וו, קיסר סין (שושלת האן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיסר וו מהאן
武帝
漢武帝.jpg
דיוקן רשמי
לידה 30 ביולי 157 לפנה"ס
צ'אנג-אן, שושלת האן המערבית
פטירה 29 במרץ 87 לפנה"ס (בגיל 69)
צ'אנג-אן, שושלת האן המערבית
מדינה שושלת האן המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
דת קונפוציאניזם
בת זוג הקיסרית שיאו וו-סי
שושלת האן
אב ג'ינג, קיסר סין
אם הקיסרית שיאו-ג'ינג
צאצאים Liu Ju
Emperor Zhao of Han
Liu Hong
Liu Dan
Liu Xu
Liu Bo
princess Weichang
princess Zhuyi
princess Shiyi
princess Eyi
princess Yangshi
princess Yian עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר סין
9 במרץ 141 לפנה"ס29 במרץ 87 לפנה"ס
(54 שנים)
אירועים בתקופתו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקיסר וו מהאןּ (או בשמו הרשמי שְׂיָאוווּ חְוָאנְגְדִי, במנדרינית: 孝武皇帝, הקיסר וו מכבד ההורים; 30 ביולי 157 לפנה"ס29 במרץ 87 לפנה"ס) קיסר סין השביעי לשושלת האן המערבית היה מגדולי הקיסרים הסינים אי פעם. שלטונו אשר נמשך משנת 141 ועד 87 לפנה"ס היה שיא של 54 שנים בתקופת שלטונו של קיסר סיני, שיא אשר ישבר רק 1,800 שנים מאוחר יותר בידי קאנגשי, קיסר סין לשושלת צ'ינג.

הקיסר וו מהאן ביצע ארגון מחודש של האימפריה ואימץ דוקטרינה המבוססת על קונפוציאניזם. מעבר לכך הוא נודע כקיסר הראשון לכבוש מעבר לאזוריה המקוריים של סין כאשר פלש מעבר גאנסו של היום וכבש את כלל אגן טארים. בעת כיבוש זה הקיסר החל ביצירת מערכת הסחר הבין-לאומית הראשונה דרך האזור שיוודע לעתיד כדרך המשי.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר וו מהאן, או כפי שנודע בצעירותו לְיוּ צֶ'ה (劉徹) היה הבן ה-11 במספר של ג'ינג, קיסר סין השישי לשושלת האן, נוסף על כך היה ליו צ'ה נינו של הקיסר גאו דזו הגדול.

על אף היותו רחוק מראשית סדר הירושה הקיסרי, פעילים ומקורבים לאביו הפכו אותו ליורש עצר בעודו בן 7. חינוכו התמקד בשני נושאים מרכזיים: דאואיזם וקונפוציאניזם מכתביהם של לאו דזה וקונפוציוס.

קיסר סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודו בן 16 החל שלטונו של וו כקיסר סין לאחר מות אביו בגיל 47. ראשית היה תחת השפעתם של יועצים ורבי כוח בחצר המלוכה הסיני אך עם שנות השלושים למאה השנייה לפנה"ס לקח וו את מושכות השלטון לגמרי.

מלחמותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיונגנו היו קונפדרציה של שבטים נוודים שמקורם מעמים טורקיים או מונגולים מצפון לסין. פעמים רבות כוחות הנוודים יצאו לעברי סין לבזוז את אוצרותיה הרבים. בשל פשיטות הנוודים יצר צ'ין שה-חואנג, קיסר סין הראשון ומייסדה של שושלת צ'ין את החומה הגדולה של סין.

עם עלייתו של הקיסר וו מהאן לשלטון הוא הבין כי המדיניות ההגנתית של קודמיו לא תשפר את המצב ולא תביא להתקדמות ביחסי החוץ של סין.

משנת 133 לפנה"ס החלו פשיטות חוזרות ונשנות של הצבא הסיני על החזית המערבית של השיונגנו, האחרונים הרבו להתמקד בפשיטות מדרום ממלכתם ועל כן הפלישה הסינית המערבית תפסה אותם ללא כל מוכנות. הקיסר וו מהאן פעל ביד ברזל על צבאו עד אשר כבש את אגן טארים ובכך שליש מתוך כלל ממלכת השיונגנו סופחה לתוככי סין.

עד שנת 101 לפנה"ס כבש צבא סין את השטחים הנרחבים מידי השיונגנו והתקדם עד אל עמק הפרגנהאוזבקיסטן של היום), כמו כן איחד את דרום סין מידי ממלכת נאן-יואה (גֶ'גְ'יאנְג, פֿוּגְ׳יֵין, גְ'יָאנְגְשִׂי, חוּנָאן, גְוָאנְגְדונג וגְוַאנְגשִׂי של היום) ולאחר מכן, היה וו הקיסר הראשון אי פעם לפלוש ולכבוש את וייטנאם ואת כלל החוף האסייתי אל ים סין הדרומי.

מנקודה זאת ולמשך 2,000 השנים הבאות וייטנאם תכבש ותמרוד בכיבוש הסיני פעם אחר פעם.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב כלל המערכות הצבאיות, הכלכלה הסינית הייתה במצב רעוע מה שהביא את הממשלה להעלות מיסים ולייצב מונופול על מלח, ברזל ויין.

שלטונו של הקיסר וו מהאן התאפיין באי-שקט אזרחי וכלכלה מעורערת. על כן הקיסר יצר מערכת ביקור שפעלה על הבירוקרטיה המדינית והעלה לדרגים שם אנשים שדמו לו באופי נוקשה, סמכותני וחסר רחמים.

מעבר לפעולות הפנימיות מבחינה כלכלית, הקיסר וו מהאן כאמור הקים את מעבר הסחר הבינלאומי בדרך המשי. דרך המשי נעה ממערב סין בעמק הפרגנה; מצפון להינדו-כוש בטרנסאוקסאניה ומשם דרומה אל ח'וראסאן שם נפתחה הדרך אל האימפריה הפרתית ממערב (אשר ממנה עבר הסחר אל תוך המזרח התיכון והים התיכון), כמו גם נהר האינדוס ותת-היבשת ההודית ממזרח.

הדת במדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שלטונו הנוקשה, הקיסר וו מהאן נודע בקידום הקונפוציאניזם להיות לדת השמרנית של המדינה. הוא לא ראה ערך ברעיון הדתי שמנהיג צריך להיות דמות אב חמה לעמו, אך כן ראה ערך רב בכתביו של קונפוציוס אשר התאימו לאמונותיו הדתיות.

כמו שהיה עם הקיסר הסיני הראשון, צ'ין שה-חואנג, הקיסר וו מהאן חיפש ללא הפסק את הדרך לחיי הנצח. מירב הטקסים הדתיים אותם הורה לתפעל היו בדרך מסוימת קשורים לחיפושו אחר חיי האלמוות, הוא בנה בניינים ומקדשים לשקם את רוחות המתים ושלח אנשיו לחפש אחר אי מיתולוגי בו חיים בני האלמוות. בראיית העולם הסיני של אותה העת, הקיסר וו מהאן כבש את רוב העולם ועל כן עשה כל שביכולתו לא לעזוב את אותו העולם.

שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת השנים האחרונות לחייו של הקיסר וו מהאן היו שנים של חרטה ונסיגה מדעותיו הקודמות. ממלכתו לא יכלה הייתה לשאת מדיניות אגרסיבית ונוקשה כקודם לכן והקיסר הוכרח להתחיל בתקופה של מדיניות סטטית.

בשנת 91 לפנה"ס סבל הקיסר וו מהאן אסון אישי כאשר בנו ויורשו הואשם בשגגה כי ביצע כישוף נגד אביו הקיסר. מחשש כי יוצא להורג, יורש העצר החל מרד שבסופו עשרות אלפים מתו והוא עצמו נמצא בחרבו. זמן קצר לפני מותו הקיסר מינה את אחד מילדיו בן השמונה לרשת אותו, בעת האחרון נפטר מתסבוכת רפואית, הקיסר האשים את אימו של הילד במותו וכלא אותה, לאחר מכן מתה האם מצער.

הקיסר הקיסר וו מהאן נפטר לבסוף בשנת 87 לפנה"ס.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר וו מהאן זכור בעיקר בזכות כיבושיו הצבאיים; מכאן, התואר שניתן לו לאחר מותו, וו די, שפירושו "הקיסר הלוחם". הרפורמות המנהליות שלו הותירו חותם מתמשך על המדינה הסינית, והכרתו הבלעדית בקונפוציאניזם השפיעה באופן קבוע על ההיסטוריה של מזרח אסיה שלאחר מכן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וו, קיסר סין בוויקישיתוף