וילה תיאנה

וילה תיאנה
Villa Thiene
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 1, 2
שטח האתר 0.38 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך המרכז ההיסטורי של ויצ'נצה, והווילות הפלדיאניות בוונטו
מידע כללי
סוג וילה ונטו, palazzo museum עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת piazza 4 novembre, 2, Piazza IV Novembre 2, 36050 Quinto Vicentino עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום קווינטו ויצ'נטינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 30 (נכון ל־2020)
מידע על ההקמה
אדריכל אנדראה פלדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות פלדיאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 0.38 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°34′23″N 11°37′30″E / 45.5729814°N 11.6249847°E / 45.5729814; 11.6249847
וילה אמו
וילה אמו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילה תיאנה (איטלקית: Villa Thiene) היא אחת הווילות הכפריות שבנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלאדיו באזור ונטו שבצפון איטליה, בקווינטו (Quinto), המצויה בפאתיה המזרחים של העיר ויצ'נזה. הווילה תוכננה ונבנתה לפי הזמנתם של האחים מרק-אנטוניו ואדריאני תיאנה, להם בנה פלאדיו גם ארמון בתוך ויצ'נזה עצמה. הבנייה התבצעה בשנות חמישים של המאה השש-עשרה.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית המבנה פורסמה על ידי פלאדיו בספרו "ארבעת הספרים על אודות האדריכלות"[1], והיא שונה מאוד מן הבניין ששרד. מן התוכנית שבספר עולה שפלאדיו תכנן וילה כפולה, שבה שני בתים עם מבנים נספחים המסודרים זה מול זה משני צדדיה של חצר גדולה. כל אחד מן האגפים האלה מקושר עם חצרות נוספות באמצעות סטווי עמודים ומבני משק, וכך מצביעה התוכנית על מכלול רחב ידיים. דומה שסידור כפול זה תוכנן עבור שני האחים תיאנה, שכל אחד היה אמור לתפוס מחצית ממנו. קיימת תוכנית נוספת של וילה תיאנה, השמורה באוקספורד, שבה מופיע רק בניין בודד עם נספחיו. נראה שהשינוי נעשה לאחר שאחד האחים עזב לצרפת.

התאמת הבניין הקיים היום בשטח עם קטע מסוים בתוכניות אלה שנויה במחלוקת, משום שהבניין עבר שינויים מהותיים במאה התשע-עשרה. הוא משתייך, ככל הנראה, לאחד המבנים המשניים של הווילה. הבניין חשוף מן הטיח המקורי ומעבודות הכיור.

וילה תיאנה הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1997. המקום משמש כיום כבניין משרדים לרשות המקומית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדראה פלאדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, תרגם לעברית רוני רייך בצירוף מבוא, הערות ומפתחות, הוצאת זמורה-ביתן-דביר, 1999, עמ' 158.
  • Bruce Bucher, Andrea Paladio, The Architect in his Time, Abbeville Press, New-York, 1998, pp. 80-83.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילה תיאנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שני, פרק 15, עמ' 84.