ויולה הרמס דראת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויולה הרמס דראת'
Viola Herms Drath
אין תמונה חופשית
לידה 8 בפברואר 1920
דיסלדורף, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 2011 (בגיל 91)
ג'ורג'טאון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה פילוסופיה ותרבות גרמנית
מקצוע עיתונאית, אשת חברה, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויולה הרמס דראת'גרמנית: Viola Herms Drath‏; 8 בפברואר 1920 - 11 באוגוסט 2011) הייתה אישיות חברתית בוושינגטון הבירה, בארצות הברית, שהייתה "דמות בולטת ביחסי גרמניה-אמריקה למעלה משלושים שנה". היא נרצחה בגיל 91 בידי בעלה השני.[1]

ראשית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דראת' נולדה בדיסלדורף, גרמניה, ב-8 בפברואר 1920.[1] היא למדה אנגלית משהותה בחופשות ופנימייה בסקוטלנד. בתקופתה במינכן פגשה דראת' את סא"ל פרנסיס ס. דראת', שהיה אז סגן המושל הצבאי של בוואריה ובהמשך יהפוך לבעלה הראשון, על אגם קונסטנץ בשווייץ. מאוחר יותר היא עברה לארצות הברית עם בעלה הראשון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946, בגרמניה, היא הייתה מחזאית, עם אחת מההפקות המוקדמות שלה, "להתראות איזבל",[2] שהועלתה בתיאטרון העירוני של שטראובינג[3] ובמינכן.

במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה, שימשה כמתורגמנית גרמני במינכן. לאחר שעברה ללינקולן, נברסקה, עם בעלה הראשון, למדה באוניברסיטת נברסקה שם למדה לתואר מתקדם בספרות ובפילוסופיה. בהיותה בנברסקה, היא הייתה עורכת של Die Weltpost באומהה, פרשנית בערוץ KUON-TV, וכתבת National Observer. מאוחר יותר היא הייתה כתבת אמריקאית של כתב העת הגרמני "מאדאם".

בשנת 1968 הפכה לכתבת פוליטית בעיתון הגרמני הנדלסבלט.[4] במהלך תקופה זו, דארת' ובעלה הראשון עברו לוושינגטון הבירה, שם דארת' היה בקשר חקיקה עם השירות הסלקטיבי. הם קנו בית ברחוב Q 3206, נורת'ווסט, ברובע ג'ורג'טאון בצפון מערב וושינגטון הבירה.[1]

סוניה אדלר שכרה את דראת לכתוב עבור "Washington Dossier",‏[1] שם כתבה על רכילות פוליטית, ייעוץ לאורח חיים ותרבות, חקרה חתך מגוון של עולם האמנות היפה בעיר.[3]

כחברה בוועד הפועל של הוועדה הלאומית למדיניות חוץ אמריקאית, היא תוארה כ"דמות בולטת ביחסי גרמניה-אמריקה במשך למעלה משלושים שנה." מאמרה בוועדה הלאומית משנת 1988, "עליית השאלה הגרמנית", הציע משא ומתן על איחוד גרמניה בין שתי המדינות הגרמניות לארבע המעצמות בעלות הברית. דראת' הייתה יועצת למדיניות חוץ במהלך מסעו של בוש ב-1988 וסייעה "להניח את הבסיס שהוביל לתהליך" 2 + 4 "לקראת איחוד גרמניה בשנת 1990". בשנת 1989 נפגשה עם הנשיא ג'ורג' ה.וו. בוש.

במהלך חייה חיברה שמונה ספרי לימוד שנקראו ביותר מ-150 מכללות ואוניברסיטאות. היא לימדה באוניברסיטה האמריקאית והרצתה באוניברסיטת דרום קליפורניה. המאמרים והפרשנויות שלה פורסמו ב-American Foreign Policy Interests, וושינגטון טיימס, Commentary, Businessweek, The Chicago Tribune, Strategic Review, The National Observer, Frankfurter Allgemeine Zeitung, Das Parlament ו-דר שפיגל.

פעילויות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייה הייתה חברה בוועדת הזיכרון של הבית הלבן, יו"ר משותף בוועדת יובל היהלומים של מעלית האוויר בברלין, רכזת, מנגנון הייעוץ הבינלאומי בנושא זיכרון, והרכז הלאומי, קיום לאומי לציון יום השחרור בעיראק.

פעילויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייה היא הייתה:

  • יועצת וחברת המשלחת של הרפובליקה של קפריסין לוועדה הראשונה, האספה הכללית ה-51 של האו"ם,
  • יועצת, חברת המשלחת של הרפובליקה של קפריסין לוועידת האו"ם בנושא סחר בלתי חוקי בנשק קל בשנת 2001, על כל היבטיו,
  • יועצת, חברת המשלחת של הרפובליקה של קפריסין לוועידת 2006 לבדיקת יישום תוכנית הפעולה למיגור התפשטותם האסורה של נשק קטן ונשק קל, על כל היבטיו,
  • משקיפה, בכנס במקו לקבוצת האנשים המגיעים לבמקו, מאלי,
  • יועצת מיוחדת, חברת משלחת ארצות הברית לאספה הכללית,
  • משקיפה בישיבת האו"ם הרביעית בוועדה הבינלאומית לאימות וביטחון
  • משקיפה באסקוויפולאס השני.

רצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה הראשון של דראת', אל"ם דראת', מת ב-11 בינואר 1986. בתחילת שנות השמונים פגשה ויולה את אלברכט ג'רו מות' (Albrecht Gero Muth), הצעיר ממנה ב-44 שנים, שהיה אז מתמחה ללא תשלום מגרמניה.[1]

ארבע שנים לאחר מות בעלה, אז בת 70, התחתנה עם מות' בן ה-26.[5] הנישואים באפריל 1990 נערכו על ידי שופט בית המשפט העליון בווירג'יניה.

לאחר נישואיהם, המציא מות' סיפור לפיו רוזן גרמני קשיש נפל מפיל בהודו ועליו למנות יורש לפני מותו - מאותה נקודה ואילך, התעקש מות' לקרוא לו הרוזן אלברכט.[5] לאחר סיומה הרשמי של מלחמת עיראק בשנת 2003, אימץ מות' לפתע את דרגתו ולבש מדים של תא"ל בצבא עיראק, וארגן אירועים דיפלומטיים בבירה, שלטענתו נועדו למשטר העיראקי החדש.[1] באפריל 2011 ארגן איכשהו טקס בבית הקברות הלאומי ארלינגטון לכבוד חיילים אמריקאים שנפלו בעיראק, כביכול מטעם המשטר העיראקי.

בשלב מוקדם של הנישואין החל מות' להפעיל דפוס של אלימות במשפחה נגד דראת', מה שגרם לביקורי משטרה חוזרים ונשנים בבית ברחוב Q.[1] ב-11 באוגוסט 2011, דראת' נמצאה מתה בחדר הרחצה של ביתה ברחוב Q.[4] מאוחר יותר הורשע מות' ברציחתה.[5]

מורשת תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר וורן אדלר השתמש בדראת' ברומן "מלחמת השושנים".[3]

בשנת 2015 הוכרז כי כריסטוף ואלץ יביים ויגלם את התפקיד הראשי בסרט "הנישואים הגרועים ביותר בג'ורג'טאון", המבוסס על סיפור הפשע האמיתי של רצח ויולה דראת'. שם הסרט שונה בהמשך ל"ג'ורג'טאון". הסרט יצא לאקרנים ב-27 באפריל 2019.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 White, Josh (1 בינואר 2012). "Viola Drath: A remarkable life hijacked". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2014. 
  2. ^ Location of copy of Farewell Isabell. WorldCat. OCLC 73447158. 
  3. ^ 1 2 3 Arellano, Megan (25 באוגוסט 2011). "Viola Drath's Cultural Legacy: A Look at the Works of a Murdered D.C. Writer". Washington City Paper. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2014. 
  4. ^ 1 2 Weber, Joseph (14 באוגוסט 2011). "D.C. police rule death of former Washington Times columnist a homicide". Washington Times. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2014. 
  5. ^ 1 2 3 Alexander, Keith L. (16 בינואר 2014). "Muth found guilty of murder in killing of socialite wife". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2014. 
  6. ^ Andrews, Helena (6 במאי 2015). "Actor Christoph Waltz will direct and star in 'The Worst Marriage in Georgetown'". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2015.