ויפאסנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ויפאסאנה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נזיר בזמן מדיטציה

ויפאסנה (תעתיק מדויק: וִיפַּסַּנָא; מפאלי; תעתיק לטיני: Vipassanā; בסנסקריט: विपश्यना,‏ Vipaśyanā) היא מונח שפירושו "ראיה-בהירה" (התבוננות מעמיקה וחודרת), או "תובנה". לרוב, משתמשים במונח זה לתיאור שיטת מדיטציה בודהיסטית, שמטרתה הבנת האופי המוחלט של המציאות לצד טיהור ההכרה מהסבל שבו היא שרויה, וזאת בזכות בחינה דקדקנית של המציאות כפי שהיא נתפשת בחוויה ישירה.

קיימות מספר מסורות המלמדות תרגול ויפאסנה.

מרכז ויפאסנה בדגניה

ויפאסנה כפי שמלמד ס.נ. גואנקה במסורתו של סיאג'י או-בה-קין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "ויפאסנה" מתאר טכניקת תרגול מדיטציה שבמרכזה התבוננות בתחושות הגוף. תחילת שיטת תרגול זו לפני 2,500 שנים, בימי גואטמה הבודהה. היא תורגלה מאות שנים בהודו, ונשתמרה בבורמה עד ימינו. ס.נ. גואנקה למד טכניקה זו ממורו, סיאג'י או-בה-קין, אשר המורה של מורהו, לֶדי סאיאדו, היה נזר לשרשרת נזירים שלמדו ושימרו את הטכניקה ממורה לתלמיד. גואנקה היה זה שהפיץ למערב את הטכניקה. בקורסי ויפאסנה הנלמדים במרכזים שייסד ברחבי העולם נלמדות שלוש טכניקות: אנאפנה, ויפאסנה ומטא. האנאפנה עוזרת ברכישת ריכוז דרך התמקדות בתחושות הקשורות לנשימה, ויפאסנה מתמקדת בהתבוננות בתחושות הגוף, והמטא (מטא-בהאבנה) מטפחת תחושות אהבה, חמלה וטוב-לב כלפי כל יצור חי באשר הוא. לתלמידים ותיקים פתוח קורס המשך, שבו מבאר גואנקה את דרשת הבודהה סאטיפאטהנה סוטה ("הדרשה המורחבת על ארבעת העיקרים לביסוס המודעות"), שבה מתוארת טכניקת הויפאסנה והדרך המובילה לשחרור מסבל בפרוטרוט. מסורת זו מקנה למודט תובנות הנוגעות לעובדת הארעיות של כל התופעות, היעדר "אני" ומהות הסבל:

  • ארעיות (אניצ'ה, "השתנות") - כל התופעות הן זמניות וחולפות; החיים והיקום נמצאים בתהליך מתמשך של שינוי, בזרימה מתמדת ובתנועה אינסופית.
  • היעדר "אני"/"עצמי" (אנאטה, או אנאטמן) - כל התופעות בטבע, וביניהן גם האדם, חסרות מהות פנימית קבועה ובלתי משתנה. מה שנתפש כקבוע או כבעל ממשות אינו אלא אשליה, כולל האמונה בזהות אישית ונפרדת.
  • סבל (דוקהה) - בחיים קיים סבל הנובע מתפישות שגויות בנפש האדם; מתגובות רגשיות (סנקהארה); מהאחזויות שמקורן בבורות, השתוקקות וסלידה; ומהתקשרות לדברים ארעיים.

תרגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסורות בודהיסטיות מודרניות קיימות טכניקות תרגול שונות, שלחלקן הגדול אין שייכות דתית. ניתן לכלול תחת ויפאסנה מספר שיטות תרגול, הקשורות בשכלול יכולת ההתבוננות הפנימית, התבוננות בתחושות גוף, מדיטציה אנליטית, ותצפיות על חוויות החיים. דוגמאות:

  • הפניית המודעות בין האיברים השונים המרכיבים את גוף האדם, ומתן תשומת לב רגעית לכל אחד מהם. בעת העברת המודעות, על המתרגל לפתח שוויון-נפש ואיזון נפשי מושלם ביחס לתחושות שהוא חווה, בין אם הן נעימות או שאינן נעימות (קבלה נטולת שיפוט או התנגדות).
  • ילדות בזמן מדיטציה
    הפניית המודעות אל אחד מאיברי החישה, ובחינת התחושות המופיעות וחולפות בו לאורך הזמן (ריחות, צלילים, מראות, טעמים, ותחושות גוף. החוש השישי הוא המיינד, שבו מופיעים אובייקטים מנטליים כדוגמת מחשבות, זכרונות, רגשות וכדומה).
  • ערנות לתנועת האיברים השונים בזמן הליכה, ישיבה, אכילה, ופעולות נוספות.
  • ערנות למחשבות, לרגשות ולתחושות השונות, המופיעות וחולפות בכל רגע לאורך היום בכל מצבי ההכרה.

נהוג לתרגל ויפאסנה בתנוחת ישיבה, כאשר הרגלים משולבות, הגב זקוף, העיניים עצומות, הפה סגור, והראש פונה לפנים. ניתן לתרגל גם בישיבה על כיסא או ספסל מדיטציה, על הקרקע או על כרית. פרק הזמן המוקדש לתרגול תלוי בשיטה וביכולותיו של המתרגל. מתרגלים מסורים נוהגים לתרגל כשלוש שעות: שעה עם היקיצה, שעה באמצע היום, ושעה לפני שנת הערב. לצד התרגול היומיומי, יש ערך רב לתרגול אינטנסיבי בן 12 שעות יומיות למשך 10 ימים במקום שקט ומבודד (דוגמת ריטריט במרכז מדיטציה) לפחות פעם בשנה.

ויפאסנה על פי אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו, הפילוסוף והמיסטיקן ההודי השנוי במחלוקת, הזכיר רבות את הויפאסנה בכתביו והמליץ על מספר דרכים לתרגול. תרגולי הויפאסנה על פי אושו כוללים: מודעות רציפה לכל פעולה במהלך סדר היום הרגיל; תרגול בישיבה דוממת פעמיים ביום במשך ארבעים דקות לפחות בכל פעם; והליכת ויפאסנה - הליכה מדודה ושלווה במשך עשרים דקות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלות מספר עמותות המלמדות תרגול ויפאסנה לפי מספר מסורות, לדוגמה:

  • עמותת תובנה
  • עמותת ניומן
  • המרכז למדיטציית ויפאסנה בישראל (אחד מעשרות המרכזים ברחבי העולם שבהם מתקיימים קורסי ויפאסנה כפי שמלמד ס.נ. גואנקה, במסורתו של סיאג'י או-בה-קין)
מרכז ויפאסנה בדגניה

דהמא פאמודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דהמא פאמודה (Dhamma Pamoda, בתרגום מפאלי: "שמחת הדהרמה") הוא מרכז מדיטציה ליד קיבוץ דגניה ב', אשר נערכים בו קורסי ויפאסנה בשיטתו של ס.נ. גואנקה, מטעם העמותה לויפסאנה בישראל. המרכז נפתח לקורסי ויפסאנה ביוני 2014. המרכז הוקם מכספי תרומות בלבד (דאנה, "נתינה כנדיבות הלב") בעלות כוללת של כ-22 מיליון ש"ח. הקרקע נרכשה מידי קבוצת דגניה בשנת 2010[1], והבנייה החלה ב-2012[2].

המרכז משתרע על שטח כ-40 דונם ומסוגל להכיל כ-75 תלמידים. תפעול המרכז מבוצע במלואו על ידי מתנדבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויפאסנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בדגניה ב' יוקם מרכז לויפאסנה", ynet 10.10.10, ארנון לפיד http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3966299,00.html
  2. ^ "המתיישבים החדשים", כלכליסט 28.11.13, אדווה זיקלשטיין http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3618006,00.html