל 1990. ליוטיי ערך בטורניר זה הופעה אחת, כאשר נכנס כחילוף התקפי בהפסד 0–2 לנבחרת ארגנטינה. ברית המועצות סיימה טורניר מאכזב, כאשר הודחה בשלב הבתים. בשנת 1992, לאחר התפרקות ברית המועצות, נסע ליוטיי ליורו 1992 כחלק מסגל נבחרת חבר המדינות העצמאיות, שהיוותה נבחרת ביניים שכללה נציגים מכל מדינות ברית המועצות, עד שתוקמנה נבחרות עצמאיות לכל מדינה מהגוש הסובייטי. ליוטיי ערך בטורניר זה הופעה אחת, בתיקו 1-1 מול נבחרת גרמניה, והוחלף במחצית המשחק. גם בטורניר זה נחל ליוטיי אכזבה, כאשר נבחרתו הודחה כבר בשלב הבתים. לליוטיי שלוש הופעות במדי נבחרת ברית המועצות בהן הבקיע שער אחד, ועוד שלוש הופעות במדי נבחרת חבר המדינות העצמאיות. לאחר יורו 1992, ליוטיי היה יכול להשתלב בנבחרת אוקראינה, אך לא ערך בשורותיה הופעות.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו עסק ליוטיי בתפקידי אימון שונים. תחילה שימש עוזר מאמן ומאמן זמני בלוקומוטיב מוסקבה וברוסטוב. אחר כך שימש כמאמן ראשי בשלוש קבוצות שונות במולדובה, פ.צ. ניסטרו, ראפיד גידיגיצ'י ופ.צ. סקסן, ואחר כך שימש מנהל ספורטיבי בפ.צ. טרנופיל האוקראינית. החל משנת 2016 ליוטיי הוא מאמנה של זוגדידי מליגת המשנה בגאורגיה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם דנייפרו דנייפרופטרובסק:

עם שאלקה 04:

עם הנבחרת האולימפית של ברית המועצות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולודימיר ליוטיי בוויקישיתוף


נבחרת ברית המועצות - אולימפיאדת סיאול 1988 (מדליית זהב)

1 חארין | 2 קטשווילי | 3 סקליארוב | 4 צ'רדניק | 5 יאנוניס | 6 טישצ'נקו | 7 קוזנצוב | 8 פונומאריוב | 9 בורודיוק | 10 דוברובולסקי | 11 ליוטיי | 12 ירובנקו | 13 פוקין | 14 טטרצ'וק | 15 מיכאיליצ'נקו | 16 פרודניקוב | 17 לוסב | 18 גורלוקוביץ' | 19 סביצ'ב | 20 נרבקובאס | מאמן: בישובץ

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות - מונדיאל 1990

1 דסאייב | 2 בסונוב | 3 חידיאטוללין | 4 קוזנצוב | 5 דמיאננקו | 6 רץ | 7 אלייניקוב | 8 ליטובצ'נקו | 9 זאברוב | 10 פרוטאסוב | 11 דוברובולסקי | 12 בורודיוק | 13 צווייבה | 14 ליוטיי | 15 ירמצ'וק | 16 צ'אנוב | 17 זיגמנטוביץ' | 18 שאלימוב | 19 פוקין | 20 גורלוקוביץ' | 21 ברושין | 22 אוברוב | מאמן: לובנובסקי

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת חבר המדינות העצמאיות - יורו 1992

1 חרין | 2 צ'רנישוב | 3 צחדאדזה | 4 צווייבה | 5 א. קוזנצוב | 6 שאלימוב | 7 מיכאיליצ'נקו | 8 קנצ'לסקיס | 9 אלייניקוב | 10 דוברובולסקי | 11 יוראן | 12 צ'רצ'סוב | 13 קיריאקוב | 14 ליוטיי | 15 קוליבנוב | 16 ד. קוזנצוב | 17 קורנייב | 18 אונופקו | 19 לדיאחוב | 20 איבנוב | מאמן: בישובץ