וילי נאולס
 | |
| נאולס בשנת 1956 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1934 דאלאס, טקסס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 2018 (בגיל 84) לגונה ניגל, קליפורניה, ארצות הברית |
| עמדה | סמול פורוורד, פאוור פורוורד |
| גובה | 1.98 מטרים |
| מכללה | UCLA |
| דראפט |
בחירה עשירית, 1956 סנט לואיס הוקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1956 1956–1962 1962–1963 1963–1966 |
סנט לואיס הוקס ניו יורק ניקס סן פרנסיסקו ווריורס בוסטון סלטיקס |
| הישגים כשחקן | |
|
3 זכיות באליפות ה-NBA (1964–1966) 4 בחירות למשחק האולסטאר (1958, 1960–1962) | |
ויליאם דין "וילי" נאולס (באנגלית: William Dean "Willie" Naulls; 7 באוקטובר 1934 – 22 בנובמבר 2018) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1956–1966. לאורך הקריירה זכה 3 פעמים באליפות ה-NBA, השתתף 4 פעמים במשחק האולסטאר ורשם ממוצעים כוללים של 15.8 נקודות, 9.1 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאולס נולד בדאלאס שבטקסס, ובילדותו עבר עם משפחתו ללוס אנג'לס, קליפורניה, בשל ההפרדה הגזעית בעיר הולדתו.[2] בעונתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של "תיכון סן פדרו", 1951/1952, זכה בפרס שחקן התיכונים המצטיין של קליפורניה ("California Mr. Basketball").[3]
בין השנים 1952–1956 למד נאולס באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ("UCLA"), ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן ג'ון וודן. בעונתו האחרונה בקבוצה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות ("Second-team All-American") לאחר שרשם ממוצעים של 23.6 נקודות ו-14.6 ריבאונדים למשחק, והוביל את UCLA לשמינית גמר טורניר אליפות המכללות.[4] במשחק שמינית הגמר הפסידה קבוצתו מול האלופה שבדרך, אוניברסיטת סן פרנסיסקו, אותה הוביל ביל ראסל. בעת סיום לימודיו הוביל נאולס את כל שחקני UCLA בסך נקודות (1,225) וריבאונדים (900) בקריירה.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדראפט ה-NBA 1956 נלקח נאולס בבחירה העשירית על ידי סנט לואיס הוקס,[5] אך כבר לאחר 19 משחקים הועבר בטרייד לניו יורק ניקס, בתמורה לסלייטר מרטין. ב-5 העונות הבאות היה אחד השחקנים המובילים של הניקס, לצד ריצ'י גארין וקני סירס, השתתף 4 פעמים במשחק האולסטאר והעמיד ממוצעים של 20.9 נקודות ו-12.3 ריבאונדים למשחק. בשנת 1960 נבחר לשמש כקפטן של הניקס, ובכך הפך לקפטן האפרו-אמריקאי הראשון בכל ליגות הספורט הגדולות בארצות הברית.[2] עונתו הטובה ביותר מבחינה אישית הייתה 1961/1962, בה קלע 25.0 נקודות בממוצע למשחק. ב-2 במרץ 1962 לקח חלק ב"משחק 100 הנקודות של וילט צ'מברלין", ואף קלע בו 31 נקודות.[6]
בדצמבר 1962, לאחר כ-6 שנים בניו יורק, הועבר יחד עם קני סירס בטרייד לסן פרנסיסקו ווריורס בתמורה לטום גולה.
לקראת עונת 1963/1964 נמכר על ידי הווריורס לבוסטון סלטיקס, אלופת ה-NBA ב-5 העונות הקודמות. בכל 3 עונותיו עם הסלטיקס סייע לקבוצה לזכות באליפות ה-NBA, עם ממוצעים של 10.3 נקודות למשחק כשחקן ספסל. במשחק מול סנט לואיס הוקס ב-26 בדצמבר 1964 החליף את טום היינסון הפצוע בחמישיית הקבוצה, ובכך יצר את החמישייה הפותחת הראשונה בתולדות ה-NBA המורכבת כולה משחקנים אפרו-אמריקאים, לצד ביל ראסל, סאץ' סנדרס, סם ג'ונס, וקיי. סי. ג'ונס.[7]
ב-22 בנובמבר 2018 נפטר נאולס כתוצאה מכשל נשימתי, אשר נבע מתסמונת צ'רג שטראוס בה נאבק ב-8 השנים האחרונות לחייו.[2][7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- וילי נאולס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות הקריירה של נאולס, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 3 ההודעה על פטירתו של נאולס, באתר הניו יורק טיימס, 25 בנובמבר 2018
- ^ הניקס ממנים את נאולס לקפטן הקבוצה, באתר הניקס
- ^ סטטיסטיקות המכללות של נאולס, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1956, באתר thedraftreview.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין הניקס לווריורס, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ההודעה על פטירתו של נאולס, באתר NBC, 25 בנובמבר 2018