וולטר שירה הבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר שירה הבן
וולטר שירה
אסטרונאוט בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית אמריקאי
תאריך לידה 12 במרץ 1923
מקום לידה האקנסק, ניו ג'רזי
תאריך פטירה 3 במאי 2007 (בגיל 84)
מקום פטירה קליפורניה
עיסוקים נוספים טייס ניסוי
בחירה לטייס חלל 1959
פרישה 1969
דרגה קפטן בצי ארצות הברית
שהייה בחלל 12 יום, 7 שעות ו-12 דקות
ביוגרפיה וולטר שירה הבן באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
מרקורי 8, ג'מיני 6, אפולו 7
מרקורי 8ג'מיני 6אפולו 7
עיטורים
מדליית השירות המצטיין של נאס"אמדליית השירות המצטיין של נאס"א (פעם שנייה)מדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכללמדליית נאס"א לשירות יוצא מן הכלל (פעם שנייה)
מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של הצי

וולטר מרטי "וואלי" שירהאנגלית: Walter Marty Schirra;‏ 12 במרץ 1923 - 3 במאי 2007), היה אסטרונאוט בתוכנית מרקורי, תוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהאקנסק, ניו ג'רזי. אביו היה גם כן טייס, במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1941 סיים לימודים במכללה להנדסה של ניוארק. ב-1945 סיים לימודים לתואר בוגר במדעים מאקדמיית הצי. בשנת 1957 סיים את בית הספר לקציני בטיחות. שנה מאוחר יותר סיים את בית הספר לטייסי ניסוי של הצי.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום לימודיו באקדמיית הצי, הוצב כסג"ם בסיירת הקרב אלסקה. השייטת יצאה ליפן, אך המלחמה הסתיימה לפני שהגיעו. ב־1946 הוצב בצי השביעי באוקיינוס השקט. סיים את בית הספר לטיס של הצי ב-1947. בין השנים 1948 - 1959 היה טייס בצי האמריקאי. ההצבה הראשונה שלו הייתה בטייסת הקרב ה־71. בין תפקידיו היו טייס על נושאת מטוסים וקצין מבצעים. השתתף כטייס במלחמת קוריאה. במלחמה זו טס 90 משימות קרביות בטייסת ההפצצה ה־154, והפיל שני מטוסי מיג. לאחר המלחמה לקח חלק בפיתוח טיל האוויר-אוויר סיידווינדר בתחנת ניסויי התחמושת של הצי, ואז הדריך טייסות מבצעיות בשימוש בטיל.

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטרף לנאס"א ב־9 באפריל 1959. ב־3 באוקטובר 1962 הטיס את מרקורי 8 (כונתה גם "סיגמה 7"), טיסה שנמשכה 9 שעות.

היה טייס גיבוי של ג'מיני 3. בין ה־15 ל־16 בדצמבר 1965 היה מפקד הג'מיני 6, החללית הראשונה שחברה לחללית אחרת בחלל, הג'מיני 7.

ב־11 באוקטובר 1968 שוגר כמפקד אפולו 7.

שירה הוא האסטרונאוט היחיד שטס בשלוש תוכניות החלל - מרקורי, ג'מיני ואפולו.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה פרש משירות בנאס"א ובצי ב-1970 בדרגת קפטן (סרן), ומאז כיהן בהנהלת מספר חברות פרטיות בתחום המימון, איכות הסביבה ואחרים. בשנת 1979 הקים חברת ייעוץ פרטית, בשם "שירה אנטרפרייזס".

בשנים 1969 - 1976 היה נאמן של המכון הטכנולוגי של דטרויט. בין 1977 ל־1982 היה יועץ לאוניברסיטת המדינה של קולורדו. בין 1983 ל־1987 היה נאמן של המכללה הלאומית בדקוטה הדרומית.

בשנת 2005 פורסם הספר The Real Space Cowboys ששירה היה שותף לכתיבתו.

שירה נפטר במאי 2007 ממחלת הסרטן.

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבל מספר מדליות מנאס"א ומהצי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר שירה הבן בוויקישיתוף