יורו 1992

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 1992
הסמל של יורו 1992
מארחת Flag of Sweden.svg  שבדיה
תאריך 10 ביוני - 26 ביוני 1992
מספר נבחרות 8
הנבחרת הזוכה Flag of Denmark.svg  דנמרק
מספר משחקים 15
מספר שערים 32 (2.13 בממוצע למשחק)
מספר צופים 430,111 (28,674 בממוצע למשחק)
מלך השערים Flag of the Netherlands.svg דניס ברגקאמפ
Flag of Sweden.svg תומאס ברולין
Flag of Denmark.svg הנריק לארסן
Flag of Germany.svg קרלהיינץ רידלה
מערב גרמניה 1988
אנגליה 1996

אליפות אירופה בכדורגל 1992, הידועה גם בשם יורו 1992 היא אליפות אירופה בכדורגל התשיעית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בשבדיה בין ה-10 ביוני ל-26 ביוני 1992.

הטורניר היה לטורניר האחרון בו משתתפות שמונה נבחרות בלבד. שבדיה המארחת העפילה לטורניר באופן אוטומטי, ואליה היו אמורות להצטרף שבע עולות מטורניר המוקדמות, אם כי כשבועיים טרם פתיחת הטורניר, פרשה ממנו יוגוסלביה בעקבות המלחמה בחבל הבלקן. היא הוחלפה על ידי סגניתה בשלב הבתים במוקדמות, דנמרק, שבסופו של דבר אף זכתה בטורניר. ברית המועצות סיימה בראש הבית שלה בטורניר המוקדמות, אך בעקבות התפרקות ברית המועצות הופיעה הנבחרת תחת השם נבחרת חבר המדינות העצמאיות.

למשחק הגמר התמודדה גרמניה, לראשונה כנבחרת מאוחדת, מול דנמרק. הדנים הפתיעו במשחק את אלופת העולם המכהנת ממונדיאל 1990, וניצחו בתוצאה 2-0 משערים של ג'ון ינסן וקים וילפורט, ובכך השלימו זכייה ראשונה, ויחידה עד כה, של נבחרתם בתואר.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 1992

הגרלת מוקדמות יורו 1992 התקיימה ב-2 בפברואר 1990. בתחילה כללה ההגרלה 34 נבחרות, שחולקו לשבעה בתים (מתוכן שישה בני חמש נבחרות, ואחד בן ארבע נבחרות). אמנם, לאחר איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990, הפסיקה גרמניה המזרחית את פעילותה, והיא נגרעה משלב הבתים. גרמניה תפסה את מקומה ותוצאותיה של גרמניה המערבית. שבע הנבחרות שסיימו בראש הבית העפילו לטורניר לצידה של שבדיה המארחת, אך זוכת בית 4, יוגוסלביה, הוחלפה על ידי סגניתה דנמרק בעקבות מלחמות יוגוסלביה, והחלטת האו"ם. דנמרק סיימה את שלב הבתים עם נקודה בלבד פחות מיוגוסלביה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס תאריך העפלה הופעות קודמות ביורו1
Flag of Sweden.svg שבדיה נבחרת מארחת 2 בפברואר 1990 0
Flag of France.svg צרפת מנצחת בית 1 12 באוקטובר 1991 2 (1960, 1984)
Flag of Scotland.svg סקוטלנד מנצחת בית 2 13 בנובמבר 1991 0
Flag of the CIS.svg חבר המדינות העצמאיות2 מנצחת בית 3 13 בנובמבר 1991 5 (19603, 19643, 19683, 19723, 19883)
Flag of Denmark.svg דנמרק סגנית בית 44 30 במאי 1992 3 (1964, 1984, 1988)
Flag of Germany.svg גרמניה מנצחת בית 5 20 בנובמבר 1991 5 (19725, 19765, 19805, 19845, 19885)
Flag of the Netherlands.svg הולנד מנצחת בית 6 4 בדצמבר 1991 3 (1976, 1980, 1988)
Flag of England.svg אנגליה מנצחת בית 7 13 בנובמבר 1991 3 (1968, 1980, 1988)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

2 החליפה את ברית המועצות

3 כברית המועצות

4 החליפה את יוגוסלביה

5 כגרמניה המערבית

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר יורו 1992 נפרש על פני ארבעה אצטדיונים בארבע ערים שונות. האצטדיון שנבחר לארח את משחק הגמר היה אולבי בגטבורג.

SwedenStub.png

סטוקהולם
Soccer ball.svg
גטבורג
Soccer ball.svg
מאלמה
Soccer ball.svg
נורשפינג
Soccer ball.svg
גטבורג סטוקהולם
אולבי אצטדיון רוסונדה
תכולה: 44,000 תכולה: 40,000
Nyaullevi.jpg Råsunda Stadium.jpg
מאלמה נורשפינג
אצטדיון מאלמה אצטדיון אידרוטספארקן
תכולה: 30,000 תכולה: 23,000
Malmö stadion.jpg Norrkopings idrottspark.jpg
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב חצי הגמר, כך שהמנצחת בכל בית פגשה את סגנית הבית המקביל. בפעם האחרונה בתולדות הטורניר, הוענקו שתי נקודות לניצחון בשלב הבתים, ולא שלוש כפי שנהוג מאז.

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבדיה המארחת סיימה בראש הבית ללא הפסד, בבית צמוד בו פגשה את דנמרק, צרפת ואנגליה. דנמרק ניצחה בתוצאה 2-1 את צרפת במחזור האחרון, בקרב ראש בראש על ההעפלה שסיים את דרכה של צרפת בטורניר ללא ניצחון. תוצאה זהה לטובתה של שבדיה מול אנגליה באותו מחזור, במה שהיה למשחקו האחרון של קפטן אנגליה גארי ליניקר בשורות הנבחרת, סיימה את דרכם של האנגלים בטורניר במקום האחרון בבית וללא ניצחון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Sweden.svg שבדיה 5 3 2 1 0 4 2 2+
Flag of Denmark.svg דנמרק 3 3 1 1 1 2 2 0
Flag of France.svg צרפת 2 3 0 2 1 2 3 1-
Flag of England.svg אנגליה 2 3 0 2 1 1 2 1-
Flag of Sweden.svg שבדיה 1 - 1 צרפת Flag of France.svg
Flag of Denmark.svg דנמרק 0 - 0 אנגליה Flag of England.svg
Flag of France.svg צרפת 0 - 0 אנגליה Flag of England.svg
Flag of Sweden.svg שבדיה 1 - 0 דנמרק Flag of Denmark.svg
Flag of Sweden.svg שבדיה 2 - 1 אנגליה Flag of England.svg
Flag of France.svg צרפת 1 - 2 דנמרק Flag of Denmark.svg

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות הבכירות בבית, הולנד וגרמניה, היו גם אלו שהעפילו בסיום השלב, כשהולנד בראש הבית ללא הפסד. שתי הנבחרות הגיעו למחזור האחרון עם שלוש נקודות (ניצחון ותיקו), והתמודדו ביניהן על המקום הראשון. ניצחון הולנדי בתוצאה 3-1 הכריע את ראשות הבית. סקוטלנד, בהופעת הבכורה שלה בטורניר, רשמה את ניצחונה הראשון במחזור הנעילה, 3-0 על חבר המדינות העצמאיות, שנפרדה מהטורניר ללא ניצחון.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of the Netherlands.svg הולנד 5 3 2 1 0 4 1 3+
Flag of Germany.svg גרמניה 3 3 1 1 1 4 4 0
Flag of Scotland.svg סקוטלנד 2 3 1 0 2 3 3 0
Flag of the CIS.svg חבר המדינות 2 3 0 2 1 1 4 3-
Flag of the Netherlands.svg הולנד 1 - 0 סקוטלנד Flag of Scotland.svg
Flag of the CIS.svg חבר המדינות 1 - 1 גרמניה Flag of Germany.svg
Flag of Scotland.svg סקוטלנד 0 - 2 גרמניה Flag of Germany.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 0 - 0 חבר המדינות Flag of the CIS.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 3 - 1 גרמניה Flag of Germany.svg
Flag of Scotland.svg סקוטלנד 3 - 0 חבר המדינות Flag of the CIS.svg

שלבי הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי הנבחרות ביורו 1992
  חצי גמר גמר
21 ביוני - סטוקהולם
 Flag of Sweden.svg  שבדיה 2  
 Flag of Germany.svg  גרמניה 3  
26 ביוני - גטבורג
 Flag of Germany.svg  גרמניה 0
   Flag of Denmark.svg  דנמרק 2
22 ביוני - גטבורג
 Flag of the Netherlands.svg  הולנד 2 (4)
 Flag of Denmark.svg  דנמרק 2 (5)  

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

21 ביוני 1992
Flag of Germany.svg  גרמניה 3 - 2 Flag of Sweden.svg  שבדיה אצטדיון רוסונדה, סטוקהולם
תומאס הסלר הבקיע שער בדקה ה-11 11'
קרלהיינץ רידלה הבקיע שער בדקה ה-88', 59 88', 59'
(סיקור) תומאס ברולין הבקיע שער בדקה ה-64 64' (פ)
קנט אנדרסון הבקיע שער בדקה ה-89 89'


22 ביוני 1992
Flag of Denmark.svg  דנמרק 2 - 2
(הארכה)
Flag of the Netherlands.svg  הולנד אולבי, גטבורג
הנריק לארסן הבקיע שער בדקה ה-33', 5 33', 5' (סיקור) דניס ברגקאמפ הבקיע שער בדקה ה-23 23'
פרנק רייקארד הבקיע שער בדקה ה-86 86'
    פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים הנריק לארסן
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פלמינג פובלסן
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים לארס אלסטרופ
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים קים וילפורט
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים קים כריסטופטה
5 - 4 הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים רונאלד קומאן
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים מרקו ואן באסטן
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים דניס ברגקאמפ
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים פרנק רייקארד
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים רוב ויטסחה
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

26 ביוני 1992
Flag of Denmark.svg  דנמרק 2 - 0 Flag of Germany.svg  גרמניה אולבי, גטבורג
ג'ון ינסן הבקיע שער בדקה ה-18 18'
קים וילפורט הבקיע שער בדקה ה-78 78'
(סיקור)
אלופת אירופה:
Flag of Denmark.svg דנמרק (תואר ראשון)

מלך השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 שערים

2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
Flag of Denmark.svg פיטר שמייכל Flag of France.svg ז'וסלין אנגלומה
Flag of France.svg לורן בלאן
Flag of Germany.svg אנדראס ברמה
Flag of Germany.svg יורגן קולר
Flag of Germany.svg שטפן אפנברג
Flag of the Netherlands.svg רוד חוליט
Flag of Germany.svg תומאס הסלר
Flag of Denmark.svg בריאן לאודרופ
Flag of the Netherlands.svg מרקו ואן באסטן
Flag of the Netherlands.svg דניס ברגקאמפ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפויות אירופה בכדורגל

צרפת 1960ספרד 1964איטליה 1968בלגיה 1972יוגוסלביה 1976איטליה 1980צרפת 1984מערב גרמניה 1988
שבדיה 1992אנגליה 1996בלגיה והולנד 2000פורטוגל 2004אוסטריה ושווייץ 2008פולין ואוקראינה 2012צרפת 2016פאן-אירופי 2020