וילי נאולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילי נאולס
Willie Naulls
נאולס בשנת 1956
נאולס בשנת 1956
לידה 7 באוקטובר 1934
דאלאס, טקסס, ארצות הברית
פטירה 22 בנובמבר 2018 (בגיל 84)
לגונה ניגל, קליפורניה, ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד, פאוור פורוורד
גובה 1.98 מטרים
מכללה UCLA
דראפט בחירה עשירית, 1956
סנט לואיס הוקס
קבוצות כשחקן
1956
1956–1962
1962–1963
1963–1966
סנט לואיס הוקס
ניו יורק ניקס
סן פרנסיסקו ווריורס
בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
3 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1964–1966)
4 בחירות למשחק האולסטאר (1958, 1960–1962)

ויליאם דין "וילי" נאולסאנגלית: William Dean "Willie" Naulls;‏ 7 באוקטובר 193422 בנובמבר 2018) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 19561966. לאורך הקריירה זכה 3 פעמים באליפות ה-NBA, השתתף 4 פעמים במשחק האולסטאר ורשם ממוצעים כוללים של 15.8 נקודות, 9.1 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאולס נולד בדאלאס שבטקסס, ובילדותו עבר עם משפחתו ללוס אנג'לס, קליפורניה, בשל ההפרדה הגזעית בעיר הולדתו.[2] בעונתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של "תיכון סן פדרו", 1951/1952, זכה בפרס שחקן התיכונים המצטיין של קליפורניה ("California Mr. Basketball").[3]

בין השנים 1952–1956 למד נאולס באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ("UCLA"), ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן ג'ון וודן. בעונתו האחרונה בקבוצה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות ("Second-team All-American") לאחר שרשם ממוצעים של 23.6 נקודות ו-14.6 ריבאונדים למשחק, והוביל את UCLA לשמינית גמר טורניר אליפות המכללות.[4] במשחק שמינית הגמר הפסידה קבוצתו מול האלופה שבדרך, אוניברסיטת סן פרנסיסקו, אותה הוביל ביל ראסל. בעת סיום לימודיו הוביל נאולס את כל שחקני UCLA בסך נקודות (1,225) וריבאונדים (900) בקריירה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1956 נלקח נאולס בבחירה העשירית על ידי סנט לואיס הוקס,[5] אך כבר לאחר 19 משחקים הועבר בטרייד לניו יורק ניקס, בתמורה לסלייטר מרטין. ב-5 העונות הבאות היה אחד השחקנים המובילים של הניקס, לצד ריצ'י גארין וקני סירס, השתתף 4 פעמים במשחק האולסטאר והעמיד ממוצעים של 20.9 נקודות ו-12.3 ריבאונדים למשחק. בשנת 1960 נבחר לשמש כקפטן של הניקס, ובכך הפך לקפטן האפרו-אמריקאי הראשון בכל ליגות הספורט הגדולות בארצות הברית.[2] עונתו הטובה ביותר מבחינה אישית הייתה 1961/1962, בה קלע 25.0 נקודות בממוצע למשחק. ב-2 במרץ 1962 לקח חלק ב"משחק 100 הנקודות של וילט צ'מברליין", ואף קלע בו 31 נקודות.[6]

בדצמבר 1962, לאחר כ-6 שנים בניו יורק, הועבר יחד עם קני סירס בטרייד לסן פרנסיסקו ווריורס בתמורה לטום גולה.

לקראת עונת 1963/1964 נמכר על ידי הווריורס לבוסטון סלטיקס, אלופת ה-NBA ב-5 העונות הקודמות. בכל 3 עונותיו עם הסלטיקס סייע לקבוצה לזכות באליפות ה-NBA, עם ממוצעים של 10.3 נקודות למשחק כשחקן ספסל. במשחק מול סנט לואיס הוקס ב-26 בדצמבר 1964 החליף את טום היינסון הפצוע בחמישיית הקבוצה, ובכך יצר את החמישייה הפותחת הראשונה בתולדות ה-NBA המורכבת כולה משחקנים אפרו-אמריקאים, לצד ביל ראסל, סאץ' סנדרס, סם ג'ונס, וקיי. סי. ג'ונס.[7]

ב-22 בנובמבר 2018 נפטר נאולס כתוצאה מכשל נשימתי, אשר נבע מתסמונת צ'רג שטראוס בה נאבק ב-8 השנים האחרונות לחייו.[2][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילי נאולס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]