וילם הוזנפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילם הוזנפלד

וילם (וילהלם) הוזנפלדגרמנית: Wilm (Wilhelm) Hosenfeld;‏ 2 במאי 189513 באוגוסט 1952) היה קצין גרמני, מורה במקצועו, אשר שירת בוורמאכט כסרן, היה חבר במפלגה הנאצית, ואשר, בזכות מעשיו של הצלת יהודים בימי השואה, הוכר, לאחר מותו, על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם.

וילם הוזנפלד נולד כרביעי מבין ששה ילדיה של משפחה גרמנית קתולית בכפר מאקנצל, כיום חלק מן העיר הינפלד, על יד פולדה. אביו היה מורה ויחד עם אשתו גידל את ילדיו לפי העקרונות של הפטריוטיזם הפרוסי וערכי החינוך ל"חזרה לטבע" של תנועת הנוער "ואנדרפוגל". הוזנפלד הושפע מאוחר יותר על ידי השקפותיה הפציפיסטיות-פרוטסטנטיות של אשתו, אנמארי.

הוזנפלד התגייס לצבא הגרמני כבר במלחמת העולם הראשונה, נפצע פעמיים ופרש. על אומץ ליבו הוא עוטר בצלב הברזל. בין המלחמות הוא עסק בהוראה. הוא חינך את תלמידיו לאהוב את הזולת ואת הדמוקרטיה של רפובליקת ויימר.

ב-1935 הוא הצטרף למפלגה הנאצית, וכעבור שנה הוא אף השתתף במצעד של המפלגה בנירנברג. הוא גויס בסוף אוגוסט 1939, שבוע בלבד לפני הפלישה הגרמנית לפולין שפתחה את מלחמת העולם השנייה, והוצב שם רגע אחרי הפלישה. תחילה הוצב בעיר פאביאניצה, וביולי 1940 הועבר לוורשה ושם שהה עד סוף המלחמה. ההתפכחות שלו מהאידאולוגיה הנאצית החלה כשנחשף שם לזוועות שבצעו בני עמו.

הוזנפלד נמנה עם קציני צבא בודדים אשר הרגישו אשמה במעשי בני ארצם ועזרו כל עוד יכלו ליהודים ולפולנים. הוזנפלד התפרסם בעקבות הסרט "הפסנתרן", בו מסופר על הצלתו ממוות של הפסנתרן והמלחין היהודי-פולני ולדיסלב שפילמן בהריסות וורשה. הוזנפלד הציל גם יהודי נוסף, לאון וורם, שמצא אותו בורח מרכבת שהובילה אותו לטרבלינקה. הוזנפלד הציל את חייו באמצעות מקום עבודה וזהות בדויה שארגן עבורו.

הוא טיפס במהירות בסולם הדרגות מדרגת סמל לדרגת סרן. בתפקידו האחרון, הוא שימש כקצין הספורט והתרבות בעיר. הוא היה אחראי, בין השאר, על חדר כושר גדול ששימש את חיילי הוורמאכט להתעמלות, ואת הוזנפלד הוא שימש להעסקת עובדים פולנים, קתולים ויהודים כאחד, בזהות בדויה כדי להצילם. 27 מתוכם כתבו לו מכתב תודה עוד במהלך המלחמה, שנוסח בצורה זהירה כדי שלא לחשוף את זהותם וזהות מצילם, ובין השאר, הם כינו אותו "אבא".

ספר ביוגרפי חדש, שיצא לאור בגרמניה, מגלה כי לפחות 60 אסירים, יהודים ופולנים־קתולים, חבים לו את חייהם.

עם נפילת ורשה נפל הוזנפלד בשבי הסובייטי, נשפט על ידי הרוסים ל-25 שנות מאסר עם עבודת פרך על פשעי מלחמה, וכתוצאה מהתנאים בהם נמצא, מת במחנה הרוסי ב-13 באוגוסט 1952 כשהוא בן 57.

באוקטובר 2007 זכה הוזנפלד בעיטור כבוד מטעם נשיא פולין לך קצ'ינסקי.

בנו של המלחין שפילמן, אנדז'יי, דרש שנים רבות מיד ושם שהוזנפלד ייחשב כחסיד אומות העולם. ב-25 בנובמבר 2008 הוכר לבסוף הוזנפלד על ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם. שפילמן ניסה בכל כוחו לקבל הערכה גם מגרמניה למעשי ההצלה של הוזנפלד, אך זו סירבה להיענות עד היום.

הוזנפלד השאיר בן אחד, ד"ר דטלב הוזנפלד, שנולד ב-1924 וחי היום בקיל בצפון גרמניה, ובת אחת, יורינדה הוזנפלד, שנולדה ב-1932 וחיה היום במינכן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]