שושלת האן המערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Flag of the People's Republic of China.svg
היסטוריה של סין
התקופה הקדומה
סין הקיסרית
התפוררות הקיסרות
סין המודרנית
העת החדשה
ראו גם
פורטל:סיןP Chinese Dragon.png
לְיוֹ בָּאנְג מייסד שושלת האן המערבית

שושלת האן המערביתסינית: 漢; בפין-יין: Hàn) הייתה שושלת הקיסרים השנייה, אשר שלטה בסין לאחר שושלת צ'ין. שלטונה נמשך בין השנים 206 לפנה"ס עד 9 לספירה. בתקופתה התגבשה זהותם של הסינים כבני האן. השושלת הייתה הראשונה מבין שושלות האן ששלטו במשך 413 שנה.

ההאן ושושלות ההאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי שושלות ההאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 413 שנה בין השנים 207 לפנה"ס ל 220 לספירה, שלטו בסין שושלות האן, למעט השנים 9-23 לספירה, בהן הקים הקיסר ואנג מאנג את שושלת שין.

  • שושלת האן המערבית ,נקראת בנוסף שושלת האן המוקדמת.
  • שושלת האן המזרחית נקראה בנוסף שושלת האן המאוחרת.

בני ההאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתה של שושלת האן המערבית התגבשה זהותם של הסינים כבני האן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין של ימינו, שהיא גם הקבוצה האתנית הגדולה בעולם.

בני ההאן מהווים, את מרבית האוכלוסייה ב:

בני ההאן דוברים ניבים סיניים שונים, אולם הם בעלי תרבות ורקע היסטורי משותף. למעשה, ניתן להתייחס למרבית ההיסטוריה של סין כאל ההיסטוריה של בני ההאן.

לפני עליית השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלת שושלת צ'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר השני ה"חלש" של צין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של צ'ין שה-חואנג בשנת 210 לפנה"ס, עלה לשלטון הקיסר צ'ין אר שה בנו, וזאת עקב תחבולה של ראש הממשלה של הקיסר הראשון שחיבל בצוואה, והביא להתאבדות הבן הבכור של צ'ין שה-חואנג (היורש המיועד והמנוסה).הקיסר צ'ין אר שה שנחשב לשליט בובה לא הצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אביו ואיבד את השליטה על הקיסרות. תוך זמן קצר לאחר מות הקיסר הראשון, פרצו מרידות של יורשי משפחות האצולה של שש המדינות שאוחדו בכוח, כשהעיקרית מבהן הייתה משפחת האן, ביחד עם אסירים, איכרים, וחיילים, בכל רחבי סין.

קרב גול- וחיסול הקיסרים השני והשלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קרב גול שנערך בשנת 207 לפנה"ס, שבו הושמד רובו של צבא הקיסר, בידי צבא המורדים בראשות שְׂיָאנְג יוּ' גנרל ממדינת צ'ו, וליו באנג קצין בן האן מצבא הקיסרות, אולץ הקיסר השני צ'ין אר שה להתאבד.

הקיסר השלישי והאחרון של השושלת דְזְהיִינגָ (בנו של פוסו, בנו הבוגר של צ'ין שה-חואנג) שלט למעשה 46 יום עד שחוסל על ידי מפקד המורדים.

כאוס בקיסרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמן מותו של הקיסר השלישי של צ'ין, ועד הקמת קיסרות האן, עברו 5 שנים של מלחמות ומרידות שפשטו בקיסרות. שיתוף הפעולה בין שְׂיָאנְג יוּ', גנרל ממדינת צ'ו המוכשר בשיטות מלחמה אך חסר ידע בניהול ובפוליטיקה, וליו באנג, המוכשר פוליטית, הסתיים בקרב על השליטה בקיסרות ובניצחונו של ליו באנג, בשנת 202 לפנה"ס. שְׂיָאנְג יוּ' הומת בקרב, ובשל פרס שהוכרז על גופו, גופתו נחלקה ל 5 חלקים. למרות היריבות הקשה והמרה בין השניים, העניק ליו באנג כבוד ליריבו והקים לו אחוזת קבר, ותיחזק אותה היטב.

התקופה הראשונה של השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליו באנג מייסד השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליו באנג קצין מוצלח מצבא צ'ין, בסיועו של שר מלחמה ממדינת צו לשעבר, גבר על מרידות האיכרים, ועל הכוחות הקיסרים של צ'ין. הוא הקים את קיסרות האן בשנת 202 לפנה"ס, והכריז עצמו כקיסר הראשון של האן בשם גָאו דְזוּ. עם הכרזתו לקיסר, חילק גאו דזו את הקיסרות למספר מדינות פיאודליות, וחילק את השליטה בין מקורביו ומשפחות חזקות בקיסרות.

תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרד שבע המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהקים ליו באנג את הקיסרות, הוא היה צריך לרצות מפקדים ובני אצולה שסייעו לו, להדיח את השושלת של צ'ין, לדכא את המרידות בקיסרות, ולהשתלט על הקיסרות. ולכן הוא חילק את הקיסרות לכמה מדינות פיאודליות, ומינה את מקורביו לנסיכים הכפופים לקיסר. במשך הזמן הנסיכים הפכו לעצמאים למחצה, הנפיקו מטבעות משלהם, אספו מסים לעצמם, ובמיוחד לא מילאו אחר חלק מדרישות הממשל המרכזי במדינתם. הקיסר הראשון שהעז ליישר את ההדורים,היה גִ'ינְג דִי (הקיסר השישי של השושלת), שהחל לרכז בחזרה את הכח המרכזי של הממשל. בתגובה 7 מדינות (וו,צו,גודנג,ג'וכסי,זיכן,ג'ינן,גו) פתחו במרד שבע המדינות, בשנת 154 לפנה"ס. גִ'ינְג דִי, מחץ את המרד, והחזיר את הכח לממשל המרכזי, ועל ידי כך הוריש קרקע פורייה לבנו הקיסר ווּ דִי אשר יחד עם אביו כונו גִ'ינְג-ווּ, קיסרי תור הזהב.

הקיסר ווּ דִי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר ווּ דִי, שהיה הקיסר השביעי של האן, ושלט בה 53 שנה, במהלך שלטונו הורחבה הקיסרות עד קוריאה בצפון, עד אסיה המרכזית במערב (נוצר קשר עם רומא), עד וייטנאם של היום בדרום, ועד ים סין בדרום מזרח.
הקיסר נלחם והדף את ה"שׂיוֹנג-נוּ" (ההונים) אל תוך מונגוליה של ימינו, תוך שהוא מספח לממלכתו את השטחים בהם ישבו שבטים אלו.
שטחים חדשים אלו אפשרו לסין לראשונה לפתח קשר מסחר עם המערב בדרך המשי ולמרכז אסיה, ואף ליצור קשרים עם האימפריה הרומית.

שחיתות החלשות והפלת השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרים חלשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 48 לפנה"ס שלטו קיסרים צעירים וחלשים,בתקופת יְוֵּ'אן דִי, החלה התרופפות השלטון, ושחיתות החלה לפשוט בין הפקידים. בתקופתו השחיתות והתרופפות השלטון בקיסרות החלה. בתקופת צֶ'נְג דִי, החלה התחזקותו של שבט וָאנְג, אשר לאט החל לצבור כח פוליטי, מסים כבדים הוטלו על העם, ויחד עם אסונות טבע כשיטפונות, יצר תסיסה ומרידה בקרב ההמונים. אָי דִי, קיסר ביסקסואל חשוך ילדים מת ממחלה, ופִּינְג דִי "שלט" בגיל 9, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד שושלת שין בגיל 12, והורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13. ז'וּדְזְה יִינְג, קיסר תינוק בן שנה ,שמודח בגיל 3 על ידי וָאנְג מָאנְג .

וָאנְג מָאנְג[עריכת קוד מקור | עריכה]

וָאנְג מָאנְג היה האחיין החורג ( מצד אביו שנפטר שהיה צעיר ) של הקיסרית וָאנְג גֶ'ן גוּן. למרות השיוך הרם הוא נשא בתפקידים שולים, עד שהחל לאט לאסוף כח פוליטי, ולאייש תפקידים חשובים כעוצר לקיסרים הצעירים של שושלת האן המערבית. בשנת 2 לספירה, הוא הפך את הקיסר פִּינְג לחתנו. ולעצמו הוא נטל את התואר, הדוכס של האן. לאחר מות הקיסר פִּינְג בשנת 6, וָאנְג מָאנְג בחר לתועלתו האישית בקיסר ז'וּדְזְה שנולד בשנת 5 לספירה, ואז החל בצעדים לנטילת השלטון, בטענה ששושלת האן לא זוכה ל מנדט השמיים.

קיסרי האן המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הקיסר זמן שלטונו הערות
גָאו דְזוּ לְיוֹ בָּאנְג 206-195 לפנה"ס הדיח את הקיסרים של שושלת צ'ין, מייסד השושלת של האן.
חְווֵי דִי 194-188 לפנה"ס
שָׁאו דִי גונְג 188-184 לפנה"ס
שָׁאו דִי הונְג 184-180 לפנה"ס
וֶן דִי 179-157 לפנה"ס
גִ'ינְג דִי 156-141 לפנה"ס לחם במרד "שבע המדינות" והחזיר את כח הממשל המרכזי לקיסרות, בתקופתו החל תור הזהב של השושלת, השגת שטחים, איחוד הכוח בקיסרות, סחר מפותח עם העולם.
ווּ דִי 140-87 לפנה"ס הקיסר החשוב של השושלת, הרחיב את השושלת.
גָ'או דִי 86-74 לפנה"ס
לְיוֹ הֶה 74 לפנה"ס
שׂוֵ'אן דִי 73-49 לפנה"ס
יְוֵּ'אן דִי 48-33 לפנה"ס קיסר נדיב, תומך בקונפוציוזים, ומינה רבים ממלומדי הדת לפקידים בממשלו, בתקופתו השחיתות והתרופפות השלטון בקיסרות החלה.
צֶ'נְג דִי 32-7 לפנה"ס קיסר שבתקופתו התדרדרות מצב הקיסרות נמשכה, בתקופתו שבט וָאנְג, חיזק את כוחו, ואת חתירתו תחת קיסרי ההאן.
אָי דִי 6-1 לפנה"ס קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, למרות שהיה נשוי, הכניס את מאהבו דונְג שְׂייֵן (נשוי) לארמון.בתקופתו השחיתות גברה, מסים כבדים הוטלו על העם.
פִּינְג דִי 1 לפנה"ס-5 לספירה לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד שושלת שין בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
ז'וּדְזְה יִינְג 6-8 לספירה מונה לקיסר בגיל שנה על ידי וָאנְג מָאנְג, ומודח על ידי וָאנְג מָאנְג שמייסד את שושלת שין, שנתיים מאוחר יותר.

תרבות דת וכלכלה בזמן שושלת האן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שלטונה הפך הקונפוציוניזם לדת המדינה ולפילוסופיה המנחה אותה ואשר המשיכה להנחות את המשטר הסיני עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרי ההאן שמרו על מבנה הכלכלי-חברתי שירשו מקיסר סין הראשון משושלת צ'ין. קיסרי האן הגדילו את השטח של הקיסרות, ואת האוכלוסייה עליה שלטו. אך במהלך השנים חלו שינויים חברתים משמעותיים, כגון יצירת מעמד מתעשרים חדש, שנגס בכוח מעמד האיכרים (החיילים-איכרים), דבר שהביא למרידות ותרעומת כלפי הקיסרים וממשלתם. בסופו של דבר העניין הכלכלי ביחד עם השחיתות שפשטה בממשל נוצלו כמנוף להפלת משטר השושלת.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת שלטון ההאן עשתה התרבות הסינית התקדמות אדירה בתחומי ההיסטוריוגרפיה, האומנות והמדע. לאחר שושלת צ'ין, שקיסר הראשון, השמיד חלק ניכר מתרבות הקיסרות (תוך שריפת ספרים כמעט מכל תחום, למעט חקלאות וממשל), נעשה ניסיון לשחזר את הספרות שאבדה.

Hanzi (traditional).svg
בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

סחר-דרך המשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 130 לפנה"ס הוקמו שגרירויות של שושלת האן באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני וו לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים פרגנה ופרתיה. השגרירויות הסיניות הגיעו עד לסוריה ופרתיה, בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה. במקביל התפתחו קשרי המסחר עם האימפריה הרומית, אליה נשלחו שגרירים מסין (שכונו על ידי הרומים "סרס"). ההיסטוריון הרומי פלורוס מתאר ביקור של שגרירים סיניים בעת מלכותו של אוגוסטוס קיסר (27 לפנה"ס - 14):

"אפילו אומות העולם אשר אינן כפופות לשליטת הקיסר נפעמו מגדולתם והעניקו כבוד לעם הרומאי, כובש המדינות הגדול. כך גם הסקיתים והסרמטים שלחו שליחים לבקש את ידידותה של רומא. ואפילו הסרסים הגיעו, וההודים השוכנים מתחת השמש האנגית הביאו מתנות של אבנים יקרות, פנינים ופילים."

המשך בניית החומה הגדולה של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות השושלת המשיכה בניית החומה הגדולה של סין.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של השושלת בהיסטוריה של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת צ'ין שושלת האן המערבית
206 לפנה"ס-9 לספירה
שושלת שין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



סין הקיסרית שושלת האן המערבית
206 לפנה"ס-9 לספירה
סין הקיסרית