וילהלם האסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילהלם אוטו אוסוואלד האסה
Wilhelm Otto Oswald Hasse
אין תמונה חופשית
לידה 24 בנובמבר 1894
נייסה, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 21 במאי 1945 (בגיל 50)
פיזק, צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19131945
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים (ורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-30
מפקד הקורפוס ה-2
מפקד הארמייה ה-17
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנרל חיל הרגלים וילהלם האסהגרמנית: Wilhelm Hasse;‏ 24 בנובמבר 1894 - 21 במאי 1945) היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסה נולד ב-24 בנובמבר 1894 בנייסה, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1913 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרובאים ה-86 (שלזוויג-הולשטיין - המלכה), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואף נפצע כמה פעמים בקרבות, וב-4 באוקטובר 1914 הועלה לדרגת לוטננט, וב-20 ביוני 1918 הועלה לדרגת אובר לוטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה נשאר האסה ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1927 הועלה האסה לדרגת אובר לוטננט, וב-1 באפריל 1927 מונה לקצין ההדרכה ברגימנט הרגלים ה-7 (הפרוסי). בסתיו 1927 הועבר האסה למשרד המלחמה, וב-1 באוקטובר 1928 מונה לקצין מטה בדיוויזיית הפרשים ה-2. ב-1 במאי 1932 מונה למפקד פלוגה 11 ברגימנט הרגלים ה-7 (הפרוסי), וב-1 בספטמבר 1933 מונה למדריך באקדמיה הצבאית במינכן. ב-1 בפברואר 1934 הועלה האסה לדרגת מיור, ובתחילת שנת 1935 הוחזר למשרד המלחמה. ב-1 באוגוסט 1936 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-15 בספטמבר 1938 מונה לקצין אג"ם בקבוצת הארמייה הראשונה בברלין. ב-1 במרץ 1939 הועלה לדרגת אוברסט, וב-26 באוגוסט 1939 מונה לקצין אג"ם הארמייה השנייה, שהפכה עם פרוץ המלחמה לקבוצת ארמיות צפון.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ המלחמה מונה האסה לקצין אג"ם קבוצת ארמיות צפון, והשתתף עימה במהלך המערכה בפולין, ולאחר מכן נשאר קצין האג"ם של קבוצת הארמיות שהפכה לקבוצת ארמיות B, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת. ב-10 בדצמבר 1940 מונה האסה לראש מטה הארמייה ה-18, והשתתף עימה במהלך מבצע ברברוסה. ב-25 בינואר 1942 מונה האסה לראש מטה קבוצת ארמיות צפון, וב-26 בינואר 1942 קיבל על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 בפברואר 1942 הועלה האסה לדרגת גנרל מיור, וב-1 בינואר 1943 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-22 בינואר 1943 פרש האסה מתפקידו, וב-5 בנובמבר 1943 מונה למפקד הדיוויזיה ה-30, שהייתה חלק מהקורפוס ה-10 במסגרת הארמייה ה-16.

ב-1 באפריל 1944 מונה האסה למפקד הקורפוס ה-2 שהיה חלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, ופיקד עליה עד ה-4 במאי. ב-3 ביולי 1944 מונה האסה שוב למפקד הקורפוס ה-2, שפעל לסירוגין כחלק מהארמייה ה-16, הארמייה ה-18, ופלגת הארמייה נרווה, במסגרת קבוצת ארמיות צפון. ב-1 באוגוסט 1944 הועלה האסה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-12 באוגוסט קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-14 בינואר 1945 קיבל האסה על פעולותיו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-20 בפברואר 1945 פרש האסה מתפקידו. ב-1 באפריל 1945 מונה למפקד הארמייה ה-17, שפעלה כחלק מקבוצת ארמיות מרכז, ולחם עימה במהלך הקרבות בשלזיה. ב-7 במאי 1945 נפצע האסה באורח קשה, ולאחר מכן נכנע בראש כוחותיו לצבא האדום ונלקח בשבי. ב-21 במאי 1945 מת האסה מפצעיו במחנה שבויים בפיזק שבצ'כוסלובקיה, והוא בן 50 שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]