וילי סימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילי סימס
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 16 ביוני 1958
מקום לידה ניו יורק שבניו יורק
עמדה קלע
גובה 1.93 מטר
מכללה לואיזיאנה סטייט
קבוצות
1981 - 1983
1983 - 1985
1985 - 1987
1987 - 1992
1992 - 1996
1998 - 1999
מכבי חיפה
הפועל תל אביב
אליצור נתניה
מכבי תל אביב
הפועל אילת
מכבי חדרה

וילי סימסאנגלית: Willie Sims; נולד ב-16 ביוני 1958 בניו יורק, ניו יורק[1]) הוא כדורסלן-עבר אמריקני-ישראלי ששיחק בעמדת הקלע וגובהו 1.93 מטר. נחשב אחד השחקנים הבולטים בליגת העל בשנות ה-80 וה-90 ואחד מסמליה הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.

סימס הגיע לישראל כחלק מנבחרת הכדורסל של ארצות הברית למשחקי המכביה העשירית ב-1977 וזכה עימה במדליית הזהב. ב-1981 חתם במכבי חיפה ולאחר שתי עונות מוצלחות במיוחד עבר להפועל תל אביב, עימה זכה בגביע המדינה. לאחר שנתיים נוספות באליצור נתניה, עבר בעונת 1987/1988 למכבי תל אביב, בה שיחק חמש עונות וזכה עימה בחמש אליפויות ובשלושה גביעים. בנוסף העפיל עם קבוצה זו פעמיים לגמר הליגה האירופית. ב-1992 עבר להפועל אילת, שאותה עזב לאחר ארבע עונות ב-1996. הוא הוסיף עונת פרישה במכבי חדרה מהליגה הלאומית בעונת 1998/1999 ולאחריה פרש ממשחק כדורסל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימס, שנולד בניו יורק למשפחה אמריקנית-אפריקנית, שיחק בילדותו בתיכון "לונג איילנד סיטי" ובשנת 1977 התקבל לאוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה, שם שיחק עד לשנת 1981. ב-1977 הגיע לישראל לראשונה והוביל את נבחרתה של ארצו לזכייה במדליית הזהב בטורניר הכדורסל של המכביה העשירית, לאחר שקלע שתי קליעות עונשין בשנייה האחרונה של גמר הטורניר נגד נבחרת ישראל. הוא השתתף עם ארצות הברית גם במשחקי המכביה האחת-עשרה ב-1981.

מחיפה לנתניה, דרך הפועל תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יכולתו הטובה במכביות, הוחתם סימס יחד עם חברו לנבחרת ארצות הברית, דייוויד בלאט, במכבי חיפה לקראת עונת 1981/1982 בליגה הלאומית – אז הליגה הבכירה. למרות יכולת טובה של סימס בשתי עונותיו בחיפה, לא הצליחה הקבוצה לעבור את שלב רבע גמר הפלייאוף. עם זאת בעונת 1982/1983 השיג ציון דרך חשוב בקריירה, כאשר ניצח עם חיפה את מכבי תל אביב, במה שהיה להפסד הליגה הראשון שלה מזה שלוש שנים והפסד החוץ הראשון שלה מאז 1976. בשנתיים במדי מכבי חיפה קלע סימס 933 נקודות וכיום הוא ממוקם במקום ה-16 בטבלת קלעי כל הזמנים של הקבוצה.

בקיץ 1983 החליט סימס לנסות ולחתום באחת מקבוצות הצמרת של הליגה ולבסוף חתם בהפועל תל אביב. בנוסף אליו הגיעו להפועל בקיץ זה גם מייק לארגי, לבן מרסר, קני לבנובסקי ופיני חוזז ויחד עם סימס העמידו חמישייה מהטובות בליגה. בהובלתם זכתה הפועל תל אביב בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל רמת גן 76-79. היה זה התואר הראשון של הפועל מאז הזכייה באליפות ב-1969. סימס והפועל תל אביב פגשו את רמת גן שוב בחצי גמר הפלייאוף, שם הפסידו בשלושה משחקים ואיבדו הזדמנות יוצאת דופן לעלות לגמר הליגה. בעונה שלאחר מכן, הצטרף לקבוצה שמוליק זיסמן ובינואר 1985, הביסה הפועל את יריבתה העירונית מכבי תל אביב בתוצאה 80-96, באחד מניצחונותיה הגדולים ביותר במשחקי הדרבי של העיר תל אביב. את העונה הסדירה סיימה הקבוצה במקום השני אחרי מכבי, אותה פגשה שוב בגמר הפלייאוף. סימס וחבריו ניצחו בקלות את מכבי במשחק הראשון בסדרה (מתוך שלושה), אך הזכייה באליפות חמקה מהם לאחר הפסד בשני המשחקים הנותרים.

לאחר שנתיים מוצלחות בהפועל תל אביב, עבר בקיץ 1985 לאליצור נתניה, בה היה לשחקן המוביל יחד עם קרל נברסון וג'ימי הול בקבוצה שכונתה ה"הארלם גלובטרוטרס", שם שנבע מריבוי השחקנים האפרו-אמריקאים בקבוצה, ומהכישורים האתלטיים המרשימים שהפגינה במשחקיה. המיליונר ניל גילמן, שרכש את הקבוצה בקיץ שלפני הגעתו של סימס, רכש עבורה שחקנים זרים רבים ונתניה, בעונתה הראשונה מאז ההעפלה מהליגה הארצית (אז הליגה השנייה), הגיעה עד לגמר הפלייאוף, אך הפסידה בסדרה 2-0 למכבי תל אביב. בעונה שלאחר מכן המשיכה נתניה להוות גורם משמעותי בצמרת הליגה, אולם הודחה כבר בחצי גמר הפלייאוף. את הפרק הנתנייתי סיים סימס כסגן מלך הסלים של הקבוצה בכל הזמנים עם 829 נקודות, שני רק לקרל נברסון שמדורג ראשון עם 1,697 נקודות.

במכבי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1987/1988 חתם סימס במכבי תל אביב כחלק מה"מהפכה" שחולל רלף קליין בסגל השחקנים. כבר בעונתו הראשונה במכבי היה שחקן חמישייה לגיטימי והוביל את המועדון לפיינל פור של הליגה האירופית. בחצי הגמר נגד פרטיזן בלגרד, הציג סימס יכולת שיא אישית ועם 18 נקודות ו-9 כדורים חוזרים הוביל את מכבי לגמר הליגה האירופית, שם קלע 15 נקודות, אך קבוצתו הפסידה לטרסר מילאנו. בליגת העל הוביל סימס את מכבי תל אביב לזכייה באליפות לאחר סדרת גמר קשה נגד קבוצתו לשעבר הפועל תל אביב. במשחק הראשון בסדרה הוביל את מכבי לניצחון דחוק, 76-78, ונבחר כשחקן המצטיין של המשחק עם 24 נקודות. למרות הפסד במשחק השני זכתה מכבי באליפות, לאחר ניצחון 91-99 במשחק השלישי והמכריע.

בעונת 1988/1989 הצטרף למכבי חברו לשעבר של סימס בהפועל תל אביב, לבן מרסר. מרסר, שפתח בחמישייה פעמים רבות על חשבונו של סימס כגבוהה השלישי של הקבוצה, החל נוגס בדקותיו של חברו עד שזה הפך לשחקן מחליף. למרות זאת המשיך סימס להוות גורם משמעותי במכבי ותרם לה רבות, הן בפן המקצועי והן החברתי. הוא היה שותף לצמד הניצחונות ההיסטורי על צסק"א מוסקבה (90-94 בבית, 92-97 בחוץ) ולהעפלתה של מכבי לפיינל פור שני ברציפות. בחצי הגמר התמודדה מכבי נגד אריס סלוניקי. כדקה לאחר פתיחת המחצית השנייה כאשר מכבי בפיגור 68-60, פרצה מריבה בין שחקני הקבוצות שעצרה את המשחק. לאחר חידוש המשחק, הכניס מאמן מכבי דאז, צביקה שרף, את סימס למגרש וזה הוביל את הקבוצה לריצת 18-36 עד לסיום ולניצחון במשחק 86-99. בגמר, אליו הגיעה מכבי לאחר שניצחה את יריבתה יוגופלסטיקה ספליט פעמיים בעונה זו, קלע סימס 9 נקודות, אך לא הצליח לסייע לקבוצתו שאיכזבה במשחק רע במיוחד.

דווקא בעונת 1989/1990, כאשר סימס ביסס את מעמדו כשחקן מפתח במכבי, הידרדרה הקבוצה ביכולתה ולא העפילה לפיינל פור. בעונה שלאחר מכן, שינה סימס את מספר חולצת המשחק שלו ל-9. הקבוצה הצליחה להעפיל לפיינל פור שלישי בארבע שנים, אך הובסה בחצי הגמר 101-67 על ידי ברצלונה, כאשר סימס, שקלע 13 נקודות, היה אחת מנקודות האור היחידות במשחק הקבוצתי הנוראי שהציגו חבריו. יומיים לאחר מכן ניצחה מכבי את סקאבוליני פזארו וסיימה במקום השלישי בטורניר. בעונת 1991/1992 מיעט סימס לקבל דקות משחק, בעיקר בשל יכולתו המצוינת של גיא גודס שהגיע לשיאו בעונה זו. עם זאת דווקא בעונה זו הגיע מהלכו המפורסם ביותר. במהלך משחק במסגרת הליגה האירופית נגד ברצלונה, חסם את שחקן ברצלונה חואן אנטוניו סן-אפיפניו בשניות הסיום והוליך את מכבי לאחד מניצחונות החוץ הגדולים בתולדותיה. ביום שלאחר המשחק אף נאמר כי הוא קפץ כמעט עד לתקרת האולם. למרות זאת, הודחה מכבי כבר בשלב רבע הגמר וסיימה את דרכה באירופה לעונה זו. לאחר סדרה אישית מצוינת נגד הפועל תל אביב, שהסתיימה בניצחון 2-3 של מכבי וזכייה חמישית ברציפות בתקופתו באליפות, עזב סימס את מכבי.

פרישה ראשונה, חזרה במדי חדרה ופרישה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימס שיחק ארבע עונות נוספות בהפועל אילת, בה היה לשחקן מוביל חרף גילו המתקדם. בזכות ניסיונו הרב בכדורסל, שימש גם כעוזר ומדריך שחקני הקבוצה הצעירים. הוא אף הוביל את אילת לניצחון כפול על מכבי תל אביב בעונת 1992/1993, במה שהיה לפעם הראשונה מזה 28 שנים שקבוצה מנצחת את מכבי תל אביב גם במשחק הבית וגם במשחק החוץ. עם סיום עונת 1995/1996 הודיע על פרישה ממשחק פעיל בכדורסל. סימס סיים את דרכו בליגת העל כשהוא ממוקם במקום ה-44 בדירוג קלעי הליגה בכל הזמנים עם 3,761 נקודות ב-15 עונות בליגת העל.

לאחר סיום דרכו כשחקן נרשם לקורס מאמנים במכון וינגייט, אך קיבל תעודת מאמן רק לאחר זמן רב, מה שהקשה עליו במציאת קבוצה. בסופו של דבר הוחתם במכבי חדרה מהליגה הלאומית, בה שימש כעוזרו של יעקב ג'ינו, אך עם בואו לקבוצה נפצעו שחקנים רבים וראשי המועדון ביקשו מסימס לחזור לשחק על מנת לעבות את סגל הקבוצה המצומצם. סימס הסכים להצעה במה שהוא כינה מאוחר יותר כ"טעות הגדולה שלי". הוא אומנם הציג יכולת טובה ב-19 המשחקים בהם שותף וסייע לחדה להישאר בליגה, אך עם סיום העונה אף קבוצה לא הסכימה לקבלו כמאמן מכיוון שהוא המשיך להיות מזוהה כשחקן בכושר. כדי לשים לכך סוף הודיע סימס בשנית על פרישתו הסופית ממשחק, בקיץ 1999.

לאחר שבכל זאת לא הצליח לחתום כמאמן באף קבוצה בישראל, נסע לארצות הברית כדי להתמחות באימון כושר, וכשחזר לארץ פתח סטודיו ומועדון כדורסל לילדים בכרכור, יישוב מגוריו. בשנת 2008 הוצעה לסימס משרת אימון בית הספר לכדורסל של מכבי תל אביב, אך הוא סירב. שנה לאחר מכן אמר בראיון כי "נראה לי שבגלל זה החלטתי לעזוב סופית את קבוצות הילדים, ורציתי פשוט להיכנס בחזרה לכדורסל הבוגרים". לקראת עונת 2008/2009 חתם בקבוצה בה שיחק בעבר, ברק נתניה מהליגה הלאומית, ומונה לתפקיד מאמן הכושר של הקבוצה. לאחר שהעפיל עמה לליגת העל קיבל גם את תפקיד עוזר המאמן השני של אריק אלפסי.

נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21 משחק סימס במשחקי ראווה בשורת קבוצת ותיקי מכבי תל אביב. בתו, דניאל, היא דוגמנית ובת-זוגו של שחקן נבחרת ישראל גל מקל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות ומידע באתר basketpedya.com