טום היינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טום היינסון
Tom Heinsohn
היינסון במשחק מול פילדלפיה 76', 1962
היינסון במשחק מול פילדלפיה 76', 1962
לידה 26 באוגוסט 1934
ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה 10 בנובמבר 2020 (בגיל 86)
ניוטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.01 מטר
מספר 15
מכללה אוניברסיטת הולי קרוס
דראפט בחירה טריטוריאלית, 1956
בוסטון סלטיקס
היכל התהילה כשחקן (משנת 1986)
כמאמן (משנת 2015)
קבוצות כשחקן
1956–1965 בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
8 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1957, 1959–1965)
6 בחירות למשחק האולסטאר (1957, 1961–1965)
4 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1961–1964)
זכייה בפרס רוקי השנה (1957)
קבוצות כמאמן
1969–1978 בוסטון סלטיקס
הישגים כמאמן
2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1974, 1976)
זכייה בפרס מאמן העונה(1973)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס ויליאם "טום" היינסוןאנגלית: Thomas William "Tom" Heinsohn; ‏26 באוגוסט 193410 בנובמבר 2020) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי, ששיחק בעמדת הפאוור פורוורד. היה מהשחקנים הבולטים של בוסטון סלטיקס בשנות ה-50 וה-60, והיה שותף לזכיית הקבוצה בשמונה אליפויות NBA. לאחר פרישתו תפקד במשך שמונה שנים כמאמנה של בוסטון סלטיקס. היינסון הוא האדם היחיד שהיה מעורב בתפקידים שונים בכל 17 האליפויות בתולדותיה של בוסטון – כשחקן, כמאמן וכשדרן.

קריירה ככדורסלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינסון נולד בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, והתבלט ככדורסלן כשרוני במסגרת משחקיו ב"בית ספר תיכון סנט מייקל" שליד יוניון סיטי. מאוחר יותר הוא קיבל מלגת כדורסל מאוניברסיטת הולי קרוס. הוא שיחק בנבחרת האוניברסיטה עד שנת 1956 והפך לקולע המצטיין שלה בכל הזמנים עם 1,789 נקודות בסך הכול, ממוצע של 22.1 נקודות למשחק. במהלך שנתו האחרונה בהולי קרוס קבע היינסון שיא של האוניברסיטה כאשר קלע 51 נקודות במשחק מול נבחרתה של בוסטון קולג'.

בשנת 1956 נבחר היינסון על ידי קבוצת בוסטון סלטיקס בדראפט ה-NBA, בתור בחירה טריטוריאלית. כבר בעונתו הראשונה ב-NBA, עונת 1956/1957, נבחר היינסון להשתתף במשחק האולסטאר של הליגה, ובנוסף זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. באותה עונה הוא סייע לבוסטון לזכות באליפות הליגה לאחר ניצחון על סנט לואיס הוקס בסדרת הגמר.

במהלך הקריירה שלו בבוסטון היה היינסון שותף מרכזי לזכיית הקבוצה בשמונה אליפויות בתוך תשע עונות, כולל שבע רצופות בין עונות 1958/1959 ו-1964/1965. הוא השתתף בשישה משחקי אולסטאר בסך הכול ונבחר ארבע פעמים לחמישיית העונה השנייה, בין השנים 1961 ו-1964. הוא שיתף פעולה מוצלחת בבוסטון יחד עם שחקנים כמו ביל ראסל, סם ג'ונס, בוב קוזי ואחרים, כאשר ראסל וג'ונס הם היחידים שזכו במספר גבוה יותר של אליפויות מהיינסון במהלך קריירת המשחק שלהם. הוא סיים את הקריירה שלו עם ממוצעים של 18.6 נקודות ו-8.8 ריבאונדים למשחק, לאחר שקלע למעלה מ-12,000 נקודות בסך הכול. מספר חולצתו (15) נתלה באולמה של בוסטון ב-1965, אותה שנה בה פרש ממשחק.

מחוץ למגרש היה היינסון מעורב באופן מרכזי בפעולות ארגון שחקני ה-NBA. הוא היה השני שכיהן כנשיא הארגון, אחרי בוב קוזי, ולקח חלק מרכזי בקידום ההחלטה על אפשרות למעמד של שחקן חופשי, זאת לאחר שהמשתתפים במשחק האולסטאר של 1964, בהובלתו של היינסון, איימו לשבות אם לא תתקבל ההחלטה.

קריירה כמאמן וכשדרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 החל היינסון בקריירה הטלוויזיונית שלו כאשר שידר דיווחים חיים (play-by-play) ממשחקיה של בוסטון ברשת הטלוויזיה WLVI. הוא שימש בתפקיד במשך שלוש שנים לפני שהפך למאמן.

ב-1969 מונה היינסון לתפקיד המאמן של בוסטון סלטיקס. בעונת 1973/1974 הוא הוביל את הקבוצה למאזן של 68 ניצחונות ו-14 הפסדים בעונה הסדירה, המאזן הטוב ביותר בליגה, וזכה בתואר מאמן השנה ב-NBA. למרות זאת, הקבוצה הודחה בסיבוב הפלייאוף השני על ידי ניו יורק ניקס. בעונה שלאחר מכן הוליך היינסון את הקבוצה לאליפותו הראשונה כמאמן, וזכה עמה באליפות נוספת ב-1976. ב-1978 הוא עזב את תפקיד מאמן הקבוצה, וסיים את קריירת האימון שלו עם מאזן של 427 ניצחונות ו-263 הפסדים.

ב-1981 הצטרף היינסון למייק גורמן כאחד מהשדרנים במשחקים ברשת הטלוויזיה של בוסטון. השניים שימשו בתפקיד למעלה משלושים שנה, והם אחד מהצמדים ששיתפו פעולה בתקופה הארוכה ביותר בתולדות שידורי הספורט. עד 1999 הם שידרו יחד רק במשחקי הבית של בוסטון, אך לאחר מכן עברו לשדר גם במשחקי החוץ. בנוסף, בין השנים 1990 ו-1999 היינסון היה שדר play-by-play במשחקי חוץ של בוסטון במספר רשתות טלוויזיה שונות. במהלך שנות ה-80 שימש היינסון כשדר של רשת CBS בסדרת הגמר של ה-NBA - הוא שידר ארבע סדרות גמר בין השנים 1984 ו-1987, אשר שלוש מהן הפגישו את בוסטון סלטיקס ואת לוס אנג'לס לייקרס במה שפתח יריבות ארוכת-שנים בין הקבוצות.

סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה של ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים דקות % מהשדה % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים נקודות
1956/1957 בוסטון 72 29.9 0.397 0.790 9.8 1.6 16.2
1957/1958 בוסטון 69 32.0 0.382 0.746 10.2 1.8 17.8
1958/1959 בוסטון 66 31.7 0.390 0.798 9.7 2.5 18.8
1959/1960 בוסטון 75 32.3 0.423 0.733 10.6 2.3 21.7
1960/1961 בוסטון 74 30.5 0.400 0.767 9.9 1.9 21.3
1961/1962 בוסטון 79 30.2 0.429 0.819 9.5 2.1 22.1
1962/1963 בוסטון 76 26.4 0.423 0.835 7.5 1.3 18.9
1963/1964 בוסטון 76 26.8 0.398 0.827 6.1 2.4 16.5
1964/1965 בוסטון 67 25.5 0.383 0.795 6.0 2.3 13.6
קריירה 654 29.4 0.405 0.790 8.8 2.0 18.6

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים דקות % מהשדה % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים נקודות
1956/1957 בוסטון 10 37.0 0.390 0.710 11.7 2.0 22.9
1957/1958 בוסטון 11 31.7 0.351 0.778 10.8 1.6 17.5
1958/1959 בוסטון 11 31.6 0.414 0.661 8.9 2.9 19.9
1959/1960 בוסטון 13 32.5 0.419 0.750 9.7 2.1 21.8
1960/1961 בוסטון 10 29.1 0.408 0.767 9.9 2.0 19.7
1961/1962 בוסטון 14 31.8 0.399 0.763 8.2 2.4 20.7
1962/1963 בוסטון 13 31.8 0.456 0.765 8.9 1.2 24.7
1963/1964 בוסטון 10 30.8 0.389 0.810 8.0 2.6 17.4
1964/1965 בוסטון 12 23.0 0.365 0.625 7.0 1.9 12.7
קריירה 104 31.0 0.402 0.743 9.2 2.1 19.8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טום היינסון בוויקישיתוף