וילברט אודרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילברט אודרי לצד דגם של פיטר סם, דמות בדיונית מתוך "סדרת הרכבות" פרי עטו; מסילת הרכבת טאליל'ין, ויילס, 1988

וילברט ויר אודריאנגלית: Wilbert Vere Awdry;‏ 15 ביוני 1911 - 21 במרץ 1997) היה כומר וסופר אנגליקני חובב רכבות, שיצר מספר דמויות וספרי ילדים ידועים בהשראתן. בין השאר יצר את דמותו הבדיונית של תומס הקטר, הדמות הראשית בסדרת ספריו "סדרת הרכבות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר אמפפילד שבמחוז המפשייר, אנגליה. אביו היה ויר אודרי, הכומר האנגליקני של הכפר, ואמו הייתה לוסי לבית בורי. שלושת אחיו הבכורים מנישואיו הראשונים של האב מתו צעירים. אחיו הצעיר ג'ורג' נולד כשהיה בן 5. בגיל 6 עברה משפחתו לכפר בוקס במחוז וילטשייר. ביתם הצנוע ניצב סמוך למנהרת בוקס, בה חלפה מסילת הרכבת המרכזית מלונדון לוויילס. קטר-עזר היה מסייע לרכבות לטפס במעלה הגבעה. אודרי נהג להאזין בלילות לשריקת הרכבות החולפות, למאמצי טיפוסן במעלה הגבעה, ולאיתותים בין מפעילי הקטרים והרכבות, ולטענתו דמיין שלכלים יש מאפייני אישיות משלהם, והם משוחחים ביניהם.[1] רקע זה היה השראה עבורו לסיפור אודות דמותו של אדוארד המסייע לרכבת של גורדון לטפס במעלה הגבעה, סיפור אותו סיפר לראשונה לבנו כריסטופר 25 שנים אחר כך; הסיפור היה הראשון שפורסם ב"סדרת הרכבות".

אודרי למד בקולג'ים התאולוגיים "סט. פיטר" ו"ווייקליף" באוניברסיטת אוקספורד, וקיבל תואר בתאולוגיה בשנת 1933. לאחר מכן שהה שלוש שנים בארץ ישראל ולימד בבית הספר האנגליקני לבנים "סט. ג'ורג'" בירושלים. ב-1936 הפך לכומר אנגליקני. נישא למרגרט וייל ב-1938. בעקבות מות אחיו במלחמת העולם הראשונה, אימץ אידאולוגיה פציפיסטית בתחילת מלחמת העולם השנייה. בשנים 1940-1946 התגורר ופעל בכנסיית סט. ניקולס בקינגס נורטון, בירמינגהם. לאחר מכן עבר לקיימברידג'שייר ושירת ככומר של כנסיות הכפרים אלסוורת' ונאפוול עד 1953, אז מונה לוויקאר של הכפר אמנת'. ב-1965 פרש מתפקידיו ועבר לעיר סטראוד שבגלוסטרשייר.

הדמויות והסיפורים הראשונים ב"סדרת הרכבות" הומצאו על ידי אודרי ב-1943, במטרה לשעשע את בנו כריסטופר כאשר חלה בחצבת. הוא כתב תחילה על שלושה קטרים (סיפורים אלו פורסמו לראשונה ב-1945), ובנה לכריסטופר דגם צעצוע של אדוארד, וכן מספר קרונות רכבת, באמצעות מטאטא ופיסות עץ. הוא התקשה לבנות דגם של גורדון, לבקשתו של כריסטופר, ובמקום זאת יצר דגם של קטר קיטור 0-6-0, אותו כינה תומס. אז ביקש כריסטופר סיפורים על תומס, ואלו נאספו ופורסמו ב-1946 בספר "תומס הקטר". מאז כתב במסגרת "סדרת הרכבות" עד 1972, בסך הכול עשרים ושישה ספרים. כשבגר כריסטופר אודרי, הוא הוסיף לסדרה עוד שישה עשר ספרים.

בשנת 1953 התנדב אודרי לעבודות שמירה במסילת הרכבת טאליל'ין שבוויילס, במהלך פעולות השימור שלה; היא היוותה השראה עבורו ל"מסילת סקארלווי" שיצר בספריו, והוא שזר בהם חלק מחוויותיו מתקופה זו. אודרי המשיך להיות מעורב בעבודות שימור מסילות הרכבת, ובנה דגמים של מסילות אותם הציג בתערוכות ברחבי המדינה.

בנוסף ל"סדרת הרכבות" כתב אודרי מספר ספרי עיון וסיפורת, בהם "בלינדה החיפושית" (1958) אודות מכונית אדומה.

אודרי זכה להוקרה כשקיבל תואר "קצין מסדר האימפריה הבריטית" ב-1996, אך בתקופה זו החלה בריאותו להידרדר והוא לא יכול היה להגיע ללונדון. הוא מת בסטראוד ב-1997, בגיל 85, ואפרו נטמן בקרמטוריום גלוסטר.

ביוגרפיה אודותיו בשם "The Thomas the Tank Engine Man" פורסמה על ידי בראיין סיבלי ב-1995.

אחד הקטרים המודרניים מסוג 91 של חברת הרכבות הבריטית, נקרא בעבר על שם אודרי לזכרו. קטר קיטור מסוג 0-6-0ST במסילת יער דין הישנה נקרא גם הוא על שם אודרי; קטר זה שימש כדמות הראשית באחד מספריו של כריסטופר אודרי ב"סדרת הרכבות", "וילברט קטר היער".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי סיפורת
  • 26 ספרים ב"סדרת הרכבות" - 1945-1972
  • Belinda the Beetle - 1958
  • Belinda Beats the Band - 1961
  • The Island of Sodor: Its People, History and Railways, Kaye and Ward - 1986
ספרי עיון
  • Our Child Begins to Pray - 1951
  • The Birmingham and Gloucester Railway - 1987

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילברט אודרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וילברט אודרי, באתר משפחת אודרי