ויפאסאנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויפאסאנה (תעתיק מדויק: וִיפַּסַּנָא; מפאלי; תעתיק לטיני: Vipassanā; בסנסקריט: विपश्यना,‏ Vipaśyanā) היא מונח בודהיסטי שפירושו "התבוננות". לרוב משתמשים בה לתיאור שיטת מדיטציה בודהיסטית, שמטרתה הבנת האופי המוחלט של החיים/מציאות וטיהור ההכרה מהסבל שבו היא שרויה על ידי חוויה ישירה של המציאות כפי שהיא.

קיימות מספר מסורות המלמדות תרגול ויפאסאנה.

ויפאסנה על פי מסורתו של ס.נ. גואנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "ויפאסנה" מתאר טכניקת תרגול מדיטציה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. תחילת שיטת תרגול זו לפני 2500 שנים, בימי גוטהמה הבודהה. היא תורגלה מאות שנים בהודו ואז נשתמרה בבורמה עד ימינו. ס.נ. גואינקה למד טכניקה זו ממורו, סייגה או בה קינג, נזר לשרשרת נזירים שלמדו את הטכניקה מפה לאוזן. גואינקה היה זה שהפיץ למערב את הטכניקה. בקורסי ויפאסנה הנלמדים במרכזים בכל העולם נלמדות שלוש טכניקות, אנאפנה, ויפאסנה ומטא. האנאפנה עוזרת ברכישת ריכוז והתבוננות בתחושות הגוף, והמטא מחברת אל תחושת אהבת כל יצור חי באשר הוא. תלמידים מתקדמים יכולים ללמוד קורס מתוך כתבי הבודהה: הסאטיפאטהנה סוטה. מסורת זו מקנה למודט את התובנות דרך חוויותיו הנוגעות לארעיות, אי קביעות ומהות הסבל.

  • כל התופעות הן זמניות וחולפות; החיים נמצאים תמיד בזרימה ותנועה אינסופית.
  • אין אני; אין לדברים, כולל לאדם, מהות אחת קבועה ובלתי משתנה. מה שנראה כקבוע אינו אלא סנקהארה, מארג נפשי של השתוקקות וסלידה.
  • בחיים קיים סבל הנובע מהשתוקקות וסלידה, היוצרים תחושות גוף אליהן נוצרת התקשרות לדברים ארעיים.

תרגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסורות בודהיסטיות מודרניות ישנן טכניקות שונות, ולחלקן הגדול אין שייכות דתית. ניתן לכלול תחת ויפאסנה מספר שיטות תרגול, הקשורות בשכלול יכולות התבוננות פנימית, התבוננות בתחושות גוף, מדיטציה אנליטית, ותצפיות על חוויות החיים. שיטות לדוגמה:

  • העברת המודעות בין האיברים השונים המרכיבים את פני גוף האדם ומיקוד רגעי של המודעות בכל איבר תוך ערנות לתחושות הבאות וחולפות בזמן בו אנו ממקדים את המודעות באיבר המסוים. בזמן העברת המודעות על המתרגל לפתח קבלה והשלמה עם התחושות שהוא חווה, ללא שיפוט, בין אם עולות תחושות כאב או תחושות נעימות. השלמה זו עוזרת למתרגל להגיע לאיזון נפשי.
  • הפניית המודעות אל אחד מאיברי החישה של הגוף במטרה להבחין בתחושות השונות הבאות וחולפות לאורך הזמן באיבר המסוים. (תחומי חישה לפי איברים: ריחות, צלילים, ראיה, טעם, מגע, מחשבות )
  • ערנות לתנועת האיברים השונים בזמן הליכה, ישיבה, אכילה...
  • ערנות למחשבות, לרגשות ולתחושות השונות המופיעות וחולפות בכל רגע לאורך היום בכל מצבי ההכרה.

בדרך כלל הגוף נמצא בתנוחת ישיבה כאשר הרגלים משולבות הגב זקוף והראש מביט לפנים. ניתן לתרגל גם בישיבה על כיסא, על האדמה, על כרית נוחה, בשכיבה על הגב או בהליכה. זמן התרגול תלוי בשיטה וביכולת המתרגל. המחמירים נוהגים לתרגל כשלוש שעות; כאשר מתעוררים שעה, באמצע היום שעה ולפני השינה שעה. ולפחות תרגול רציף של 12 שעות ביום למשך 10 ימים פעם בשנה במקום שקט ומבודד.

ויפאסנה על פי אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסוף והמיסטיקן ההודי אושו, אשר הינו שנוי במחלוקת, הזכיר רבות את הויפאסנה בכתביו והמליץ על מספר דרכים לתרגול. תרגולי הויפאסנה על פי אושו כוללים בתוכם: מודעות רציפה לכל פעולה במהלך סדר היום הרגיל; תרגול בישיבה דוממת, פעמיים ביום במשך ארבעים דקות לפחות בכל פעם. הליכת ויפאסנה - הליכה מדודה ושלווה במשך עשרים דקות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלות מספר עמותות המלמדות תרגול ויפאסנה לפי מספר מסורות, לדוגמה:

  • עמותת תובנה
  • עמותת ניומן
  • המרכז למדיטציית ויפאסנה בישראל (אחד מעשרות המרכזים ברחבי העולם שבהם מתקיימים קורסי ויפאסנה כפי שמלמד ס.נ. גואנקה, במסורתו של סיאג'י או-בה-קין)

דהמא פאמודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דהמא פאמודה (Dhamma Pamoda, בתרגום מפאלי: "שמחת הדהרמה") הוא מרכז מדיטציה ליד קיבוץ דגניה ב', אשר נערכים בו קורסי ויפאסאנה בשיטתו של ס.נ. גואנקה, מטעם העמותה לויפסאנה בישראל. המרכז נפתח לקורסי ויפסאנה ביוני 2014. המרכז הוקם מכספי תרומות בלבד (דאנה) בעלות כוללת של כ-22 מיליון ש"ח. הקרקע נרכשה מידי קבוצת דגניה בשנת 2010[1], והבנייה החלה ב-2012[2].

המרכז משתרע על שטח כ-40 דונם ומסוגל לאכלס כ-75 תלמידים. תפעול המרכז מבוצע במלואו על-ידי מתנדבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בדגניה ב' יוקם מרכז לויפאסנה", ynet 10.10.10, ארנון לפיד http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3966299,00.html
  2. ^ "המתיישבים החדשים", כלכליסט 28.11.13, אדווה זיקלשטיין http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3618006,00.html